Kesubos 8:8-9:1 - Mishna Yomit

משנה ח

לא יאמר לה הרי כתובתיך מונחת על השלחן אלא כל נכסיו אחראין לכתובה וכן לא יאמר אדם לאשתו הרי כתובתיך מונחת על השלחן אלא כל נכסיו אחראין לכתובתה גירשה אין לה אלא כתובתה החזירה הרי היא ככל הנשים ואין לה אלא כתובתה בלבד

ר' עובדיה מברטנורא

כל נכסיו
שירש מאחיו, אחראין לכתובתה

גירשה אין לה אלא כתובה
אבל כל זמן שלא גירש היו כל הנכסים משועבדים לה

הרי היא ככל הנשים
שהמגרש את אשתו ומחזירה, על מנת כתובה הראשונה החזירה. ואצטריך לאשמועינן הא ביבמה, דלא תימא אשתו היא דאיהו כתב לה כתובה מממונו, אבל יבמתו דלאו איהו כתב לה אלא נכסי בעלה הראשון הוא דהוו אחראין וערבאין, היכא דגרשה ואהדרה. אימא כתובתה מיניה, קמשמע לן

-----------------------------------------
פרק ט

משנה א

הכותב לאשתו דין ודברים אין לי בנכסיך הרי זה אוכל פירות בחייה ואם מתה יורשה אם כן למה כתב לה דין ודברים אין לי בנכסיך שאם מכרה ונתנה קיים כתב לה דין ודברים אין לי בנכסיך ובפירותיהן הרי זה אינו אוכל פירות בחייה ואם מתה יורשה רבי יהודה אומר לעולם אוכל פירי פירות עד שיכתוב לה דין ודברים אין לי בנכסיך ובפירותיהן ובפירי פירותיהן עד עולם כתב לה דין ודברים אין לי בנכסיך ובפירותיהן ובפירי פירותיהן בחייך ובמותך אינו אוכל פירות בחייה ואם מתה אינו יורשה רבן שמעון בן גמליאל אומר אם מתה יירשנה מפני שהתנה על מה שכתוב בתורה וכל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל

ר' עובדיה מברטנורא

הכותב לאשתו דין ודברים אין לי בנכסיך
בעודה ארוסה כותב לה, לכשתנשאי לי דין ודברים אין לי בנכסיך. אע"ג דלא קנו מיניה, מוכרת ונותנת ומכרה קיים, שנחלה הבאה לאדם ממקום אחר אדם מתנה עליה שלא יירשנה. ואי קנו מיניה, אפילו לאחר שנישאת מכרה קיים, אבל פירות אוכל, ואם מתה יורשה, דהכי משמע, בנכסיך אין לי דין אבל בפירותיהן יש לי דין, וכל זמן שהן נכסיך שאת בחיים אין לי דין ודברים בהם, הא לאחר מיתה יש לי בהם דין ודברים

רבי יהודה אומר לעולם הוא אוכל פירי פירות
בגמרא מפרש אלו הן פירות ואלו הן פירי פירות, הכניסה לו קרקע ועשתה פירות אלו הן פירות, מכר אלו הפירות ולקח בהן קרקע ועשתה פירות הרי הן פירי פירות. וכשאמר לה דין ודברים אין לי בנכסיך ובפירותיהן בלבד, אוכל פירי פירות לדברי ר' יהודה, דהא לא סליק נפשיה אלא מן הפירות בלבד. והלכה כר"י

רשב"ג אומר אם מתה יירשנה מפני שמתנה על מה שכתוב בתורה
דכתיב וירש אותה, מכאן שהבעל יורש את אשתו. אבל מסקנא דמלתא, שירושת הבעל את אשתו אינו מן התורה אלא מדרבנן, וקרא אסמכתא בעלמא. ואף על פי כן הלכה כרשב"ג לא מפני שמתנה על מה שכתוב בתורה אלא שחכמים עשו לה חיזוק כשל תורה

Kesuvos8: 8

לֹא יֹאמַר לָהּ: ,,הֲרֵי כְתֻבָּתֵיךְ מֻנַּחַת עַל הַשֻּׁלְחָן”; אֶלָּא כָּל נְכָסָיו אַחֲרָאִין לַכְּתֻבָּה. וְכֵן, לֹא יֹאמַר אָדָם לְאִשְׁתּוֹ: ,,הֲרֵי כְתֻבָּתֵיךְ מֻנַּחַת עַל הַשֻּׁלְחָן”; אֶלָּא כָּל נְכָסָיו אַחֲרָאִין לִכְתֻבָּתָהּ. גֵּרְשָׁהּ — אֵין לָהּ אֶלָּא כְתֻבָּתָהּ. הֶחֱזִירָהּ — הֲרֵי הִיא כְּכָל הַנָּשִׁים, וְאֵין לָהּ אֶלָּא כְתֻבָּתָהּ בִּלְבָד.

He shall not say to her: “Your kesubah is lying on the table”; rather, all his property is surety for the kesubah. Likewise, a man shall not say to his wife, “Your kesubah is lying on the table”; rather, all his property is surety for her kesubah. [If] he divorced her, she is entitled only to her kesubah. [If] he remarried her, she is like all [other] women; she is entitled only to her kesubah.

Kesuvos9: 1

הַכּוֹתֵב לְאִשְׁתּוֹ: ,,דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי בִנְכָסַיִךְ” — הֲרֵי זֶה אוֹכֵל פֵּרוֹת בְּחַיֶּיהָ, וְאִם מֵתָה — יוֹרְשָׁהּ. אִם כֵּן, לָמָּה כָתַב לָהּ: ,,דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי בִנְכָסַיִךְ”? שֶׁאִם מָכְרָה וְנָתְנָה — קַיָּם. כָּתַב לָהּ: ,,דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי בִנְכָסַיִךְ וּבְפֵרוֹתֵיהֶן” — הֲרֵי זֶה אֵינוֹ אוֹכֵל פֵּרוֹת בְּחַיֶּיהָ; וְאִם מֵתָה — יוֹרְשָׁהּ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לְעוֹלָם אוֹכֵל פֵּרֵי פֵרוֹת עַד שֶׁיִּכְתֹּב לָהּ: ,,דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי בִנְכָסַיִךְ וּבְפֵרוֹתֵיהֶן וּבְפֵרֵי פֵרוֹתֵיהֶן עַד עוֹלָם”. כָּתַב לָהּ: ,,דִּין וּדְבָרִים אֵין לִי בִנְכָסַיִךְ, וּבְפֵרוֹתֵיהֶן, וּבְפֵרֵי פֵרוֹתֵיהֶן בְּחַיַּיִךְ וּבְמוֹתֵךְ” — אֵינוֹ אוֹכֵל פֵּרוֹת בְּחַיֶּיהָ, וְאִם מֵתָה — אֵינוֹ יוֹרְשָׁהּ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אִם מֵתָה — יִירָשֶׁנָּה, מִפְּנֵי שֶׁהִתְנָה עַל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה, וְכָל הַמַּתְנֶה עַל מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה — תְּנָאוֹ בָטֵל.

[If] one writes to his wife: “I have neither right nor claim to your property,” he may [nevertheless] enjoy the usufruct during her lifetime. If she dies, he inherits her. If so, why did he write to her: “I have neither right nor claim to your property”? That if she sold [it] or gave [it] away, [the act] is valid. [If] he wrote to her: “I have neither right nor claim to your property or its usufruct,” he does not enjoy the usufruct during her lifetime; but if she dies, he inherits her. R’ Yehudah says: He may always enjoy the usufruct of the produce unless he writes to her: “I have neither right nor claim to your property or its produce or the usufruct of its produce forever.” [If] he wrote to her: “I have neither right nor claim to your property or its produce or the usu-fruct of its produce during your lifetime and after your death,” he does not enjoy the usufruct during her lifetime; and if she dies, he does not inherit her. Rabban Shimon ben Gamliel says: If she dies, he inherits her, because he stipulated on what is written in the Torah, and whoever stipulates on what is written in the Torah, his stipulation is void.

Suggestions