Yevamos 11:5-6 - Mishna Yomit

משנה ה

כהנת שנתערב ולדה בולד שפחתה הרי אלו אוכלים בתרומה וחולקים חלק אחד בגורן ואינן מיטמאין למתים ואין נושאין נשים בין כשרות בין פסולות הגדילו התערובות ושחררו זה את זה נושאין נשים ראויות לכהונה ואינן מיטמאין למתים ואם נטמאו אינן סופגין את הארבעים ואינן אוכלים בתרומה ואם אכלו אינן משלמין קרן וחומש ואינן חולקין על הגורן ומוכרין את התרומה והדמים שלהם ואינן חולקים בקדשי המקדש ואין נותנין להם קדשים ואין מוציאין שלהם מידם ופטורין מן הזרוע ומן הלחיים ומן הקיבה ובכורו יהא רועה עד שיסתאב ונותנין עליו חומרי כהנים וחומרי ישראלים

ר' עובדיה מברטנורא

אוכלים בתרומה
דאחד כהן ואחד עבד כהן אוכלין בתרומה

וחולקים חלק אחד
מפרש בגמרא דהכי קאמר, וחולקים חלק כאחד, אם באו שניהם על הגורן כאחד נותנים להם, אבל זה בלא זה אין חולקין להם, דקסבר האי תנא אין חולקים תרומה לעבד אלא אם כן רבו עמו

בין כשרות בין פסולות
דכל אחד מהם ספק כהן ספק עבד, כשרות אסורות לעבד ופסולות אסורות לכהן, וספק איסורא לחומרא

אין סופגין את הארבעים
דכל חד אמר אנא לאו כהן אנא

אין משלמין
דכל חד אמר כהן אנא, ולא מפקינן ממונא מספיקא

ומוכרין התרומה
תרומת תבואתן אין נותנין אותה לכהן כשמפרישין אותה, דכל חד אמר אייתי ראיה דלאו כהן אנא, ומכל מקום אי אפשר להן לאכלה אלא מוכרין אותה לכהן והדמים שלהן

ואין חולקים בקדשי המקדש
כגון עורות קדשים, דלכל חד מינייהו אמרינן אייתי ראיה דכהן את ושקול

ואין נותנין להם קדשים
להקריב

ואין מוציאין שלהם
כגון אם נולד להם בכור אין מוציאין אותו מידן, וירעה עד שיסתאב

חומרי ישראל וחומרי כהנים
מפרש בגמרא, שמנחתן נקמצת כמנחת ישראל וקרב בפני עצמו, ואין שייריה נאכלין כמנחת ישראל אלא נשרפת כמנחת כהנים שהיא כליל

------------------------------
משנה ו

מי שלא שהתה אחר בעלה שלשה חדשים ונשאת וילדה ואין ידוע אם בן תשעה לראשון אם בן שבעה לאחרון היו לה בנים מן הראשון ובנים מן השני חולצין ולא מייבמין וכן הוא להם חולץ ולא מיבם היו לו אחים מן הראשון ואחים מן השני שלא מאותה האם הוא חולץ ומיבם והם אחד חולץ ואחד מיבם

ר' עובדיה מברטנורא

הן חולצין ולא מיבמין
לאשתו של ספק. ואחד מבני הראשון חולץ שמא בן אביהם היה. ולא מיבמין, שמא בן האחרון הוא והרי הוא אחיהן מן האם ולא מן האב ואשתו עליהן בכרת. וכן בני האחרון. וכן הוא חולץ לנשותיהן ולא מיבם

היו לו אחים מן הראשון ומן האחרון
שלא מאותה האם

הוא או חולץ או מיבם
לאשת בן הראשון, אם אחיו הוא הרי טוב, ואם לאו, נכרית היא אצלו, וכגון שאין שם אח אלא הוא דליכא לספוקי ביבמה לשוק. וכן לאשת בן האחרון

הם אחד חולץ ואחד מיבם
או בן הראשון או בן האחרון חולץ לה וחבירו מיבם. אם יבמתו היא הרי טוב, ואם לאו נכרית היא. ומשום יבמה לשוק ליכא למיחש שהרי חלץ לה יבמה

Yevamos11: 5

כֹּהֶנֶת שֶׁנִּתְעָרֵב וַלְדָּהּ בִּוְלַד שִׁפְחָתָהּ — הֲרֵי אֵלּוּ אוֹכְלִים בִּתְרוּמָה, וְחוֹלְקִים חֵלֶק אֶחָד בַּגֹּרֶן, וְאֵינָן מִטַּמְּאִין לְמֵתִים, וְאֵין נוֹשְׂאִין נָשִׁים, בֵּין כְּשֵׁרוֹת בֵּין פְּסוּלוֹת. הִגְדִּילוּ הַתַּעֲרוֹבוֹת, וְשִׁחְרְרוּ זֶה אֶת זֶה — נוֹשְׂאִין נָשִׁים רְאוּיוֹת לִכְהֻנָּה, וְאֵינָן מִטַּמְּאִין לְמֵתִים; וְאִם נִטַּמְּאוּ אֵינָן סוֹפְגִין אֶת הָאַרְבָּעִים. וְאֵינָן אוֹכְלִים בִּתְרוּמָה; וְאִם אָכְלוּ — אֵינָן מְשַׁלְּמִין קֶרֶן וָחֹמֶשׁ. וְאֵינָן חוֹלְקִין עַל הַגֹּרֶן, וּמוֹכְרִין אֶת הַתְּרוּמָה וְהַדָּמִים שֶׁלָּהֶם. וְאֵינָן חוֹלְקִים בְּקָדְשֵׁי הַמִּקְדָּשׁ, וְאֵין נוֹתְנִין לָהֶם קָדָשִׁים, וְאֵין מוֹצִיאִים שֶׁלָּהֶם מִיָּדָם. וּפְטוּרִין מִן הַזְּרֹעַ וּמִן הַלְּחָיַיִם וּמִן הַקֵּבָה, וּבְכוֹרוֹ יְהֵא רוֹעֶה עַד שֶׁיִּסְתָּאֵב. וְנוֹתְנִין עָלָיו חֻמְרֵי כֹהֲנִים וְחֻמְרֵי יִשְׂרְאֵלִים.

[If] the child of a Kohen's wife became confused with her slave's child —- they may [both] eat terumah, they receive one portion at the threshing floor, they may not contaminate themselves with the dead, and they may not marry either qualified or disqualified women. [If] they became adults and emancipated each other —- they may marry [only] women fit to [marry] a Kohen, and may not contaminate themselves with the dead; but if they contaminated themselves, they do not incur forty [lashes]. They may not eat terumah, but if they ate, they are not required to pay the principal and the [additional] fifth. They do not receive a portion at the threshing floor, but they may sell terumah and keep the proceeds. They do not receive a portion of the sacred Temple objects, and we do not give them sacred objects; but what is theirs is not taken from them. They are exempt from [giving] the [upper] foreleg, the jaws, and the stomach. His first-born [animal] should be left to pasture until it becomes blemished; and [both] the stringencies which apply to Kohanim and those which apply to Yisraelim are imposed upon him.

Yevamos11: 6

מִי שֶׁלֹּא שָׁהֲתָה אַחַר בַּעֲלָה שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים וְנִשֵּׂאת, וְיָלְדָה, וְאֵין יָדוּעַ אִם בֶּן תִּשְׁעָה לָרִאשׁוֹן אִם בֶּן שִׁבְעָה לָאַחֲרוֹן, הָיוּ לָהּ בָּנִים מִן הָרִאשׁוֹן וּבָנִים מִן הַשֵּׁנִי, חוֹלְצִין וְלֹא מְיַבְּמִין. וְכֵן הוּא לָהֶם חוֹלֵץ וְלֹא מְיַבֵּם. הָיוּ לוֹ אַחִים מִן הָרִאשׁוֹן וְאַחִים מִן הַשֵּׁנִי שֶׁלֹּא מֵאוֹתָהּ הָאֵם, הוּא חוֹלֵץ וּמְיַבֵּם, וְהֵם, אֶחָד חוֹלֵץ וְאֶחָד מְיַבֵּם.

If a woman did not wait three months after [her divorce or widowhood from] her husband, but remarried and gave birth, and it is now known whether it was a nine-months' child by the former [husband] or a seven-months' child by the latter —- [if] she [also] had [other] sons from the first and second [husbands], these [sons] perform chalitzah but not yibum. Similarly, he performs chalitzah for them, but not yibum. [If] he had brothers by the first and second [husbands] not through his mother, he may perform either chalitzah or yibum, whereas they —- one [must] perform chalitzah [after which] the other one [may] perform yibum.

Suggestions