Nazir 7:3-4 - Mishna Yomit

משנה ג

אבל הסככות והפרעות ובית הפרס וארץ העמים והגולל והדופק ורביעית דם ואהל ורובע עצמות וכלים הנוגעים במת וימי ספרו וימי גמרו על אלו אין הנזיר מגלח ומזה בשלישי ובשביעי ואינו סותר את הקודמים ומתחיל ומונה מיד וקרבן אין לו באמת אמרו ימי הזב והזבה וימי הסגרו של מצורע הרי אלו עולין לו

ר' עובדיה מברטנורא

אבל הסככות
אילן שיש לו ענפים מובדלים זה מזה, ויש כזית מן המת תחת אחד מהן, ועבר הנזיר ואין ידוע אם עבר תחת הענף המאהיל על המת

והפרעות
אבנים או עצים בולטים מן הכותל וטומאה תחת אחד מהם

ובית הפרס
שדה שנחרש בה קבר עושה בית הפרס מאה אמה, שכך שיערו שהמחרישה מוליכה את העצם

וארץ העמים
שגזרו חכמים טומאה על ארץ העמים

גולל
כסוי הארון

דופק
הארון עצמו שהכסוי דופק עליו

ורביעית דם
אפילו על משאו ומגעו אין הנזיר מגלח

ואהל ורובע עצמות
אם האהיל על רובע קב של עצמות המת, אינו מגלח, עד שיאהיל על חצי קב. אבל על מגע ומשא של רובע עצמות, מגלח, ואפילו הם נמוקים ולא נשאר בהם עצם כשעורה שלם

וכלים הנוגעים במת
שהם מטמאים כמת עצמו. והנוגע בהם טמא טומאת שבעה

וימי גמרו
ימי חלוטו של מצורע

וימי ספרו
לאחר שנטהר מצרעתו, דכתיב וישב מחוץ לאהלו שבעת ימים

על אלו אין הנזיר מגלח
על כל הנך דמתניתין

ומזה בשלישי ושביעי
הא לא קאי אימי ספרו ואימי גמרו, דלא שייך בהו הזאה ג' וז

ואינו סותר את הקודמין ומתחיל ומונה מיד
כל אלה שאמרנו, אינן עולין לימי הנזירות ואין סותרין, אלא אחר שיזה ג' וז' ויטהר אם נטמא בטומאת מת, ואחר שישלים ימי גמרו וימי ספרו אם נצטרע, משלים נזירתו על מנין הימים שמנה קודם שנטמא, ואינו מביא קרבן טומאה

באמת אמרו ימי הזב והזבה
כל ימי טומאתם וימי ספירתם שבעה נקיים

וימי הסגרו של מצורע
שנאמר בו והסגיר את הנגע שבעת ימים, עולין למנין ימי הנזירות, וא"צ לומר שאין סותרין את הקודמים

-----------------------------
משנה ד

אמר רבי אליעזר משום רבי יהושע כל טומאה מן המת שהנזיר מגלח עליה חייבין עליה על ביאת מקדש וכל טומאה מן המת שאין הנזיר מגלח עליה אין חייבין עליה על ביאת מקדש אמר רבי מאיר לא תהא זו קלה מן השרץ אמר רבי עקיבא דנתי לפני רבי אליעזר מה אם עצם כשעורה שאינו מטמא אדם באהל הנזיר מגלח על מגעו ועל משאו רביעית דם שהוא מטמא אדם באהל אינו דין שיהא הנזיר מגלח על מגעה ועל משאה אמר לי מה זה עקיבא אין דנין כאן מקל וחומר וכשבאתי והרציתי דברים לפני רבי יהושע אמר לי יפה אמרת אלא כן אמרו הלכה

ר' עובדיה מברטנורא

חייבין עליה על ביאת מקדש
אם נטמא באותה טומאה ונכנס למקדש, או אכל קדשים קודם שטהר מטומאתו, חייבין עליה כרת אם היה מזיד, או קרבן עולה ויורד אם היה שוגג

לא תהא זו קלה מן השרץ
דחייבין עליה על ביאת מקדש, כדכתיב בויקרא או בנבלת שרץ טמא. ומילתא דר"מ ליתא, שהרי מגע ומשא של עצם כשעורה שהוא קל שאינו מטמא באהל, הנזיר מגלח עליה כדתנן במתניתין, ורביעית דם שהיא חמורה שמטמא באהל אין הנזיר מגלח עליה

אין דנין כאן ק"ו
שאין דנין ק"ו על דבר שהוא הלכה למשה מסיני, שעצם כשעורה אינו כתוב בתורה אלא הלכה היא, ואין דנין ק"ו מהלכה. והן הן דברי ר"א הן הן דברי ר' יהושע שאמר אלא כך אמרו הלכה

Nazir7: 3

אֲבָל הַסְּכָכוֹת, וְהַפְּרָעוֹת, וּבֵית הַפְּרָס, וְאֶרֶץ הָעַמִּים, וְהַגּוֹלֵל, וְהַדּוֹפֵק, וּרְבִיעִית דָּם, וְאֹהֶל, וְרֹבַע עֲצָמוֹת, וְכֵלִים הַנּוֹגְעִים בַּמֵּת, וִימֵי סָפְרוֹ, וִימֵי גָמְרוֹ — עַל אֵלּוּ אֵין הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ, וּמַזֶּה בַּשְּׁלִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי, וְאֵינוֹ סוֹתֵר אֶת הַקּוֹדְמִין, וּמַתְחִיל וּמוֹנֶה מִיָּד, וְקָרְבָּן אֵין לוֹ. בֶּאֱמֶת אָמְרוּ, יְמֵי הַזָּב וְהַזָּבָה וִימֵי הֶסְגֵּרוֹ שֶׁל מְצוֹרָע — הֲרֵי אֵלּוּ עוֹלִין לוֹ.

But [for tumah transmitted by] branchy canopies, or protrusions, or a field in which a grave had been plowed over, or the land of the nations, or the coffin-cover, or the coffin, or a quarter-log of blood, or a tent, or a quarter-kav of bones, or utensils that touch a corpse, or the days of [a metzora’s] counting, or the days of his confirmed tzaraas —- for these the nazir does not shave, but is sprinkled on the third and seventh days, and he does not forfeit the preceding days, and he begins to count right away, and he has no sacrifice. In truth they said: The days of a zav or a zavah, and the days of confinement of the metzora —- these are counted for him.

Nazir7: 4

אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מִשּׁוּם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: כָל טֻמְאָה מִן הַמֵּת שֶׁהַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עָלֶיהָ — חַיָּבִין עָלֶיהָ עַל בִּיאַת מִקְדָּשׁ. וְכָל טֻמְאָה מִן הַמֵּת שֶׁאֵין הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עָלֶיהָ — אֵין חַיָּבִין עָלֶיהָ עַל בִּיאַת מִקְדָּשׁ. אָמַר רַבִּי מֵאִיר: לֹא תְהֵא זוֹ קַלָּה מִן הַשֶּׁרֶץ. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: דַּנְתִּי לִפְנֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, מָה אִם עֶצֶם כַּשְּׂעוֹרָה שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא אָדָם בָּאֹהֶל, הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עַל מַגָּעוֹ וְעַל מַשָּׂאוֹ, רְבִיעִית דָּם שֶׁהוּא מְטַמֵּא אָדָם בָּאֹהֶל, אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עַל מַגָּעָהּ וְעַל מַשָּׂאָהּ. אָמַר לִי: מַה זֶה עֲקִיבָא, אֵין דָנִין כָּאן מִקַּל וָחֹמֶר. וּכְשֶׁבָּאתִי וְהִרְצֵיתִי אֶת הַדְּבָרִים לִפְנֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, אָמַר לִי יָפֶה אָמַרְתָּ, אֶלָּא כֵּן אָמְרוּ הֲלָכָה.

R’ Eliezer said in the name of R’ Yehoshua: Any tumah from a corpse for which a nazir shaves, one is liable because of it for entering the Temple; and any tumah from a corpse for which a nazir does not shave, one is not liable for it for entering the Temple. R’ Meir said: This should not be more lenient than [tumah contracted] from a creeping thing! R’ Akiva said: I reasoned before R’ Eliezer: If [for] a bone the size of a barley-grain, which does not contaminate a person by way of a roof, the nazir shaves for touching it or carrying it —- [for] a quarter-log of blood, which contaminates a person [even] by way of a roof, is it not clear that a nazir should shave for touching it or carrying it! He said to me: What is this, Akiva. We cannot reason here by kal vachomer. When I came and related these things to R’ Yehoshua, he said to me: You have spoken well, but so have they said as an Oral Law.

Suggestions