פרק ז

משנה א

כהן גדול ונזיר אינן מיטמאין בקרוביהן אבל מיטמאין למת מצוה היו מהלכין בדרך ומצאו מת מצוה רבי אליעזר אומר יטמא כהן גדול ואל יטמא נזיר וחכמים אומרים יטמא נזיר ואל יטמא כהן גדול אמר להם רבי אליעזר יטמא כהן שאינו מביא קרבן על טומאתו ואל יטמא נזיר שהוא מביא קרבן על טומאתו אמרו לו יטמא נזיר שאין קדושתו קדושת עולם ואל יטמא כהן שקדושתו קדושת עולם

ר' עובדיה מברטנורא

כהן גדול ונזיר אינן מיטמאין לקרוביהן כדכתיב בפרשת אמור ובפרשת נשא

היו מהלכים בדרך לאו דוקא בכ"ג פליגי, דה"ה בכהן הדיוט נמי פליגי, דחד טעמא הוא

---------------------------- משנה ב

על אלו טומאות הנזיר מגלח על המת ועל כזית מן המת ועל כזית נצל ועל מלא תרווד רקב על השדרה ועל הגולגולת ועל אבר מן המת ועל אבר מן החי שיש עליו בשר כראוי ועל חצי קב עצמות ועל חצי לוג דם על מגען ועל משאן ועל אהלן ועל עצם כשעורה על מגעו ועל משאו על אלו הנזיר מגלח ומזה בשלישי ובשביעי וסותר את הקודמין ואינו מתחיל למנות אלא עד שיטהר ומביא את קרבנותיו

ר' עובדיה מברטנורא

על המת אע"פ שאינו שלם אלא שיש בו רוב בנין שהם ב' שוקים וירך אחד, או רוב מנין האברים שהם קכ"ה אברים, אפילו אין בהם רובע קב מטמא באהל, ונזיר מגלח עליו. ואם אין במת לא רוב מנין ולא רוב בנין, אין הנזיר מגלח על אהלו עד שיהא בעצמות חצי קב

ועל כזית נצל מוהל היוצא מן המת כמין ליחה היוצאת מעיפוש הבשר

מלא תרוד רקב מלא כף מעפר רקבון של מת. ואין הרקבון מטמא אלא כשנקבר המת ערום בארון של שיש וכיוצא בו שאין שם רקבון אחר אלא מגופו של מת, ונקבר המת כולו שלם שלא נחסר ממנו אבר

תרוד כף גדולה שמחזקת מלא חפנים

על השדרה אפילו אין בה בשר כלל

וכן על עצם הגולגולת של הראש, אפילו אין בה בשר

ועל אבר מן החי ועל אבר מן המת שיש עליהם בשר כראוי כל שאילו היה האבר מחובר באדם חי היה יכול להעלות ארוכה ע"י אותו בשר הוא נקרא כראוי. והוא פחות מכזית

ועל חצי קב עצמות ואע"ג דרובע קב עצמות מטמא באהל, הלכה למשה מסיני שאין הנזיר מגלח אלא על חצי קב, וכן על חצי לוג דם. ואע"ג דרובע דם מטמא באהל, אין הנזיר מגלח אלא על חצי לוג

ועל עצם כשעורה על מגעו ועל משאו אבל על אהלו לא, שאין עצם כשעורה מטמא באהל

וסותר את הקודמים כדכתיב והימים הראשונים יפלו

עד שיטהר שיטבול ויעריב שמשו אחר שיזה שלישי ושביעי