Yevamos 6:6-7:1 - Mishna Yomit

משנה ו

לא יבטל אדם מפריה ורביה אלא אם כן יש לו בנים בית שמאי אומרים שני זכרים ובית הלל אומרים זכר ונקבה שנאמר זכר ונקבה בראם נשא אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה אינו רשאי ליבטל גירשה מותרת לינשא לאחר ורשאי השני לשהות עמה עשר שנים ואם הפילה מונה משעה שהפילה האיש מצווה על פריה ורביה אבל לא האשה רבי יוחנן בן ברוקא אומר על שניהם הוא אומר ויברך אותם אלהים ויאמר להם פרו ורבו

ר' עובדיה מברטנורא

בית שמאי אומרים שני זכרים
דילפינן ממשה שפירש מן האשה לאחר שנולדו לו שני זכרים

ובית הלל אומרים זכר ונקיבה שנאמר זכר ונקבה בראם
וממשה אין ראיה שעל פי הדבור עשה

ושהה עמה עשר שנים וכו
כדאשכחן באברהם לאחר ששהה עשר שנים עם שרה ולא ילדה נשא הגר. וימים שישב עמה בחוצה לארץ לא עלו מן המנין, דדלמא ישיבת חוץ לארץ גרמה. וכל הימים שהאיש או האשה חולים או חבושים בבית האסורים וכיוצא בזה מדברים שמונעים התשמיש אין עולין למנין עשר שנים

גירשה מותרת לינשא לאחר
דשמא לאו מינה הוי אלא מיניה. וכשהוא מגרשה נותן לה כתובתה אם טוענת דמיניה הוא שאינו יורה כחץ, ומטילין חרם עליה אם יודעת שהוא יורה כחץ וטוענת עליו טענת שקר

האיש מצווה על פריה ורביה ולא האשה
דכתיב פרו ורבו וגו' וכבשוה, וכבשה כתיב חסר וי"ו, האיש שדרכו לכבוש את האשה הוא מצווה על פריה ורביה

רבי יוחנן בן ברוקא אומר וכו
ולית הלכתא כותיה

-------------------------------
פרק ז

משנה א

אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט הכניסה לו עבדי מלוג ועבדי צאן ברזל עבדי מלוג לא יאכלו בתרומה עבדי צאן ברזל יאכלו ואלו הן עבדי מלוג אם מתו מתו לה ואם הותירו הותירו לה אף על פי שהוא חייב במזונותן הרי אלו לא יאכלו בתרומה ואלו הן עבדי צאן ברזל אם מתו מתו לו ואם הותירו הותירו לו הואיל והוא חייב באחריותן הרי אלו יאכלו בתרומה

ר' עובדיה מברטנורא

אלמנה
לכהן גדול

עבדי מלוג
מה שהאשה משיירת לעצמה ואינה כותבת בכתובתה, נקראים נכסי מלוג, שהבעל מולג אותם נכסים כמליגת התרנגולים, מפני שהוא אוכל פירות אותן נכסים, ואם פחתו פחתו לה ואם הותירו הותירו לה. ונכסי צאן ברזל הם הנכסים שהכניסה לו ומה שהוסיף הוא לה וכתבו בכתובה סך הכל קיבל עליו פלוני כך וכך בכתובתה. ולכך נקראים צאן ברזל, שהקרן קיים כברזל, שאם מתו כולן, חייב הבעל לשלם. ולפי שהיו רגילים לשום הצאן בשומת כך וכך והיה הרועה חייב באחריותן כפי השומא אפילו אם מתו כל הצאן, לכך נקראו הנכסים שהבעל מקבל עליו אחריותן נכסי צאן ברזל

עבדי מלוג לא יאכלו
לפי שהן שלה והיא חללה

Yevamos6: 6

לֹא יִבָּטֵל אָדָם מִפִּרְיָה וְרִבְיָה, אֶלָּא אִם כֵּן יֶשׁ לוֹ בָנִים — בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: שְׁנֵי זְכָרִים; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: זָכָר וּנְקֵבָה, שֶׁנֶּאֱמַר [בראשית ה, ב] ,,זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם.” נָשָׂא אִשָּׁה — וְשָׁהָה עִמָּהּ עֶשֶׂר שָׁנִים, וְלֹא יָלְדָה — אֵינוֹ רַשַּׁאי לִבָּטֵל. גֵּרְשָׁהּ — מֻתֶּרֶת לִנָּשֵׂא לְאַחֵר. וְרַשַּׁאי הַשֵּׁנִי לִשְׁהוֹת עִמָּהּ עֶשֶׂר שָׁנִים. וְאִם הִפִּילָה — מוֹנֶה מִשָּׁעָה שֶׁהִפִּילָה. הָאִישׁ מְצֻוֶּה עַל פִּרְיָה וְרִבְיָה, אֲבָל לֹא הָאִשָּׁה. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא אוֹמֵר: עַל שְׁנֵיהֶם הוּא אוֹמֵר [בראשית א, כח]: ,,וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ.”

A man may not refrain from [the mitzvah of] being fruitful and multiplying, unless he has children —- Beis Shammai say: Two males; but Beis Hillel say: A male and a female, as it is stated (Genesis 5:2): “He created them male and female.” One who married a woman and remained with her ten years, but she did not bear children, is not permitted to refrain [from the fulfilling the mitzvah]. [If] he divorced her, she may marry another, and the second one may remain with her for ten years. If she miscarried, he counts from the time of her miscarriage. The man is commanded to be fruitful and multiply, but not the woman. R' Yochanan ben Beroka says: Concerning both of them it is stated (Genesis 1:28): “And God blessed them and said to them be fruitful and multiply.”

Yevamos7: 1

אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, הִכְנִיסָה לוֹ עַבְדֵי מְלוֹג וְעַבְדֵי צֹאן בַּרְזֶל — עַבְדֵי מְלוֹג לֹא יֹאכְלוּ בִתְרוּמָה, עַבְדֵי צֹאן בַּרְזֶל יֹאכֵלוּ. וְאֵלּוּ הֵן עַבְדֵי מְלוֹג: אִם מֵתוּ — מֵתוּ לָהּ, וְאִם הוֹתִירוּ — הוֹתִירוּ לָהּ. אַף עַל פִּי שֶׁהוּא חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתָם, הֲרֵי אֵלּוּ לֹא יֹאכְלוּ בִתְרוּמָה. וְאֵלּוּ הֵן עַבְדֵי צֹאן בַּרְזֶל: אִם מֵתוּ — מֵתוּ לוֹ, וְאִם הוֹתִירוּ — הוֹתִירוּ לוֹ. הוֹאִיל וְהוּא חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן, הֲרֵי אֵלּוּ יֹאכְלוּ בִתְרוּמָה.

[If] a widow [who was married] to a Kohen Gadol, [or] a divorcee or chalutzah [who was married] to an ordinary Kohen, brought melog slaves or fixed-value slaves [into the marriage] for him —- the melog slaves may not eat terumah, [but] the fixed-value slaves may eat [terumah]. These are the melog slaves —- if they died, the loss is hers, and if they appreciated, the profit is hers. Even though he is obligated to feed them, they may not eat terumah. And these are the fixed-value slaves —- if they died, the loss is his, and if they appreciated, the profit is his. Since he is liable for their loss, they may eat terumah.

Suggestions