Yevamos 14:9-15:1 - Mishna Yomit

משנה ט

שני אחים אחד חרש ואחד פקח נשואים לשתי נכריות אחת חרשת ואחת פקחת מת חרש בעל חרשת מה יעשה פקח בעל פקחת כונס ואם רצה להוציא יוציא מת פקח בעל פקחת מה יעשה חרש בעל חרשת כונס ואינו מוציא לעולם

ר' עובדיה מברטנורא

None

---------------------------------
פרק טו

משנה א

האשה שהלכה היא ובעלה למדינת הים שלום בינו לבינה ושלום בעולם ובאתה ואמרה מת בעלי תנשא מת בעלי תתיבם שלום בינו לבינה ומלחמה בעולם קטטה בינו לבינה ושלום בעולם ובאתה ואמרה מת בעלי אינה נאמנת רבי יהודה אומר לעולם אינה נאמנת אלא אם כן באתה בוכה ובגדיה קרועין אמרו לו אחת זו ואחת זו תנשא

ר' עובדיה מברטנורא

האשה. שלום בינו לבינה
שאם היתה קטטה בינו לבינה דלמא מחמת שנאה מכוונה לאסור עצמה עליו

ושלום בעולם
שאם היה שעת חירום דלמא כשראתה ששהה הרבה זמן ולא חזר אמרה ודאי לסטים הרגוהו. אי נמי, ראתה אותו מוכה במלחמה וסברה ודאי ימות. אבל כששלום בעולם אי לא חזיתיה דמית ודאי חיישא לקלקולא שמא יבא לאחר שתנשא, ותהא מקולקלת

רבי יהודה אומר כו
ולית הלכתא כוותיה

אמרו לו
לרבי יהודה פקחת תנשא שוטה לא תנשא, אלא אחת זו ואחת זו תנשא

Yevamos14: 9

שְׁנֵי אַחִים, אֶחָד חֵרֵשׁ וְאֶחָד פִּקֵּחַ, נְשׂוּאִים לִשְׁתֵּי נָכְרִיּוֹת, אַחַת חֵרֶשֶׁת וְאַחַת פִּקַּחַת, מֵת חֵרֵשׁ בַּעַל חֵרֶשֶׁת, מַה יַּעֲשֶׂה פִּקֵּחַ בַּעַל פִּקַּחַת? כּוֹנֵס. וְאִם רָצָה לְהוֹצִיא — יוֹצִיא. מֵת פִּקֵּחַ בַּעַל פִּקַּחַת, מַה יַּעֲשֶׂה חֵרֵשׁ בַּעַל חֵרֶשֶׁת? כּוֹנֵס, וְאֵינוֹ מוֹצִיא לְעוֹלָם.

[If] two brothers, one a deaf-mute and one competent, were married to two unrelated women, one a deaf-mute and one competent, and the deaf-mute husband of the deaf-mute [wife] died, what should the competent husband of the competent [wife] do? He should marry [her]. [If] he [then] wishes to divorce [her], he may. [If] the competent husband of the competent [wife] died, what should the deaf-mute husband of the deaf-mute wife do? He should marry [her], and he can never divorce [her].

Yevamos15: 1

הָאִשָּׁה שֶׁהָלְכָה הִיא וּבַעְלָהּ לִמְדִינַת הַיָּם, שָׁלוֹם בֵּינוֹ לְבֵינָהּ וְשָׁלוֹם בָּעוֹלָם, וּבָאתָה וְאָמְרָה — ,,מֵת בַּעְלִי” — תִּנָּשֵׂא. ,,מֵת בַּעְלִי” — תִּתְיַבֵּם. שָׁלוֹם בֵּינוֹ לְבֵינָהּ וּמִלְחָמָה בָעוֹלָם, קְטָטָה בֵּינוֹ לְבֵינָהּ וְשָׁלוֹם בָּעוֹלָם, וּבָאתָה וְאָמְרָה ,,מֵת בַּעְלִי” — אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לְעוֹלָם אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת, אֶלָּא אִם כֵּן בָּאתָה בוֹכָה וּבְגָדֶיהָ קְרוּעִין. אָמְרוּ לוֹ: אַחַת זוֹ וְאַחַת זוֹ תִּנָּשֵׂא.

A woman who went with her husband overseas, [and] there was amity between him and her and peace in the world, and she came and said, “My husband died,” she may marry; [or, if she said,] “My husband died,” she may be taken in yibum. [If there was] amity between him and her but war in the world, [or if there was] a conflict between him and her and peace in the world, and she came and said, “My husband died,” she is not believed. R' Yehudah says: She is never believed unless she comes weeping and with her clothes torn. They said to him: In either case she may marry.

Suggestions