Nedarim 5:6-6:1

משנה ו


המודר הנאה מחבירו ואין לו מה יאכל נותנו לאחר לשום מתנה והלה מותר בה מעשה באחד בבית חורון שהיה אביו מודר הימנו הנאה והיה משיא את בנו ואמר לחברו חצר וסעודה נתונים לך במתנה ואינן לפניך אלא כדי שיבא אבא ויאכל עמנו בסעודה אמר לו אם שלי הם הרי הם מוקדשין לשמים אמר לו לא נתתי את שלי שתקדישם לשמים אמר לו לא נתתה לי את שלך אלא שתהא אתה ואביך אוכלים ושותים ומתרצים זה לזה ויהא עון תלוי בראשו וכשבא דבר לפני חכמים אמרו כל מתנה שאינה שאם הקדישה אינה מקודשת אינה מתנה


ר' עובדיה מברטנורא


ומעשה בבית חורון וכו
בגמרא מפרש דמתניתין חסורי מחסרא והכי קתני, ואם הוכיח סופו על תחלתו אסור, ומעשה נמי בבית חורון באחד שהוכיח סופו על תחלתו וכו


ואינן לפניך אלא כדי שיבא אבא ויאכל
אלמא לא נתנם אלא כדי שיבא אביו ויאכל, ואסור. אבל אם אמר הרי הן לפניך ואם רצונך יבא אבא ויאכל, מותר. ואם סעודתו מוכחת עליו שהרבה בסעודה יותר ממה שהיה צריך וניכרין הדברים שבשביל אביו עשה כדי שיבא ויאכל, אסור


----------------------------
פרק ו


משנה א


הנודר מן המבושל מותר בצלי ובשלוק אמר קונם תבשיל שאיני טועם אסור במעשה קדירה רך ומותר בעבה ומותר בביצת טרמיטא ובדלעת הרמוצה


ר' עובדיה מברטנורא


הנודר מן המבושל
שאמר קונם מבושל עלי


מותר בצלי ובשלוק
כל שנתבשל יותר מבישולו הראוי נקרא שלוק


מעשה קדירה רך
שנאכל עם הפת


עבה
שנאכל בלא פת


ביצת טרמיטא
מבושלת במים חמים ומשמרים אותה שלא תקפה


ובדלעת הרמוצה
דלעת שטומנים אותה ברמץ, הוא אפר חם, ומתמתק בכך


Nedarim5: 6
הַמֻּדָּר הֲנָאָה מֵחֲבֵרוֹ וְאֵין לוֹ מַה יֹּאכַל — נוֹתְנוֹ לְאַחֵר לְשׁוּם מַתָּנָה, וְהַלָּה מֻתָּר בָּהּ. מַעֲשֶׂה בְאֶחָד בְּבֵית חוֹרוֹן שֶׁהָיָה אָבִיו מֻדָּר הֵימֶנּוּ הֲנָאָה, וְהָיָה מַשִּׂיא אֶת בְּנוֹ. וְאָמַר לַחֲבֵרוֹ: ,,חָצֵר וּסְעוּדָה נְתוּנִים לְךָ בְמַתָּנָה, וְאֵינָן לְפָנֶיךָ אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיָּבוֹא אַבָּא וְיֹאכַל עִמָּנוּ בַּסְּעוּדָה”. אָמַר לוֹ: ,,אִם שֶׁלִּי הֵם — הֲרֵי הֵם מֻקְדָּשִׁין לַשָּׁמָיִם”! אָמַר לוֹ: לֹא נָתַתִּי [לְךָ] אֶת שֶׁלִּי שֶׁתַּקְדִּישֵׁם לַשָּׁמָיִם”. אָמַר לוֹ: ,,לֹא נָתַתָּ לִּי אֶת שֶׁלְּךָ אֶלָּא שֶׁתְּהֵא אַתָּה וְאָבִיךָ אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים וּמִתְרַצִּים זֶה לָזֶה, וִיהֵא עָוֹן תָּלוּי בְּרֹאשׁוֹ”. וּכְשֶׁבָּא דָבָר לִפְנֵי חֲכָמִים, אָמְרוּ: כָּל מַתָּנָה שֶׁאֵינָהּ, שֶׁאִם הִקְדִּישָׁהּ אֵינָהּ מֻקְדֶּשֶׁת — אֵינָהּ מַתָּנָה.
[If] someone is prohibited by a neder to benefit from another, and he has nothing to eat, [the other person] may give it to someone else as a gift, and he is permitted it.  It happened that a person in Beis Choron, whose father was prohibited by a neder to benefit from him, was marrying off his son. He said to another: “[The] courtyard and banquet are given to you as a gift, but are yours only so that Father can come and eat with us at the banquet.” He replied: “If they are mine, then they are dedicated to Heaven.” He said: “I did not give [you] what was mine in order for you to dedicate it to Heaven.” He replied: “You gave me yours only so that you and your father could eat and drink and appease each other, and the sin should be on my head.” When the matter came before the Sages, they said: Any gift which is not [sincere] —- which, if sanctified, is not sacred —- is not a gift.
Nedarim6: 1
הַנּוֹדֵר מִן ,,הַמְבֻשָּׁל” — מֻתָּר בַּצָּלִי וּבַשָּׁלוּק. אָמַר: ,,קוֹנָם תַּבְשִׁיל שֶׁאֵינִי טוֹעֵם” — אָסוּר בְּמַעֲשֵׂה קְדֵרָה רַךְ, וּמֻתָּר בְּעָבֶה. וּמֻתָּר בְּבֵיצַת טְרָמִיטָא וּבִדְלַעַת הָרְמוּצָה.
One who makes a neder prohibiting “what is cooked” is permitted what is roasted and what is overcooked. [If] he said: “Konam, cooked food, with respect to my tasting [it],” he is forbidden [to taste] soft food made in a pot, but is permitted [to taste] solids. He is permitted [to taste] soft-boiled eggs and a gourd baked in hot ashes.