Kesubos 7:4-5 - Mishna Yomit

משנה ד

המדיר את אשתו שלא תלך לבית אביה בזמן שהוא עמה בעיר חדש אחד יקיים שנים יוציא ויתן כתובה ובזמן שהוא בעיר אחרת רגל אחד יקיים שלשה יוציא ויתן כתובה

ר' עובדיה מברטנורא

רגל אחד יקיים שלשה יוציא ויתן כתובה
הא מתניתין מפרשים לה בגמרא הכי, רגל אחד יקיים, במה דברים אמורים באשת ישראל, אבל בכהנת שנים יקיים, שלשה יוציא ויתן כתובה. ומתניתין ר' יהודה היא דמפליג בין ישראל לכהנת, ולית הלכתא כוותיה

-----------------------------
משנה ה

המדיר את אשתו שלא תלך לבית האבל או לבית המשתה יוציא ויתן כתובה מפני שנועל בפניה ואם היה טוען משום דבר אחר רשאי אמר לה על מנת שתאמרי לפלוני מה שאמרת לי או מה שאמרתי לך או שתהא ממלא ומערה לאשפה יוציא ויתן כתובה

ר' עובדיה מברטנורא

שנועל בפניה
דלת של שמחה והסרת יגון. ולבית האבל נועל בפניה, שלמחר היא מתה ואין אדם סופדה

מחמת דבר אחר
כגון דאתחזק שבני אדם פרוצים מצויין שם

שתאמרי לפלוני וכו
דברים של קלות

שתהא ממלאה ומערה לאשפה
אית דמפרשי לאחר שתשמש וימלא רחמה שכבת זרע תנפצנו כדי שלא יקלוט הזרע ותתעבר. ואית דמפרשי שתמלא עשרה כדי מים ותערה לאשפה, מפני שנראית כשוטה

Kesuvos7: 4

הַמַּדִּיר אֶת אִשְׁתּוֹ שֶׁלֹּא תֵלֵךְ לְבֵית אָבִיהָ — בִּזְמַן שֶׁהוּא עִמָּהּ בָּעִיר, חֹדֶשׁ אֶחָד — יְקַיֵּם; שְׁנַיִם — יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתֻבָּה. וּבִזְמַן שֶׁהוּא בְעִיר אַחֶרֶת, רֶגֶל אֶחָד — יְקַיֵּם; שְׁלֹשָׁה — יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתֻבָּה.

[If] one pronounces a vow on his wife that she should not go to her father’s house —- when he is with her in the city, one month —- he may keep [her]; two [months] —- he must divorce [her] and give [her the] kesubah. When he is in another city, one festival —- he may keep [her]; three [festivals] —- he must divorce [her] and give [her the] kesubah.

Kesuvos7: 5

הַמַּדִּיר אֶת אִשְׁתּוֹ שֶׁלֹּא תֵלֵךְ לְבֵית הָאֵבֶל אוֹ לְבֵית הַמִּשְׁתֶּה — יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתֻבָּה, מִפְּנֵי שֶׁנּוֹעֵל בְּפָנֶיהָ. וְאִם הָיָה טוֹעֵן מִשּׁוּם דָּבָר אַחֵר — רַשַּׁאי. אָמַר לָהּ: ,,עַל מְנָת שֶׁתֹּאמְרִי לִפְלוֹנִי מַה שֶּׁאָמַרְתְּ לִי”, אוֹ ,,מַה שֶּׁאָמַרְתִּי לָךְ”, אוֹ ,,שֶׁתְּהֵא מְמַלָּא וּמְעָרָה לְאַשְׁפָּה” — יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתֻבָּה.

[If] one pronounces a vow on his wife that she should not go to a house of mourning or to a house of feasting, he must divorce [her] and give [her the] kesubah, because he locks [the door] before her. But if he claims [that it was] due to some other cause, he may. [If] he said to her: “On the condition that you tell so-and-so what you said to me,” or “what I said to you,” or “that you fill up and pour out into the garbage,” he must divorce [her] and give [her the] kesubah.

Suggestions