משנה ו
המודר הנאה מחבירו לא ישאילנו ולא ישאל ממנו לא ילונו ולא ילוה ממנו ולא ימכור לו ולא יקח ממנו אמר לו השאילני פרתך אמר לו אינה פנויה אמר קונם שדי שאני חורש בה לעולם אם היה דרכו לחרוש הוא אסור וכל אדם מותרין אם אין דרכו לחרוש הוא וכל אדם אסורין
ר' עובדיה מברטנורא
המודר הנאה מחבירו לא ישאילנו גזירה שמא ישאל ממנו, והוא אסר הנאת אותו פלוני עליו. וכן לא ילונו, גזירה שמא ילוה ממנו
ולא ימכור לו בפחות משויו, גזירה שמא יקח ממנו נמי בפחות משויו ונמצא נהנה
אם היה דרכו לחרוש הוא אסור דלא איכוין אלא שלא יחרוש הוא עצמו כמו שהיה רגיל, אבל אחרים יחרשו
ואם אין דרכו לחרוש דעתו היה שלא יחרשו בה לא הוא ולא אחרים
----------------------------- משנה ז
המודר הנאה מחבירו ואין לו מה יאכל הולך אצל החנוני ואומר איש פלוני מודר ממני הנאה ואיני יודע מה אעשה והוא נותן לו ובא ונוטל מזה היה ביתו לבנות גדרו לגדור שדהו לקצור הולך אצל הפועלים ואומר איש פלוני מודר ממני הנאה ואיני יודע מה אעשה הם עושין עמו ובאין ונוטלין שכר מזה
ר' עובדיה מברטנורא
ואין לו מה יאכל אורחא דמלתא נקט, וה"ה אפילו יש לו מה יאכל
ובא זה ונוטל מזה אם ירצה ליתן לו, ואינו עובר על נדרו. אבל אינו יכול לכופו לשלם לו, דהא לא אמר לו תן לו ואני אפרע. ואם אמר לו כן, אסור, דהא שליח שוייה