Kesubos 2:1-2

פרק ב


משנה א


האשה שנתארמלה או שנתגרשה היא אומרת בתולה נשאתני והוא אומר לא כי אלא אלמנה נשאתיך אם יש לה עדים שיצאת בהינומא וראשה פרוע כתובתה מאתים ר' יוחנן בן ברוקא אומר אף חלוק קליות ראיה


ר' עובדיה מברטנורא


האשה שנתארמלה או נתגרשה
ותובעת כתובתה


הוא אומר
קאי אנתגרשה. ואי אנתארמלה, היורשים אומרים אלמנה נשאך אבינו ואין לך אלא מנה


הינומא
איכא מאן דאמר חופה של הדס שעושים לבתולות. ואיכא מאן דאמר צעיף שנותנים על העינים ומתנמנמת בו


וראשה פרוע
שערה על כתיפה. כך היו נוהגים להוציא הבתולות מבית אביהן לבית החתונה


אף חילוק קליות
במקומו של ר' יוחנן בן ברוקא היו נוהגים לחלק קליות בנשואי הבתולות. ואי ליכא סהדי שעשו בנשואיה כמנהג נישואי הבתולות, ושטר הכתובה אבד, בעל מהימן דבמשנה ו' פרק קמא איהי


----------------------------
משנה ב


ומודה רבי יהושע באומר לחבירו שדה זו של אביך היתה ולקחתיה הימנו שהוא נאמן שהפה שאסר הוא הפה שהתיר ואם יש עדים שהיא של אביו והוא אומר לקחתיה הימנו אינו נאמן


ר' עובדיה מברטנורא


ומודה רבי יהושע
אף על גב דלעיל בפ"ק גבי היא אומרת משארסתני נאנסתי פליג רבי יהושע ארבן גמליאל ואמר דלא מהמנינן לאשה במאי דאמרה משארסתני נאנסתי ופסלה עצמה מן הכהונה במגו דאי בעיא אמרה מוכת עץ אני והיתה כשרה לכהונה. הני מילי היכא דאיכא איסור והיתר לפסול לכהונה או להכשיר, בהא פליג רבי יהושע ארבן גמליאל ואמר דלא מהימנינן לה במגו, אבל היכא דליכא איסור והיתר אלא דררא דממונא, כגון האומר לחבירו שדה זו של אביך היתה ולקחתיה ממנו, מודה ר' יהושע לר' גמליאל דבכהאי גונא מהימנינן ליה במגו דאי בעי אמר שלי היא ואמר של אביך היתה ולקחתיה ממנו נאמן


ואם יש עדים שהיא של אביו אינו נאמן
בגמרא מפרש דהא מתניתין אתא לאשמועינן כגון שלא אכלה אלא שתי שנים בפני האב ושנה אחת בפני הבן, כיון דלא שלמו לו שלש שני חזקה בחיי האב, השנה שאכלה בפני הבן אינו עולה למנין שני חזקה


Kesuvos2: 1
הָאִשָּׁה שֶׁנִתְאַרְמְלָה אוֹ שֶׁנִּתְגָּרְשָׁה, הִיא אוֹמֶרֶת: ,,בְּתוּלָה נְשָׂאתַנִי”, וְהוּא אוֹמֵר: ,,לֹא כִי, אֶלָּא אַלְמָנָה נְשָׂאתִיךְ” — אִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁיָּצָאת בְּהִינוּמָא וְרֹאשָׁהּ פָּרוּעַ — כְּתֻבָּתָהּ מָאתַיִם. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: אַף חִלּוּק קְלָיוֹת רְאָיָה.
A woman who was widowed or divorced, [and] says: “You married me as a virgin,” and he says: “Not so, but I married you as a widow” —- if there are witnesses that she went out with a veil and with her hair untied, her kesubah is two hundred [zuz]. R’ Yochanan ben Berokah says: [The] distribution of parched grain is also proof.
Kesuvos2: 2
וּמוֹדֶה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: ,,שָׂדֶה זוֹ שֶׁל אָבִיךָ הָיְתָה, וּלְקַחְתִּיהָ הֵימֶנּוּ”, שֶׁהוּא נֶאֱמָן, שֶׁהַפֶּה שֶׁאָסַר הוּא הַפֶּה שֶׁהִתִּיר. וְאִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁהִיא שֶׁל אָבִיו, וְהוּא אוֹמֵר: ,,לְקַחְתִּיהָ הֵימֶנּוּ” — אֵינוֹ נֶאֱמָן.
And R’ Yehoshua admits [that] if one says to another: “This field was your father’s, and I bought it from him,” that he is believed, for the one that created the liability is the one that undid it. If, however, there are witnesses that it was his father’s, and he says: “I bought it from him,” he is not believed.