Nazir 6:10-11

משנה י


גלח על הזבח ונמצא פסול תגלחתו פסולה וזבחיו לא עלו לו גלח על החטאת שלא לשמה ואחר כך הביא קרבנותיו לשמן תגלחתו פסולה וזבחיו לא עלו לו גלח על העולה או על השלמים שלא לשמן ואחר כך הביא קרבנותיו לשמן תגלחתו פסולה וזבחיו לא עלו לו ר' שמעון אומר אותו הזבח לא עלה לו אבל שאר זבחים עלו לו ואם גלח על שלשתן ונמצא אחד מהן כשר תגלחתו כשרה ויביא שאר הזבחים


ר' עובדיה מברטנורא


ונמצא פסול
כגון שנשפך דמו, או יצא או נטמא


תגלחתו פסולה
הואיל ונפסל הזבח שגלח עליו, הוה ליה כגלחוהו לסטים דאמרינן לעיל לר"א סותר שבעה ימים ולרבנן סותר שלשים יום


וזבחיו לא עלו לו
שאר הזבחים שהקריב אחר תגלחתו הפסולה, לא עלו לו, דכיון דצריך לסתור עד שיגדל שערו, הוי כאילו הקריבן קודם זמנם


על החטאת שלא לשמה
היינו על הזבח ונמצא פסול, דחטאת שלא לשמה פסולה. ואיידי דבעי למתני על העולה ועל השלמים פלוגתא דר"ש ורבנן, תנא נמי על החטאת


על העולה ועל השלמים שלא לשמן וכו' תגלחתו פסולה
דהואיל ולא עלו לשם חובת שלמי נזיר ועולת נזיר, הוי ליה כמגלח על עולת נדבה ושלמי נדבה. ור"ש סבר דאם גלח על עולת נדבה ושלמי נדבה יצא. ואין הלכה כר"ש


אם גלח על שלשתן
אחר שהקריבו שלשתן


ונמצא א' מהן כשר
והשאר פסולים


תגלחתו כשרה
לדברי הכל. דהא תנן ואם גלח על אחד משלשתן יצא


-----------------------------
משנה יא


מי שנזרק עליו אחד מן הדמים ונטמא ר' אליעזר אומר סותר את הכל וחכמים אומרים יביא שאר קרבנותיו ויטהר אמרו לו מעשה במרים התרמודית שנזרק עליה אחד מן הדמים ובאו ואמרו לה על בתה שהיתה מסוכנת והלכה ומצאה שמתה ואמרו חכמים תביא שאר קרבנותיה ותטהר


ר' עובדיה מברטנורא


ר"א אומר סותר את הכל
לא כל הימים קאמר, אלא סותר כל הקרבנות. ור"א לטעמיה דאמר שלא הותר הנזיר לשתות יין אלא אחר כל המעשים כולם, אחר הבאת כל הקרבנות, וכשנטמא קודם שהקריב כולם, הוי כאילו נטמא שחרית קודם שהקריב שום אחד מהם, והוי הקרבן שהקריב כאילו הביאו תוך מלאת


וחכמים אומרים יביא שאר קרבנותיו ויטהר
פירוש, לכשיטהר. ואותו הזבח שהביא בטהרה לא יחזור ויביאנו. רבנן לטעמייהו דאמרי אחר מעשה יחידי מותר לשתות יין ומותר לגלח. הלכך קודם שנטמא היה ראוי לתגלחת ולא יסתור אותו זבח, אבל שאר הזבחים שהקריב משנטמא, ודאי סותר, דקרא קפיד שיהו קרבנות נזיר כולן בטהרה


מרים התרמודית
מתרמוד היתה. והלכה כחכמים


Nazir6: 10
גִּלַּח עַל הַזֶּבַח וְנִמְצָא פָסוּל — תִּגְלַחְתּוֹ פְסוּלָה, וּזְבָחָיו לֹא עָלוּ לוֹ.  גִּלַּח עַל הַחַטָּאת שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, וְאַחַר כָּךְ הֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו לִשְׁמָן — תִּגְלַחְתּוֹ פְסוּלָה, וּזְבָחָיו לֹא עָלוּ לוֹ. גִּלַּח עַל הָעוֹלָה אוֹ עַל הַשְּׁלָמִים שֶׁלֹּא לִשְׁמָן, וְאַחַר כָּךְ הֵבִיא קָרְבְּנוֹתָיו לִשְׁמָן — תִּגְלַחְתּוֹ פְסוּלָה, וּזְבָחָיו לֹא עָלוּ לוֹ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אוֹתוֹ הַזֶּבַח לֹא עָלָה לוֹ, אֲבָל שְׁאָר זְבָחִים עָלוּ לוֹ. וְאִם גִּלַּח עַל שְׁלָשְׁתָּן וְנִמְצָא אֶחָד מֵהֶן כָּשֵׁר — תִּגְלַחְתּוֹ כְּשֵׁרָה, וְיָבִיא שְׁאָר הַזְּבָחִים.
[If] he shaved [his head] following the sacrifice and it was found [to be] invalid —- his shaving is invalid and his sacrifices do not count for him.  [If] he shaved after a sin-offering [which was slaughtered] not for its designated purpose, and then he brought his offerings for their designated purpose —- his shaving is invalid and his sacrifices do not count for him. [If] he shaved after the burnt-offering or after the peace-offering [which were slaughtered] not for their designated purpose, and then he brought his offerings for their designated purpose —- his shaving is invalid and his sacrifices do not count for him. R’ Shimon says: That sacrifice does not count for him, but the other sacrifices do count for him. If he shaved after [all] three and one of them was found to be valid —- his shaving is valid and he brings the other sacrifices.
Nazir6: 11
מִי שֶׁנִּזְרַק עָלָיו אֶחָד מִן הַדָּמִים וְנִטְמָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: סוֹתֵר אֶת הַכֹּל. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יָבִיא שְׁאָר קָרְבְּנוֹתָיו וְיִטְהָר. אָמְרוּ לוֹ: מַעֲשֶׂה בְמִרְיָם הַתַּרְמוֹדִית שֶׁנִּזְרַק עָלֶיהָ אֶחָד מִן הַדָּמִים, וּבָאוּ וְאָמְרוּ לָהּ עַל בִּתָּהּ שֶׁהָיְתָה מְסֻכֶּנֶת וְהָלְכָה וּמָצְאָה שֶׁמֵּתָה, וְאָמְרוּ חֲכָמִים: תָּבִיא שְׁאָר קָרְבְּנוֹתֶיהָ וְתִטְהָר.
Someone for whom one of the bloods had been thrown, and he then became tamei —- R’ Eliezer says: He forfeits all. But the Sages say: He should bring the rest of his offerings and become tahor. They said to him: It happened with Miriam the Tarmodite that one of the bloods had been thrown for her, and they came and told her about her daughter who was in danger. She went and found that she had died, and the Sages said: She should bring the rest of her offerings and become tahor.