משנה ד
האשה שנדרה בנזיר והפרישה את בהמתה ואחר כך הפר לה בעלה אם שלו היתה בהמתה תצא ותרעה בעדר ואם שלה היתה בהמתה החטאת תמות ועולה תקרב עולה והשלמים תקרב שלמים ונאכלין ליום אחד ואינן טעונין לחם היו לה מעות סתומים יפלו לנדבה מעות מפורשים דמי חטאת ילכו לים המלח לא נהנים ולא מועלים בהן דמי עולה יביאו עולה ומועלים בהן דמי שלמים יביאו שלמים ונאכלין ליום אחד ואינן טעונין לחם
ר' עובדיה מברטנורא
ואם שלה כגון שנתן לה אחר במתנה ע"מ שאין לבעלה רשות בהן. דנכסי מלוג ונכסי צאן ברזל כולן משועבדים לבעלה
חטאת תמות ממתינין לה עד שתמות
ונאכלין ליום אחד כשלמי נזיר שאין נאכלים אלא ליום ולילה
ואין טעונין לחם שכל שלמי נזיר טעונים לחם, וזו הואיל והפר לה בעלה אין שלמים הללו טעונין לחם
היו לה מעות סתומים שהפרישתן סתם לקרבנות נזיר, ולא פירשה אלו הם לחטאת ואלו הם לעולה ואלו הם לשלמים
יפלו לנדבה לתיבות שבמקדש שמשליכים בהם שאר מעות נדבה וקונים מהן קרבנות שכולן עולות
לא נהנין ולא מועלין לכתחילה אסור ליהנות בהן, ואם נהנה אינו חייב להביא קרבן מעילה האמור בכל מי שנהנה מן ההקדש
------------------------------- משנה ה
נזרק עליה אחד מן הדמים אינו יכול להפר רבי עקיבא אומר אפילו נשחטה עליה אחת מכל הבהמות אינו יכול להפר במה דברים אמורים בתגלחת הטהרה אבל בתגלחת הטומאה יפר שהוא יכול לומר אי אפשי באשה מנוולת ר' אומר אף בתגלחת הטהרה יפר שהוא יכול לומר אי אפשי באשה מגלחת
ר' עובדיה מברטנורא
נזרק עליה אחד מן הדמים אינו יכול להפר דלאחר שנזרק הדם היא יכולה לשתות יין וליטמא למתים, ואין כאן יותר נדר של ענוי נפש
רבי עקיבא אומר אפילו נשחטה עליה אחת מכל הבהמות אינו יכול להפר משום הפסד קדשים
תגלחת טומאה יפר שצריכים לחזור ולמנות נזירות טהרה, ויכול לומר אי אפשי באשה מנוולת, כלומר מעונה ומנועה משתיית יין
אף בתגלחת הטהרה יפר כדי שלא תצטרך להתנוול בגילוח, דגילוח באשה ניוול הוא. ותנא קמא סבר אין הגלוח ניוול שהרי יכולה לעשות פאה נכרית. ואין הלכה לא כרבי עקיבא ולא כרבי