Nedarim 5:4-5 - Mishna Yomit

משנה ד

הריני עליך חרם המודר אסור הרי את עלי חרם הנודר אסור הריני עליך ואת עלי שניהם אסורין ושניהם מותרין בדבר של עולי בבל ואסורין בדבר של אותה העיר

ר' עובדיה מברטנורא

הריני עליך חרם
הנאתי תהיה אסורה עליך בחרם שלא תוכל ליהנות ממני

המודר אסור
אע"פ שלא ענה אמן. שאדם יכול לאסור על חבירו שלא יהנה ממנו

הרי אתה עלי חרם
שאסר על עצמו כל הנאה שתבוא לו מחברו, הנודר אסור

בדבר של עולי בבל
כגון בור של עולי רגלים שהיו עולים מבבל לארץ ישראל לרגל, והיה אותו הבור באמצע הדרך וידן של כל ישראל שוה בו, והוי כהפקר ולא כדבר שהוא של שותפים

--------------------------------
משנה ה

ואיזהו דבר של עולי בבל כגון הר הבית והעזרות והבור שבאמצע הדרך ואיזהו דבר של אותה העיר כגון הרחבה והמרחץ ובית הכנסת והתיבה והספרים והכותב חלקו לנשיא רבי יהודה אומר אחד כותב לנשיא ואחד כותב להדיוט מה בין כותב לנשיא לכותב להדיוט שהכותב לנשיא אין צריך לזכות וחכמים אומרים אחד זה ואחד זה צריכין לזכות לא דברו בנשיא אלא בהוה רבי יהודה אומר אין אנשי גליל צריכין לכתוב שכבר כתבו אבותיהם על ידיהם

ר' עובדיה מברטנורא

הרחבה
השווקין שבעיר

והתיבה
שמניחין בה ספרים

והספרים
שקונים בני העיר ללמוד בהם

והכותב חלקו לנשיא
מפרש בגמרא דהכי קתני, ומה תקנתן, יכתבו חלקן לנשיא, כלומר אלו שנדרו הנאה זה מזה ואסורים להשתמש ברחובה של עיר ובתיבה ובספרים, יכתוב כל אחד מהם חלקו שיש לו ברחבה ובתיבה ובספרים לנשיא, ואחר כך יוכל כל אחד מהם להשתמש בהם, שבממון של נשיא הם משתמשים ואין אחד מהם נהנה משל חבירו

רבי יהודה אומר
אם ירצו יכתבו חלקם להדיוט, אלא שאם כתבו לנשיא אין צריך לזכות לו ע"י אחר, דמשום חשיבותו של נשיא קונה אף על פי שלא זיכה לו על ידי אחר, ובהדיוט לא קנה עד שיזכה לו על ידי אחר

אנשי גליל אין צריכין לזכות
אנשי גליל קנטרנים היו ובכעסן היו נודרים הנאה זה מזה, עמדו אבותיהן וכתבו חלקיהן לנשיא, שאם בניהם אחריהם ידרו הנאה זה מזה לא יהיו אסורים ברחבה של עיר או בתיבה או בספרים, דממון נשיא הם

Nedarim5: 5

וְאֵיזֶהוּ ,,דָבָר שֶׁל עוֹלֵי בָבֶל”? כְּגוֹן הַר הַבַּיִת, וְהָעֲזָרוֹת, וְהַבּוֹר שֶׁבְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ. וְאֵיזֶהוּ ,,דָבָר שֶׁל אוֹתָהּ הָעִיר”? כְּגוֹן הָרְחָבָה, וְהַמֶּרְחָץ, וּבֵית הַכְּנֶסֶת, וְהַתֵּבָה, וְהַסְּפָרִים. וְהַכּוֹתֵב חֶלְקוֹ לַנָּשִׂיא. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֶחָד כּוֹתֵב לַנָּשִׂיא וְאֶחָד כּוֹתֵב לַהֶדְיוֹט. מַה בֵּין כּוֹתֵב לַנָּשִׂיא לְכוֹתֵב לַהֶדְיוֹט? שֶׁהַכּוֹתֵב לַנָּשִׂיא אֵינוֹ צָרִיךְ לְזַכּוֹת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה צְרִיכִין לְזַכּוֹת; לֹא דִבְּרוּ בַנָּשִׂיא אֶלָּא בַהֹוֶה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵין אַנְשֵׁי גָלִיל צְרִיכִין לִכְתּוֹב, שֶׁכְּבָר כָּתְבוּ אֲבוֹתֵיהֶם עַל יְדֵיהֶם.

What is something of the pilgrims from Babylon? [Things] like the Temple Mount, the Temple Court, and the well in the middle of the highway. What is something of that city? [Things] like the public square, the bathhouse, the synagogue, the ark, and the books. One who assigns his share to the president —- R' Yehudah says: Both one who assigns to the presi-dent, and one who assigns to an ordinary person. What is the difference between one who assigns to the president, and one who assigns to an ordinary person? That one who assigns to the president need not [give it to someone] to take possession on behalf [of the president]. The Sages, however, say: Both this one and that one must [give their share to someone] to take possession on [their behalf]; they spoke of the president only [to reflect] the current [practice]. R' Yehudah says: The people of Galilee need not assign, since their fathers have already assigned for them.

Nedarim5: 4

,,הֲרֵינִי עָלֶיךָ חֵרֶם” — הַמֻּדָּר אָסוּר; ,,הֲרֵי אַתְּ עָלַי חֵרֶם” — הַנּוֹדֵר אָסוּר; ,,הֲרֵינִי עָלֶיךָ וְאַתְּ עָלַי” — שְׁנֵיהֶם אֲסוּרִין. וּשְׁנֵיהֶם מֻתָּרִין בְּדָבָר שֶׁל עוֹלֵי בָבֶל, וַאֲסוּרִין בְּדָבָר שֶׁל אוֹתָהּ הָעִיר.

[If one says:] “I am to you cherem,” the person prohibited by the neder is forbidden; “You are to me cherem” —- the person making the neder is forbidden; “I am to you and you are to me” —- both are forbidden. Both are permitted in something of the pilgrims from Babylon, but are forbidden in something of that city.

Suggestions