את תהא יתבא בביתי ומיתזנא מנכסי כל ימי מיגד אלמנותיך בביתי חייב שהוא תנאי בית דין כך היו אנשי ירושלם כותבין אנשי גליל היו כותבין כאנשי ירושלם אנשי יהודה היו כותבין עד שירצו היורשין ליתן ליך כתובתיך לפיכך אם רצו היורשין נותנין לה כתובתה ופוטרין אותה ר' עובדיה מברטנורא
מיגד אלמנותיך משך אלמנותיך
אנשי יהודה כותבין כו ואין הלכה כאנשי יהודה, אלא כל זמן שלא נישאת ושלא תבעה כתובתה בבית דין ניזונית משל בעלה ודרה בבית שהיתה דרה בחיי בעלה ומשתמשת בכל הכלים שהיתה משתמשת בהן בחיי בעלה
-------------------------- פרק ה
משנה א
אף על פי שאמרו בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה אם רצה להוסיף אפילו מאה מנה יוסיף נתארמלה או נתגרשה בין מן האירוסין בין מן הנשואין גובה את הכל רבי אלעזר בן עזריה אומר מן הנשואין גובה את הכל מן האירוסין בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה שלא כתב לה אלא על מנת לכונסה רצה כותב לבתולה שטר של מאתים והיא כותבת התקבלתי ממך מנה ולאלמנה מנה והיא כותבת התקבלתי ממך חמשים זוז רבי מאיר אומר כל הפוחת לבתולה ממאתים ולאלמנה ממנה הרי זו בעילת זנות
ר' עובדיה מברטנורא
אף על פי. אם רצה להוסיף אפילו מאה מנה יוסיף ולא אמרינן שאינו רשאי כדי שלא לבייש את מי שאין לו
Although they said: A virgin collects two hundred [zuz] and a widow [collects] a hundred, if he wishes to add even ten thousand zuz, he may add. [If] she became widowed or divorced either after erusin or after nisuin, she collects all. R’ Elazar ben Azariah says: After nisuin, she collects all; after erusin, a virgin collects two hundred [zuz] and a widow a hundred, because he wrote [it] for her only on the condition of marrying her. R’ Yehudah says: If he wishes, he may write for a virgin a contract of two hundred [zuz], and she writes: “I have received from you a hundred”; and for a widow a hundred, and she writes: “I have received from you fifty zuz.” R’ Meir says: Anyone who undertakes to give a virgin less than two hundred or a widow [less] than a hundred, [their intimacy] is an illicit intimacy.
[If he did not write:] “You shall live in my house and be supported from my property all the days of the duration of your widowhood in my house,” he is [nevertheless] liable, since it is a condition established by the court. In this manner, the people of Jerusalem used to write. The people of Galilee used to write like the people of Jerusalem. The people of Judea used to write: “until the heirs wish to give you your kesubah.” Therefore, if the heirs so desired, they may give her her kesubah and dismiss her.
