Nedarim 11:2-3 - Mishna Yomit

משנה ב

ואלו הם נדרי ענוי נפש אמרה קונם פירות העולם עלי הרי זה יכול להפר פירות מדינה עלי יביא לה ממדינה אחרת פירות חנוני זה עלי אינו יכול להפר ואם לא היתה פרנסתו אלא ממנו הרי זה יפר דברי רבי יוסי

ר' עובדיה מברטנורא

אם לא היתה פרנסתו אלא ממנו
שהוא מאמינו עד שירויח ויפרע לו

הרי זה יפר דברי רבי יוסי
ר' יוסי לטעמיה דסבירא ליה שאין הבעל מיפר כל נדר שיש בו עינוי נפש, שהוא מחלק בין עינוי מרובה לעינוי מועט ובין עינוי של זמן מרובה לזמן מועט, וכל מתניתין דהאי פירקא אזלא כוותיה ואינה הלכה. אלא הבעל מיפר כל נדר שיש בו עינוי נפש, בין של יום אחד ואפילו שעה אחת, בין של זמן מרובה. בין עינוי גדול בין עינוי קטן, וכן מיפר נדרים ושבועות בדבר שבינו לבינה אף על פי שאין בהם עינוי נפש, כגון אם נשבעה או נדרה שלא תכחול או שלא תתקשט. וכן אם נדרה שלא תאכל מפירות מדינה זו, הבעל מיפר, שטורח הוא לו להביא לה פירות ממדינה אחרת, והוי דברים שבינו לבינה. ומה בין נדרים ושבועות שבינו לבינה לנדרים ושבועות שיש בהן עינוי נפש, נדרים ושבועות שיש בהם עינוי נפש מיפר לעצמו ולאחרים, כגון אם נדרה שלא תאכל בשר ולא תשתה יין, מיפר לה והיא מותרת לאכול ולשתות ואפילו לאחר שתתאלמן או תתגרש ותנשא לאחר. ונדרים ושבועות שבינו לבינה, כגון אם אסרה עליה תשמיש של כל אדם לעולם או שלא תכחול ותתקשט לעולם, מיפר חלקו, ותהא משמשתו וכוחלת ומתקשטת כל זמן שהיא תחתיו, וכשתתאלמן או תתגרש תהיה אסורה בתשמיש כל אדם ולכחול ולהתקשט. וכן כל כיוצא בזה

-------------------------------
משנה ג

קונם שאיני נהנה לבריות אינו יכול להפר ויכולה היא להנות בלקט ובשכחה ובפיאה קונם כהנים ולוים נהנים לי יטלו על כרחו כהנים אלו ולוים אלו נהנים לי יטלו אחרים

ר' עובדיה מברטנורא

קונם שאיני נהנית לבריות אינו יכול להפר
שאין זה מנדרי עינוי נפש, שהרי יכולה להתפרנס משל בעל, דבעל לאו בכלל בריות הוא. והא מתניתין נמי רבי יוסי היא, ואין כן הלכה כדפרישנא לעיל. ולא מיבעיא אי אמרה קונם שאיני נהנית לבריות שאסרה הנאת כל הבריות עליה, שהוא מיפר משום נדרי עינוי נפש אליבא דחכמים, אלא אפילו אמרה קונם שאיני נהנית לפלוני שלא אסרה עליה אלא הנאת אותו פלוני בלבד, הבעל מיפר משום דברים שבינו לבינה, שטורח הוא לו כשלא תהנה מאותו פלוני, והתורה אמרה בין איש לאשתו, כל דבר שבין איש לאשתו הבעל מיפר

ויכולה ליהנות בלקט שכחה ופאה
הכי קאמר, ועוד טעמא אחרינא שקונם שאיני נהנית לבריות אין הבעל מיפר, שהרי יכולה ליהנות מלקט שכחה ופאה שאינה נהנית מן הבריות, דמתנות עניים נינהו, ונמצא שאין כאן עינוי נפש

קונם כהנים ולוים נהנים לי
כי היכי דקונם שאיני נהנית לבריות מותרת במתנות עניים, הכי נמי המדיר כהנים ולוים מנכסיו מותרים במתנות כהונה ולויה

Nedarim11: 2

וְאֵלּוּ הֵם נִדְרֵי עִנּוּי נֶפֶשׁ: אָמְרָה: ,,קוֹנָם פֵּרוֹת הָעוֹלָם עָלַי” — הֲרֵי זֶה יָכוֹל לְהָפֵר; ,,פֵּרוֹת מְדִינָה עָלַי” — יָבִיא לָהּ מִמְּדִינָה אַחֶרֶת. ,,פֵּרוֹת חֶנְוָנִי זֶה עָלַי” — אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר; וְאִם לֹא הָיְתָה פַרְנָסָתוֹ אֶלָּא מִמֶּנּוּ — הֲרֵי זֶה יָפֵר. דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי.

These are nedarim of self-denial: [If] she said: “Konam, the fruits of the world to me,” he may revoke it; “[Konam] the fruits of [this] country” —- he can bring her [fruit] from another country. “[Konam] the fruits of this storekeeper to me” —- he cannot revoke it; but, if he was his only source for provisions, he can revoke it. [These are] the words of R' Yose.

Nedarim11: 3

קוֹנָם שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לַבְּרִיּוֹת — אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר, וִיכוֹלָה הִיא לֵהָנוֹת בַּלֶּקֶט וּבַשִּׁכְחָה וּבַפֵּאָה. ,,קוֹנָם כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם נֶהֱנִים לִי” — יִטְּלוּ עַל כָּרְחוֹ. ,,כֹּהֲנִים אֵלּוּ וּלְוִיִּם אֵלּוּ נֶהֱנִים לִי” — יִטְּלוּ אֲחֵרִים.

[If one's wife said:] “Konam, what I benefit from people,” he cannot revoke it, and she can benefit from the gleanings, the forgotten sheaf, and the corner of the field. [If one said:] “Konam, Kohanim or Leviim benefiting from me” —- they may take [it] against his will. “[Konam], these Kohanim or these Leviim benefiting from me” —- others may take [it].

Suggestions