Nazir 4:4-5 - Mishna Yomit

משנה ד

האשה שנדרה בנזיר והפרישה את בהמתה ואחר כך הפר לה בעלה אם שלו היתה בהמתה תצא ותרעה בעדר ואם שלה היתה בהמתה החטאת תמות ועולה תקרב עולה והשלמים תקרב שלמים ונאכלין ליום אחד ואינן טעונין לחם היו לה מעות סתומים יפלו לנדבה מעות מפורשים דמי חטאת ילכו לים המלח לא נהנים ולא מועלים בהן דמי עולה יביאו עולה ומועלים בהן דמי שלמים יביאו שלמים ונאכלין ליום אחד ואינן טעונין לחם

ר' עובדיה מברטנורא

ואם שלה
כגון שנתן לה אחר במתנה ע"מ שאין לבעלה רשות בהן. דנכסי מלוג ונכסי צאן ברזל כולן משועבדים לבעלה

חטאת תמות
ממתינין לה עד שתמות

ונאכלין ליום אחד
כשלמי נזיר שאין נאכלים אלא ליום ולילה

ואין טעונין לחם
שכל שלמי נזיר טעונים לחם, וזו הואיל והפר לה בעלה אין שלמים הללו טעונין לחם

היו לה מעות סתומים
שהפרישתן סתם לקרבנות נזיר, ולא פירשה אלו הם לחטאת ואלו הם לעולה ואלו הם לשלמים

יפלו לנדבה
לתיבות שבמקדש שמשליכים בהם שאר מעות נדבה וקונים מהן קרבנות שכולן עולות

לא נהנין ולא מועלין
לכתחילה אסור ליהנות בהן, ואם נהנה אינו חייב להביא קרבן מעילה האמור בכל מי שנהנה מן ההקדש

-------------------------------
משנה ה

נזרק עליה אחד מן הדמים אינו יכול להפר רבי עקיבא אומר אפילו נשחטה עליה אחת מכל הבהמות אינו יכול להפר במה דברים אמורים בתגלחת הטהרה אבל בתגלחת הטומאה יפר שהוא יכול לומר אי אפשי באשה מנוולת ר' אומר אף בתגלחת הטהרה יפר שהוא יכול לומר אי אפשי באשה מגלחת

ר' עובדיה מברטנורא

נזרק עליה אחד מן הדמים אינו יכול להפר
דלאחר שנזרק הדם היא יכולה לשתות יין וליטמא למתים, ואין כאן יותר נדר של ענוי נפש

רבי עקיבא אומר אפילו נשחטה עליה אחת מכל הבהמות אינו יכול להפר
משום הפסד קדשים

תגלחת טומאה יפר
שצריכים לחזור ולמנות נזירות טהרה, ויכול לומר אי אפשי באשה מנוולת, כלומר מעונה ומנועה משתיית יין

אף בתגלחת הטהרה יפר
כדי שלא תצטרך להתנוול בגילוח, דגילוח באשה ניוול הוא. ותנא קמא סבר אין הגלוח ניוול שהרי יכולה לעשות פאה נכרית. ואין הלכה לא כרבי עקיבא ולא כרבי

Nazir4: 4

הָאִשָּׁה שֶׁנָּדְרָה בַנָּזִיר וְהִפְרִישָׁה אֶת בְּהֶמְתָּהּ, וְאַחַר כָּךְ הֵפֵר לָהּ בַּעְלָהּ: אִם שֶׁלּוֹ הָיְתָה בְהֶמְתָּהּ — תֵּצֵא וְתִרְעֶה בָעֵדֶר. וְאִם שֶׁלָּהּ הָיְתָה בְהֶמְתָּהּ — הַחַטָּאת תָּמוּת, וְהָעוֹלָה תִּקְרַב עוֹלָה, וְהַשְּׁלָמִים יִקְרְבוּ שְׁלָמִים, וְנֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד וְאֵינָן טְעוּנִין לָחֶם. הָיוּ לָהּ מָעוֹת סְתוּמִים, יִפְּלוּ לִנְדָבָה. מָעוֹת מְפֹרָשִׁים, דְּמֵי חַטָּאת — יֵלְכוּ לְיָם הַמֶּלַח, לֹא נֶהֱנִים וְלֹא מוֹעֲלִים בָּהֶן; דְּמֵי עוֹלָה — יָבִיאוּ עוֹלָה וּמוֹעֲלִים בָּהֶן; דְּמֵי שְׁלָמִים — יָבִיאוּ שְׁלָמִים, וְנֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד, וְאֵינָן טְעוּנִין לָחֶם.

A woman who vowed to be a nezirah and set aside her animal, and then her husband revoked her [nezirus] —- if her animal was his, it may go out and pasture with the flock. If her animal was hers, the sin-offering dies, the burnt-offering is offered as a burnt-offering, and the peace-offering is offered as a peace-offering; but it is eaten for one day and does not require bread. [If] she had un- specified funds, they go for voluntary offerings. Specified funds: The money for the sin-offering goes to the Dead Sea; one may not benefit from it, but the rules governing the misuse of sacred items do not apply to it. With the money for the burnt-offering they bring a burnt-offering, and the rules governing the misuse of sacred items apply; with the money for the peace-offering they bring a peace-offering, but it is eaten for one day, and it does not require bread.

Nazir4: 5

נִזְרַק עָלֶיהָ אֶחָד מִן הַדָּמִים — אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֲפִלּוּ נִשְׁחֲטָה עָלֶיהָ אַחַת מִכָּל הַבְּהֵמוֹת אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים? בְּתִגְלַחַת הַטָּהֳרָה, אֲבָל בְּתִגְלַחַת הַטֻּמְאָה — יָפֵר, שֶׁהוּא יָכוֹל לוֹמַר אִי אֶפְשִׁי בְּאִשָּׁה מְנֻוֶּלֶת. רַבִּי אוֹמֵר: אַף בְּתִגְלַחַת הַטָּהָרָה יָפֵר, שֶׁהוּא יָכוֹל לוֹמַר אִי אֶפְשִׁי בְּאִשָּׁה מְגֻלַּחַת.

[If] one of the bloods was thrown on her behalf, he cannot revoke. R” Akiva says: Even if one of all the animals was slaugh- tered on her behalf, he cannot revoke. In what [context] are these things said? Concerning the head-shaving in taharah. But in the case of head-shaving for tumah, he may revoke, since he may say: I do not want an impoverished woman.” Rabbi says: Even concerning the head-shaving in taharah he may revoke, since he may say: “I do not want a shorn woman.”

Suggestions