Nazir 2:3-4 - Mishna Yomit

משנה ג

מזגו לו את הכוס ואמר הריני נזיר ממנו הרי זה נזיר מעשה באשה אחת שהיתה שכורה ומזגו לה את הכוס ואמרה הריני נזירה ממנו אמרו חכמים לא נתכונה אלא לומר הרי הוא עלי קרבן

ר' עובדיה מברטנורא

מעשה באשה אחת וכו
מתניתין חסורי מחסרא והכי קתני, אם היה שכור ואמר הריני נזיר ממנו, אינו נזיר, שלא היה דעתו אלא לאסור אותו הכוס עליו בלבד, וכי היכי דלא לייתי ליה כוס אחרינא אמר הריני נזיר. ומעשה נמי באשה אחת שכורה וכו

------------------------------
משנה ד

הריני נזיר על מנת שאהא שותה יין ומיטמא למתים הרי זה נזיר ואסור בכולן יודע אני שיש נזירות אבל איני יודע שהנזיר אסור ביין הרי זה אסור ור' שמעון מתיר יודע אני שהנזיר אסור ביין אבל סבור הייתי שחכמים מתירים לי מפני שאין אני יכול לחיות אלא ביין או מפני שאני קובר את המתים הרי זה מותר ורבי שמעון אוסר

ר' עובדיה מברטנורא

הרי זה נזיר ואסור בכולם
ובהא כ"ע מודו, מפני שהתנה על מה שכתוב בתורה וכל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל

אבל איני יודע שהנזיר אסור ביין הרי זה אסור
דיין ותגלחת וטומאה האסורים בנזיר, הנוזר מאחד מהן נזיר בכולן

ורבי שמעון מתיר
דסבר אינו נזיר עד שיזור בכולן

או מפני שאני קובר מתים הרי זה מותר
דהוי נדרי אונסים, והוא אחד מארבעה נדרים שהתירו חכמים

ורבי שמעון אוסר
דסבר ארבעה נדרים שהתירו חכמים צריכים שאלה לחכם. ואין הלכה כר"ש בהני תרי בבי דמתניתין

Nazir2: 3

מָזְגוּ לוֹ אֶת הַכּוֹס, וְאָמַר ”הֲרֵינִי נָזִיר מִמֶּנוּ”, הֲרֵי זֶה נָזִיר. מַעֲשֶׂה בְאִשָּׁה אַחַת שֶׁהָיְתָה שִׁכּוֹרָה, וּמָזְגוּ לָהּ אֶת הַכּוֹס, וְאָמְרָה ”הֲרֵינִי נְזִירָה מִמֶּנּוּ”. אָמְרוּ חֲכָמִים: לֹא נִתְכַּוְּנָה אֶלָּא לוֹמַר הֲרֵי הוּא עָלַי קָרְבָּן.

[If] they poured a cup for him, and he said: “I am a nazir from it” —- he is a nazir. It once happened with a certain woman who was inebriated, that they poured a cup for her, and she said, “I am a nazir from it.” The Sages said: She did not intend other than to say, “It is for me [like a] sacrifice.’’

Nazir2: 4

”הֲרֵינִי נָזִיר עַל מְנָת שֶׁאֱהֵא שׁוֹתֶה יַיִן וּמִטַּמֵּא לַמֵּתִים” — הֲרֵי זֶה נָזִיר, וְאָסוּר בְּכֻלָּן. ”יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁיֵּשׁ נְזִירוּת, אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁהַנָּזִיר אָסוּר בַּיַּיִן” — הֲרֵי זֶה אָסוּר; וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַתִּיר. ”יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהַנָּזִיר אָסוּר בַּיַּיִן, אֲבָל סָבוּר הָיִיתִי שֶׁחֲכָמִים מַתִּירִים לִי, מִפְּנֵי שֶׁאֵין אֲנִי יָכוֹל לִחְיוֹת אֶלָּא בַיַּיִן”, אוֹ ”מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי קוֹבֵר אֶת הַמֵּתִים” — הֲרֵי זֶה מֻתָּר; וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹסֵר.

[If one says:] “I am a nazir on condition that I [be permitted to] drink wine,” or “contract tumah from the dead” —- he is a nazir and is prohibited in all of them. [If he says:] “I know that there is nezirus, but I did not know that a nazir is forbidden wine” —- he is forbidden. But R’ Shimon permits [him]. “I know that a nazir is forbidden wine, but I thought that the Sages would permit it for me since I cannot live without wine,” or “since I bury the dead” —- he is permitted. But R’ Shimon forbids [him].

Suggestions