Nazir 9:5-Sotah 1:1

משנה ה


נזיר היה שמואל כדברי רבי נהוראי שנאמר ומורה לא יעלה על ראשו נאמר בשמשון ומורה ונאמר בשמואל ומורה מה מורה האמורה בשמשון נזיר אף מורה האמורה בשמואל נזיר אמר רבי יוסי והלא אין מורה אלא של בשר ודם אמר לו רבי נהוראי והלא כבר נאמר ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני שכבר היה עליו מורה של בשר ודם


ר' עובדיה מברטנורא


נזיר היה שמואל
והאומר הריני כשמואל, או כבן אלקנה, או כמי ששיסף אגג בגלגל הוי נזיר לדברי ר' נהוראי. וכן הלכה


אין מורא אלא של בשר ודם
שלא תהא מרות ואימת אדם עליו


סליק מסכת נזיר


--------------------------
מסכת סוטה


פרק א


משנה א


המקנא לאשתו רבי אליעזר אומר מקנא לה על פי שנים ומשקה על פי עד אחד או על פי עצמו רבי יהושע אומר מקנא לה על פי שנים ומשקה על פי שנים


ר' עובדיה מברטנורא


המקנא לאשתו
אע"ג דהמקנא משמע דיעבד אין לכתחילה לא, ההלכה היא שחייב אדם לקנאות לאשתו אם היא צריכה לכך. ולקמן מפרש כיצד מקנא


מקנא לה על פי שנים
אם בא להשקותה מי המרים, צריך להביא שני עדים ולומר לה בפניהם אל תסתרי עם איש פלוני. ואם לא קנא לה בפני שנים, אינה נאסרת עליו בסתירה זו ואינו משקה אותה


על פי עד אחד או ע"פ עצמו
אפילו אין עדים שנסתרה אלא עד אחד, או הוא עצמו אומר ראיתיה שנסתרה אחר שקנאתי לה, נאסרה בסתירה זו עד שתשתה, שסתירתה אוסרתה עליו מספק


ר' יהושע אומר כו
צריך ב' עדים אף לסתירה. והלכה כרבי יהושע. ואעפ"כ אמרינן בגמרא דבזמן הזה לא לימא איניש לביתיה אפילו בינו לבינה אל תסתרי עם איש פלוני, שיש לחוש לדברי ר"י ברבי יהודה דאמר מקנא אדם לאשתו על פי עד אחד או על פי עצמו. ואם נסתרה אחר שקנא לה בינו לבינה, נאסרה עליו איסור עולם בזמן הזה שאין שם מי המרים


Nazir9: 5
נָזִיר הָיָה שְׁמוּאֵל, כְּדִבְרֵי רַבִּי נְהוֹרַאי, שֶׁנֶּאֱמַר [שמואל־א א,יא] ”וּמוֹרָה לֹא יַעֲלֶה עַל רֹאשׁוֹ”. נֶאֱמַר בְּשִׁמְשׁוֹן [שופטים יג,ה]: ”וּמוֹרָה”, וְנֶאֱמַר בִּשְׁמוּאֵל ”וּמוֹרָה”, מַה מּוֹרָה הָאֲמוּרָה בְּשִׁמְשׁוֹן — נָזִיר, אַף מוֹרָה הָאֲמוּרָה בִּשְׁמוּאֵל — נָזִיר. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: וַהֲלֹא אֵין מוֹרָה אֶלָּא שֶׁל בָּשָׂר וָדָם. אָמַר לוֹ רַבִּי נְהוֹרַאי, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר [שמואל־א טז,ב] ”וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֵיךְ אֵלֵךְ וְשָׁמַע שָׁאוּל וַהֲרָגָנִי”, שֶׁכְּבָר הָיָה עָלָיו מוֹרָה שֶׁל בָּשָׂר וָדָם.
Samuel was a nazir, according to the opinion of R’ Nehorai, as it is stated: And no “morah” shall come upon his head (I Samuel 1:11). It is stated with reference to Samson “morah” (Judges 13:5), and it is stated with reference to Samuel “morah,” just as morah said in connection with Samson [refers to a] nazir, so too morah said in connection with Samuel [refers to a] nazir. Said R’ Yose: But does morah not mean [fear] of flesh and blood? R’ Nehorai said to him: Does it not already state: Samuel said, “How can I go? If Saul hears, he will kill me” (I Samuel 16:2), [which shows] that he indeed had upon him the fear of flesh and blood.
Sotah1: 1
הַמְקַנֵּא לְאִשְׁתּוֹ — רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מְקַנֵּא לָהּ עַל פִּי שְׁנַיִם, וּמַשְׁקֶה עַל פִּי עֵד אֶחָד אוֹ עַל פִּי עַצְמוֹ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: מְקַנֵּא לָהּ עַל פִּי שְׁנַיִם וּמַשְׁקֶה עַל פִּי שְׁנַיִם.
One who warned his wife —- R’ Eliezer says: He must warn her in the presence of two witnesses, but he can give her to drink [the bitter waters] on the testimony of one witness or [even] his own testimony. R’ Yehoshua says: He must warn her in the presence of two [witnesses], and he can give her to drink [the bitter waters only] on the testimony of two [witnesses].