Nedarim 4:6-7 - Mishna Yomit

משנה ו

המודר הנאה מחבירו לא ישאילנו ולא ישאל ממנו לא ילונו ולא ילוה ממנו ולא ימכור לו ולא יקח ממנו אמר לו השאילני פרתך אמר לו אינה פנויה אמר קונם שדי שאני חורש בה לעולם אם היה דרכו לחרוש הוא אסור וכל אדם מותרין אם אין דרכו לחרוש הוא וכל אדם אסורין

ר' עובדיה מברטנורא

המודר הנאה מחבירו לא ישאילנו
גזירה שמא ישאל ממנו, והוא אסר הנאת אותו פלוני עליו. וכן לא ילונו, גזירה שמא ילוה ממנו

ולא ימכור לו
בפחות משויו, גזירה שמא יקח ממנו נמי בפחות משויו ונמצא נהנה

אם היה דרכו לחרוש הוא אסור
דלא איכוין אלא שלא יחרוש הוא עצמו כמו שהיה רגיל, אבל אחרים יחרשו

ואם אין דרכו לחרוש
דעתו היה שלא יחרשו בה לא הוא ולא אחרים

-----------------------------
משנה ז

המודר הנאה מחבירו ואין לו מה יאכל הולך אצל החנוני ואומר איש פלוני מודר ממני הנאה ואיני יודע מה אעשה והוא נותן לו ובא ונוטל מזה היה ביתו לבנות גדרו לגדור שדהו לקצור הולך אצל הפועלים ואומר איש פלוני מודר ממני הנאה ואיני יודע מה אעשה הם עושין עמו ובאין ונוטלין שכר מזה

ר' עובדיה מברטנורא

ואין לו מה יאכל
אורחא דמלתא נקט, וה"ה אפילו יש לו מה יאכל

ובא זה ונוטל מזה
אם ירצה ליתן לו, ואינו עובר על נדרו. אבל אינו יכול לכופו לשלם לו, דהא לא אמר לו תן לו ואני אפרע. ואם אמר לו כן, אסור, דהא שליח שוייה

Nedarim4: 6

הַמֻּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵרוֹ — לֹא יַשְׁאִילֶנּוּ, וְלֹא יִשְׁאַל מִמֶּנּוּ; לֹא יַלְוֶנּוּ, וְלֹא יִלְוֶה מִמֶּנּוּ; וְלֹא יִמְכּוֹר לוֹ, וְלֹא יִקַּח מִמֶּנּוּ. אָמַר לוֹ: ,,הַשְׁאִילֵנִי פָּרָתָךְ”. אָמַר לוֹ: ,,אֵינָהּ פְּנוּיָה”. אָמַר: ,,קוֹנָם שָׂדִי שֶׁאֲנִי חוֹרֵשׁ בָּהּ לְעוֹלָם”. אִם הָיָה דַּרְכּוֹ לַחֲרוֹשׁ — הוּא אָסוּר, וְכָל אָדָם מֻתָּרִין; אִם אֵין דַּרְכּוֹ לַחֲרוֹשׁ — הוּא וְכָל אָדָם אֲסוּרִין.

Someone prohibited by a neder to benefit from another shall not lend him, nor shall he borrow from him; he shall not lend him money, nor shall he borrow money from him; he shall not sell to him, nor shall he buy from him. He said to him: “Lend me your vow.” He responded: “It is not available.” He said: “Konam, my field with respect to ever plowing [it] with it.” If it was his practice to plow, he is forbidden, but other people are permitted; if it is not his practice to plow, he and all [other] people are forbidden.

Nedarim4: 7

הַמֻּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵרוֹ, וְאֵין לוֹ מַה יֹּאכַל — הוֹלֵךְ אֵצֶל הַחֶנְוָנִי, וְאוֹמֵר: ,,אִישׁ פְּלוֹנִי מֻדָּר מִמֶּנִּי הֲנָאָה, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מָה אֶעֱשֶׂה”. וְהוּא נוֹתֵן לוֹ, וּבָא וְנוֹטֵל מִזֶּה. הָיָה בֵיתוֹ לִבְנוֹת, גְּדֵרוֹ לִגְדּוֹר, שָׂדֵהוּ לִקְצוֹר — הוֹלֵךְ אֵצֶל הַפּוֹעֲלִים, וְאוֹמֵר: ,,אִישׁ פְּלוֹנִי מֻדָּר מִמֶּנִּי הֲנָאָה, וְאֵינִי יוֹדֵעַ מָה אֶעֱשֶׂה”. הֵם עוֹשִׂין עִמּוֹ, וּבָאִין וְנוֹטְלִין שָׂכָר מִזֶּה.

[If] someone is prohibited by a neder to benefit from another, and he does not have what to eat, [the other person] goes to the storekeeper, and says: “So-and-so is prohibited by a neder to benefit from me, and I don't know what to do.” He gives him, and collects from this one. [If] he had a house to be built, a fence to be erected, [or] a field to be harvested, [the other person] goes to the workers, and says: “So-and-so is prohibited by a neder to benefit from me, and I don't know what to do.” They may work for him, and collect wages from this one.

Suggestions