משנה ד
נזיר שהיה שותה יין כל היום אינו חייב אלא אחת אמרו לו אל תשתה אל תשתה והוא שותה חייב על כל אחת ואחת היה מגלח כל היום אינו חייב אלא אחת אמרו לו אל תגלח אל תגלח והוא מגלח חייב על כל אחת ואחת היה מטמא למתים כל היום אינו חייב אלא אחת אמרו לו אל תטמא אל תטמא והוא מטמא חייב על כל אחת ואחת
ר' עובדיה מברטנורא
נזיר שהיה שותה יין כל היום ולא התרו בו אלא אחת
אל תשתה אל תשתה שהתרו בו בין שתייה לשתייה
----------------------------- משנה ה
שלשה מינין אסורין בנזיר הטומאה והתגלחת והיוצא מן הגפן חומר בטומאה ובתגלחת מביוצא מן הגפן שהטומאה והתגלחת סותרין והיוצא מן הגפן אינו סותר חומר ביוצא מן הגפן מבטומאה ובתגלחת שהיוצא מן הגפן לא הותר מכללו וטומאה ותגלחת הותרו מכללן בתגלחת מצוה ובמת מצוה וחומר בטומאה מבתגלחת שהטומאה סותרת את הכל וחייבין עליה קרבן ותגלחת אינה סותרת אלא שלשים יום ואין חייבין עליה קרבן
ר' עובדיה מברטנורא
שהטומאה והתגלחת סותרים דכתיב בטומאה והימים הראשונים יפלו. ותגלחת סותרת שלשים דבעינן גדל פרע שער ראשו ואין גידול פרע פחות מל' יום
שהיוצא מן הגפן לא הותר מכללו כגון לשתות יין מצוה, דאמרינן מיין ושכר יזיר לאסור יין מצוה כיין הרשות
טומאה ותגלחת הותרו מכללן טומאה, למת מצוה, דכתיב לאביו ולאמו לא יטמא, לאביו הוא דאינו מיטמא אבל מיטמא למת מצוה. ותגלחת, לנזיר מצורע, דאתי עשה דוגלח את כל שערו ודחי את לא תעשה דתער לא יעבור על ראשו