Nedarim 2:4-5 - Mishna Yomit

משנה ד

סתם נדרים להחמיר ופירושם להקל כיצד אמר הרי עלי כבשר מליח כיין נסך אם של שמים נדר אסור אם של עבודה זרה נדר מותר ואם סתם אסור הרי עלי כחרם אם כחרם של שמים אסור ואם כחרם של כהנים מותר ואם סתם אסור הרי עלי כמעשר אם כמעשר בהמה נדר אסור ואם של גורן מותר ואם סתם אסור הרי עלי כתרומה אם כתרומת הלשכה נדר אסור ואם של גורן מותר ואם סתם אסור דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר סתם תרומה ביהודה אסורה בגליל מותרת שאין אנשי גליל מכירין את תרומת הלשכה סתם חרמים ביהודה מותרין ובגליל אסורין שאין אנשי גליל מכירין את חרמי הכהנים

ר' עובדיה מברטנורא

ופירושם להקל
אע"ג דכשפירש דבריו אזלינן בתר פירושו, כי סתם ולא פירש אזלינן להחמיר, דסתם נודר דעתו לאסור

כבשר מליח
היינו קרבן, דכתיב על כל קרבנך תקריב מלח

כחרם של כהנים מותר
אע"ג דחרמי כהנים מועלים בהם עד שיבואו לידי כהנים והוי דבר הנדור, מ"מ סתם חרמי כהנים משמע שכבר באו ליד כהן

אם כמעשר בהמה אסור
דהוי דבר הנדור, שצריך להקדישו, ואין מעשר בהמה אוסר הדיר כמו שמעשר דגן אוסר הגורן

שאין אנשי גליל מכירין תרומת הלשכה
לפי שהיו רחוקים מירושלים

שאין אנשי גליל מכירין חרמי כהנים
וכל מה שהיו מחרימין היו מפרישין לבדק הבית. והלכה כרבי יהודה

-------------------------------------------
משנה ה

נדר בחרם ואמר לא נדרתי אלא בחרמו של ים בקרבן ואמר לא נדרתי אלא בקרבנות של מלכים הרי עצמי קרבן ואמר לא נדרתי אלא בעצם שהנחתי לי להיות נודר בו קונם אשתי נהנית לי ואמר לא נדרתי אלא באשתי הראשונה שגרשתי על כולן אין נשאלים להם ואם נשאלו עונשין אותן ומחמירין עליהן דברי רבי מאיר וחכמים אומרים פותחין להם פתח ממקום אחר ומלמדים אותן כדי שלא ינהגו קלות ראש בנדרים

ר' עובדיה מברטנורא

בחרמו של ים
לשון מצודה, כמו אשר היא מצודים וחרמים

הרי עצמי קרבן
אסר עצמו כקרבן על חבירו

אין נשאלים עליהם
אין צריכין שאלת חכם, שאינן חלים

ואם נשאלין
ואם עם הארץ הוא זה שנדר כהאי גוונא ובא לישאל על נדרו, אין פותחין לו פתח לחרטה ואין מתירין לו. ואם עבר על נדרו זה מנדין אותו

פותחין לו פתח ממקום אחר
מראים לו שהדבר קיים ופותחין לו פתח מטעם אחר ומתירין לו נדרו. אבל לא עונשין ולא מחמירין. וכן הלכה

Nedarim2: 4

סְתָם נְדָרִים — לְהַחְמִיר, וּפֵרוּשָׁם — לְהָקֵל. כֵּיצַד? אָמַר ,,הֲרֵי עָלַי כְּבָשָׂר מָלִיחַ”, ,,כְּיֵין נֶסֶךְ”, אִם שֶׁל שָׁמַיִם נָדַר — אָסוּר; אִם שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה נָדַר — מֻתָּר. וְאִם סְתָם — אָסוּר. ,,הֲרֵי עָלַי כַּחֵרֶם”, אִם כְּחֵרֶם שֶׁל שָׁמַיִם — אָסוּר; וְאִם כְּחֵרֶם שֶׁל כֹּהֲנִים — מֻתָּר; וְאִם סְתָם — אָסוּר. ,,הֲרֵי עָלַי כַּמַּעֲשֵׂר”, אִם כְּמַעְשַׂר בְּהֵמָה נָדַר — אָסוּר. וְאִם שֶׁל גֹּרֶן — מֻתָּר; וְאִם סְתָם — אָסוּר. ,,הֲרֵי עָלַי כַּתְּרוּמָה”, אִם כִּתְרוּמַת הַלִּשְׁכָּה נָדַר — אָסוּר; וְאִם שֶׁל גֹּרֶן — מֻתָּר; וְאִם סְתָם — אָסוּר; דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: סְתָם תְּרוּמָה, בִּיהוּדָה — אֲסוּרָה; בַּגָּלִיל — מֻתֶּרֶת, שֶׁאֵין אַנְשֵׁי גָלִיל מַכִּירִין אֶת תְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה. סְתָם חֲרָמִים, בִּיהוּדָה — מֻתָּרִין; וּבַגָּלִיל — אֲסוּרִין, שֶׁאֵין אַנְשֵׁי גָלִיל מַכִּירִין אֶת חֶרְמֵי הַכֹּהֲנִים.

Indeterminate nedarim [are treated] stringently, and their interpretation, leniently. How? He said: “[It is] to me like salted meat” [or] “wine libations” —- if [he vowed] of heaven, it is binding; if [he vowed] of idols, it is not binding; if it is indeterminate, it is binding. “It is to me like cherem” —- if [he meant] a cherem to the Temple, it is binding; but if [he meant] a cherem of Kohanim, it is not binding; if it is indeterminate, it is binding. [If one said:] “It is to me like a tithe” —- if he vowed like the animal tithe, it is binding; if [he vowed] of the granary, it is not binding; if it is indeterminate, it is binding. “It is to me like terumah” —- if he vowed concerning the withdrawal from the chamber, it is binding; if [he vowed] concerning the granary, it is not binding; if it is indeterminate, [the neder] is binding; [these are] the words of R' Meir. R' Yehudah says: Indeterminate terumah —- in Judea, it is forbidden; in Galilee, it is permitted, because people in Galilee are not familiar with the withdrawals from the chamber. Indeterminate charamim —- in Judea, [they] are permissible; but in Galilee, [they] are binding, because the people of Galilee are not familiar with charamim of Kohanim.

Nedarim2: 5

נָדַר בַּחֵרֶם, וְאָמַר: ,,לֹא נָדַרְתִּי אֶלָּא בְחֶרְמוֹ שֶׁל יָם”; בַּקָּרְבָּן, וְאָמַר: ,,לֹא נָדַרְתִּי אֶלָּא בְקָרְבָּנוֹת שֶׁל מְלָכִים”; ,,הֲרֵי עַצְמִי קָרְבָּן”, וְאָמַר: ,,לֹא נָדַרְתִּי אֶלָּא בְעֶצֶם שֶׁהִנַּחְתִּי לִי לִהְיוֹת נוֹדֵר בּוֹ”; ,,קוֹנָם אִשְׁתִּי נֶהֱנֵית לִי”, וְאָמַר: ,,לֹא נָדַרְתִּי אֶלָּא בְאִשְׁתִּי הָרִאשׁוֹנָה שֶׁגֵּרַשְׁתִּי” — עַל כֻּלָּן אֵין נִשְׁאָלִין לָהֶן. וְאִם נִשְׁאָלוּ — עוֹנְשִׁין אוֹתָן, וּמַחְמִירִין עֲלֵיהֶן; דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: פּוֹתְחִין לָהֶם פֶּתַח מִמָּקוֹם אַחֵר, וּמְלַמְּדִים אוֹתָן, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִנְהֲגוּ קַלּוּת רֹאשׁ בִּנְדָרִים.

[If] one vowed referring to cherem, and said: “I vowed with reference to a fisherman's net”; [or he vowed] referring to korban, and said: “I vowed with reference to gifts for kings”; [or if he declared:] “My self is [to you like a] korban,” and he said: “I vowed with reference to a bone that I have set aside for myself to use for nedarim;” [or] “Konam, [that which] my wife benefits from me,” and he said: “My declaration was directed at my first wife, whom I divorced” —- for all of these, they need not request cancellation, and if they requested cancellation, we penalize them, and we are strict with them; [these are] the words of R' Meir. The Sages, however, say: We find grounds to annul the neder from elsewhere, and we teach them, so that they not conduct themselves with levity [when dealing] with nedarim.

Suggestions