Nedarim 3:1-2

פרק ג


משנה א


ארבעה נדרים התירו חכמים נדרי זירוזין ונדרי הבאי ונדרי שגגות ונדרי אונסים נדרי זירוזין כיצד היה מוכר חפץ ואמר קונם שאיני פוחת לך מן הסלע והלה אומר קונם שאיני מוסיף לך על השקל שניהן רוצין בשלשה דינרין רבי אליעזר בן יעקב אומר אף הרוצה להדיר את חבירו שיאכל אצלו אומר כל נדר שאני עתיד לידור הוא בטל ובלבד שיהא זכור בשעת הנדר


ר' עובדיה מברטנורא


ארבעה נדרים
כולהו מפרש להו ואזיל


קונם שאני פוחת לך מן הסלע
קונם ככר זה עלי אם אני פוחת לך מן הסלע. והסלע הוא ד' דינרים


על השקל
הוא חצי סלע


שניהם רוצים בשלשה דינרים
ולא היה בלבם לשם נדר, אלא המוכר נדר לזרז הלוקח שיוסיף דמים, וכן הלוקח כדי שיפחות המוכר בדמי המקח, הלכך לא הוי נדר. ואע"ג דדברים שבלב אינם דברים, היכא דמוכחא מלתא כי הכא שכן דרך כל מוכרין ולוקחין לעשות כן, אזלינן בתר דברים שבלב


ר"א בן יעקב אומר אף הרוצה להדיר את חבירו כו
מפרש בגמרא דחסורי מחסרא והכי קתני, הרוצה שיאכל חבירו אצלו ומסרב בו ומדירו, נדרי זרוזין הוא. והרוצה שלא יתקיימו נדריו כל השנה יעמוד בראש השנה, ויאמר כל נדר שאני עתיד לידור יהא בטל. ויעמוד בראש השנה לאו דוקא אלא ה"ה בכל עת שירצה ולכל זמן שיקבע

ובלבד שיהיה זכור

מן התנאי בשעת הנדר ודעתו על התנאי שיהיה קיים, אז הנדר בטל. אבל אם לא נזכר מן התנאי בשעת הנדר ולא בתוך כדי דבור משעה שנדר, הנדר קיים. ואין צ"ל אם נזכר מן התנאי בשעת הנדר ודעתו שיהיה התנאי בטל והנדר קיים, דפשיטא שהנדר קיים. ומשפטי השבועות והנדרים שוין לדין זה. והלכה כרבי אליעזר בן עיקב


----------------------------
משנה ב


נדרי הבאי אמר קונם אם לא ראיתי בדרך הזה כיוצאי מצרים אם לא ראיתי נחש כקורת בית הבד נדרי שגגות אם אכלתי ואם שתיתי ונזכר שאכל ושתה שאני אוכל ושאני שותה ושכח ואכל ושתה אמר קונם אשתי נהנית לי שגנבה את כיסי ושהכתה את בני ונודע שלא הכתו ונודע שלא גנבתו ראה אותן אוכלים תאנים ואמר הרי עליכם קרבן ונמצאו אביו ואחיו והיו עמהן אחרים בית שמאי אומרים הן מותרין ומה שעמהן אסורין וב"ה אומרים אלו ואלו מותרין


ר' עובדיה מברטנורא


נדרי הבאי
גוזמא ושפת יתר, והוא בעצמו יודע שלא היה כך


קונם אם לא ראיתי
קונם עלי ככר זה אם לא ראיתי וכו


נדרי שגגות
אמר קונם עלי ככר זה


אם אכלתי אם שתיתי ונזכר שאכל ושתה
ובשעת הנדר היה סבור שלא אכל ולא שתה, לא הוי נדר


קונם שאיני אוכל לך ואיני שותה, ושכח ואכל ושתה
דבשעה שהנדר חל שהוא בשעת האכילה והשתיה שכח את הנדר, מותר, דילפינן משבועה דכתיב האדם בשבועה, דבעינן שיהיה אדם בשעה שהשבועה חלה עליו, כלומר שיהיה זכור מן השבועה, והוא הדין בנדר


קונם אשתי נהנית לי שגנבה את כיסי
היינו נדרי שגגות, דכיון שנודע שלא גנבה לו נמצא שלא היה נדר


אלו ואלו מותרין
דנדר שהותר מקצתו הותר כולו דאינו רוצה שיחול נדרו אלא כעין שנדר אותו, וכיון שמקצתו היה שוגג נתבטל כולו


Nedarim3: 2
נִדְרֵי הֲבַאי — אָמַר: ,,קוֹנָם אִם לֹא רָאִיתִי בַדֶּרֶךְ הַזֶּה כְּיוֹצְאֵי מִצְרַיִם”, ,,אִם לֹא רָאִיתִי נָחָשׁ כְּקוֹרַת בֵּית הַבַּד”.  נִדְרֵי שְׁגָגוֹת — ,,אִם אָכַלְתִּי”, וְ,,אִם שָׁתִיתִי”, וְנִזְכַּר שֶׁאָכַל וְשָׁתָה; ,,שֶׁאֲנִי אוֹכֵל”, וְ,,שֶׁאֲנִי שׁוֹתֶה”, וְשָׁכַח וְאָכַל וְשָׁתָה; אָמַר: ,,קוֹנָם אִשְׁתִּי נֶהֱנֵית לִי שֶׁגָּנְבָה אֶת כִּיסִי”, וְ,,שֶׁהִכְּתָה אֶת בְּנִי”, וְנוֹדַע שֶׁלֹּא הִכַּתּוּ וְנוֹדַע שֶׁלֹּא גְנָבַתּוּ.  רָאָה אוֹתָן אוֹכְלִים תְּאֵנִים, וְאָמַר: ,,הֲרֵי עֲלֵיכֶם קָרְבָּן”, וְנִמְצְאוּ אָבִיו וְאֶחָיו, [וְ]הָיוּ עִמָּהֶן אֲחֵרִים — בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: הֵן מֻתָּרִין וּמַה שֶּׁעִמָּהֶן אֲסוּרִין; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אֵלּוּ וָאֵלּוּ מֻתָּרִין.
[What are] hyperbolic nedarim? [A person] said: “Konam, unless I have seen on this road like those departing from Egypt,” [or] “unless I have seen a snake like a beam of the olive press.”  [What are] unwitting nedarim? [A person said:] “If I ate,” or “If I drank,” and he remembers that he ate or drank; “If I eat,” or “If I drink,” and he forgot, and ate or drank; [or a person said:] “Konam my wife benefiting from me, because she stole my purse,” or “she beat my son,” and it was discovered that she had not beaten him, and it was discovered that she had not robbed him.  A person saw people eating figs, and he said: “[They are] korban to you,” and it turned out to be his father and his brothers, and there were others with them —- Beis Shammai say: They are permitted, but those with them are forbidden; Beis Hillel, however, say: Both are permitted.
Nedarim3: 1
אַרְבָּעָה נְדָרִים הִתִּירוּ חֲכָמִים: נִדְרֵי זֵרוּזִין, וְנִדְרֵי הֲבַאי, וְנִדְרֵי שְׁגָגוֹת, וְנִדְרֵי אֹנָסִים.  נִדְרֵי זֵרוּזִין כֵּיצַד? הָיָה מוֹכֵר חֵפֶץ, וְאָמַר: ,,קוֹנָם שֶׁאֵינִי פוֹחֵת לְךָ מִן הַסֶּלַע”, וְהַלָּה אוֹמֵר: ,,קוֹנָם שֶׁאֵינִי מוֹסִיף לְךָ עַל הַשֶּׁקֶל” — שְׁנֵיהֶן רוֹצִין בִּשְׁלֹשָׁה דִינָרִין. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: אַף הָרוֹצֶה לְהַדִּיר אֶת חֲבֵרוֹ שֶׁיֹּאכַל אֶצְלוֹ.  אוֹמֵר: ,,כָּל נֶדֶר שֶׁאֲנִי עָתִיד לִדּוֹר הוּא בָטֵל”, וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא זָכוּר בִּשְׁעַת הַנֶּדֶר.
The Sages permitted four nedarim: bargaining nedarim, hyperbolic nedarim, unwitting nedarim, and nedarim on conditions unavoidably unfulfilled.  What are bargaining nedarim? One was selling an item, and said: “Konam, if I sell to you for less than a sela,” and the other says: “Konam, if I pay you more than a shekel” —- both [persons] are willing at three dinars. R' Eliezer ben Yaakov says: So, too, one who wants to direct a neder at another so that the other person should eat with him.  He says: “Any neder that I will make in the future is void.” [This is effective] provided that he remembers at the time of the neder.