משנה ז
ראה את הכוי ואמר הריני נזיר שזה חיה הריני נזיר שזה אינו חיה הריני נזיר שזה בהמה הריני נזיר שאין זה בהמה הריני נזיר שזה חיה ובהמה הריני נזיר שאין זה לא חיה ולא בהמה הריני נזיר שאחד מכם נזיר הריני נזיר שאין אחד מכם נזיר הריני נזיר שכולכם נזירין הרי כולם נזירים
ר' עובדיה מברטנורא
ראה את הכו ששה בני אדם שראו את הכוי, ואמר אחד מהן הריני נזיר אם זה חיה, ואמר השני הריני נזיר אם אינו חיה, ואמר השלישי הריני נזיר אם הוא בהמה, ואמר הרביעי הריני נזיר אם אינו בהמה, ואמר החמישי הריני נזיר אם הוא חיה ובהמה, ואמר הששי הריני נזיר אם אינו לא חיה ולא בהמה, ואתו ג' אחריני מעלמא ואמר חד מנייהו לאילו הששה הריני נזיר אם אחד מכם נזיר, ואמר השני הריני נזיר אם אין אחד מכם נזיר, ואמר השלישי הריני נזיר אם כולכם נזירים, כולן נזירים. הששה הראשונים והשלשה האחרונים. לב"ש הוו נזירים ודאי, דנזירות בטעות הוי נזירות, ובין אותו שנתקיימו דבריו ובין אותו שלא נתקיימו דבריו הוי נזיר. ולבית הלל הוי נזירות ספק, מפני שהכוי ספק בהמה ספק חיה ספק בריה בפני עצמה
---------------------------------- פרק ו
משנה א
שלשה מינין אסורין בנזיר הטומאה והתגלחת והיוצא מן הגפן וכל היוצא מן הגפן מצטרפין זה עם זה ואינו חייב עד שיאכל מן הענבים כזית משנה ראשונה עד שישתה רביעית יין רבי עקיבא אומר אפילו שרה פתו ביין ויש בה כדי לצרף כזית חייב
ר' עובדיה מברטנורא
שלשה מינין אסורין בנזיר, הטומאה דכתיב על כל נפשות מת לא יבא
התגלחת דכתיב תער לא יעבור על ראשו
והיוצא מן הגפן דכתיב וענבים לחים ויבשים לא יאכל
כל היוצא מן הגפן כגון ענבים לחים ויבשים חרצנים וזגים מצטרפין לכזית ללקות עליהן
ואינו חייב עד שיאכל מן הענבים כזית וה"ה לשיעור שתיה בכזית. דכיון דכתיב וענבים לחים ויבשים לא יאכל, גמרינן מינה מה אכילה בכזית אף שתיה בכזית
משנה ראשונה עד שישתה רביעית יין אבל משנה ראשונה איפכא שמעינן לה, דגמרינן אכילה משתייה, ושיעור שתייה בנזיר רביעית, דגמרינן שכר שכר ממקדש, ומה שיעור איסור שתייה ברביעית, אף שיעור איסור אכילה ברביעית
אפילו שרה פתו ביין ויש בה כדי לצרף כזית חייב דס"ל לר' עקיבא שיעור איסורי נזיר בין באכילה בין בשתיה בכזית, והיתר מצטרף לאיסור להשלים לכשיעור. ואין הלכה כר"ע