Nedarim 5:6-6:1

משנה ו

המודר הנאה מחבירו ואין לו מה יאכל נותנו לאחר לשום מתנה והלה מותר בה מעשה באחד בבית חורון שהיה אביו מודר הימנו הנאה והיה משיא את בנו ואמר לחברו חצר וסעודה נתונים לך במתנה ואינן לפניך אלא כדי שיבא אבא ויאכל עמנו בסעודה אמר לו אם שלי הם הרי הם מוקדשין לשמים אמר לו לא נתתי את שלי שתקדישם לשמים אמר לו לא נתתה לי את שלך אלא שתהא אתה ואביך אוכלים ושותים ומתרצים זה לזה ויהא עון תלוי בראשו וכשבא דבר לפני חכמים אמרו כל מתנה שאינה שאם הקדישה אינה מקודשת אינה מתנה

ר' עובדיה מברטנורא

ומעשה בבית חורון וכו בגמרא מפרש דמתניתין חסורי מחסרא והכי קתני, ואם הוכיח סופו על תחלתו אסור, ומעשה נמי בבית חורון באחד שהוכיח סופו על תחלתו וכו

ואינן לפניך אלא כדי שיבא אבא ויאכל אלמא לא נתנם אלא כדי שיבא אביו ויאכל, ואסור. אבל אם אמר הרי הן לפניך ואם רצונך יבא אבא ויאכל, מותר. ואם סעודתו מוכחת עליו שהרבה בסעודה יותר ממה שהיה צריך וניכרין הדברים שבשביל אביו עשה כדי שיבא ויאכל, אסור

---------------------------- פרק ו

משנה א

הנודר מן המבושל מותר בצלי ובשלוק אמר קונם תבשיל שאיני טועם אסור במעשה קדירה רך ומותר בעבה ומותר בביצת טרמיטא ובדלעת הרמוצה

ר' עובדיה מברטנורא

הנודר מן המבושל שאמר קונם מבושל עלי

מותר בצלי ובשלוק כל שנתבשל יותר מבישולו הראוי נקרא שלוק

מעשה קדירה רך שנאכל עם הפת

עבה שנאכל בלא פת

ביצת טרמיטא מבושלת במים חמים ומשמרים אותה שלא תקפה

ובדלעת הרמוצה דלעת שטומנים אותה ברמץ, הוא אפר חם, ומתמתק בכך