משנה יא
ארבעה אחין נשואין ארבע נשים ומתו אם רצה הגדול שבהם ליבם את כולן הרשות בידו מי שהיה נשוי לשתי נשים ומת ביאתה או חליצתה של אחת מהן פוטרת צרתה היתה אחת כשרה ואחת פסולה אם היה חולץ חולץ לפסולה ואם היה מיבם מיבם לכשרה
ר' עובדיה מברטנורא
ארבעה אחים וכו הוא הדין אפילו נשי טובא נמי, אם אפשר בסיפוקייהו הרשות בידו לכנוס את כולן. והאי דנקט ארבע, עצה טובה קמשמע לן, ארבע אין טפי לא, כי היכי דנמטייהו עונה בחודש
ביאתה או חליצתה של אחת מהן פוטרת צרתה ולא מיבם לתרוייהו, דכתיב אשר לא יבנה את בית אחיו, בית אחד הוא בונה ואינו בונה שני בתים. ולא חליץ לתרוייהו, שכל שאינו עולה ליבום אינו עולה לחליצה, והואיל ותרווייהו כי הדדי לא סלקי ליבום כדאמרינן בית אחד הוא בונה, הכי נמי לא סלקי לחליצה
חולץ לפסולה ולא יפסול את הכשרה לכהונה, שהחלוצה פסולה לכהונה, ולא ישפוך אדם מי בורו ואחרים צריכין להן
--------------------------------- משנה יב
המחזיר גרושתו והנושא חלוצתו והנושא קרובת חלוצתו יוציא והולד ממזר דברי רבי עקיבא וחכמים אומרים אין הולד ממזר ומודים בנושא קרובת גרושתו שהולד ממזר
ר' עובדיה מברטנורא
המחזיר את גרושתו משנישאת
והנושא את חלוצתו דקיימא עליה בלאו דלא יבנה, כיון שלא בנה שוב לא יבנה
והנושא קרובת חלוצתו דקסבר ר"ע דחלוצתו כאשתו, שהכתוב קראה ביתו, דכתיב בית חלוץ הנעל. וקסבר נמי ר"ע יש ממזר מחייבי לאוין. ואינה הלכה
קרובת גרושתו דגרושתו כאשתו. ואמה ואחותה חייבי כריתות נינהו