משנה יב
את תהא יתבא בביתי ומיתזנא מנכסי כל ימי מיגד אלמנותיך בביתי חייב שהוא תנאי בית דין כך היו אנשי ירושלם כותבין אנשי גליל היו כותבין כאנשי ירושלם אנשי יהודה היו כותבין עד שירצו היורשין ליתן ליך כתובתיך לפיכך אם רצו היורשין נותנין לה כתובתה ופוטרין אותה ר' עובדיה מברטנורא
מיגד אלמנותיך משך אלמנותיך
אנשי יהודה כותבין כו ואין הלכה כאנשי יהודה, אלא כל זמן שלא נישאת ושלא תבעה כתובתה בבית דין ניזונית משל בעלה ודרה בבית שהיתה דרה בחיי בעלה ומשתמשת בכל הכלים שהיתה משתמשת בהן בחיי בעלה
-------------------------- פרק ה
משנה א
אף על פי שאמרו בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה אם רצה להוסיף אפילו מאה מנה יוסיף נתארמלה או נתגרשה בין מן האירוסין בין מן הנשואין גובה את הכל רבי אלעזר בן עזריה אומר מן הנשואין גובה את הכל מן האירוסין בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה שלא כתב לה אלא על מנת לכונסה רצה כותב לבתולה שטר של מאתים והיא כותבת התקבלתי ממך מנה ולאלמנה מנה והיא כותבת התקבלתי ממך חמשים זוז רבי מאיר אומר כל הפוחת לבתולה ממאתים ולאלמנה ממנה הרי זו בעילת זנות
ר' עובדיה מברטנורא
אף על פי. אם רצה להוסיף אפילו מאה מנה יוסיף ולא אמרינן שאינו רשאי כדי שלא לבייש את מי שאין לו
שלא כתב לה תוספת מדעתו, אלא על מנת לכונסה
והיא כותבת אע"פ שלא נתקבלה מוחלת וכותבת שנתקבלה
ר' מאיר אומר כו והלכה כר"מ בגזירותיו