משנה ד
היו מעלין אותה לבית דין הגדול שבירושלם ומאיימין עליה כדרך שמאיימין על עדי נפשות ואומרים לה בתי הרבה יין עושה הרבה שחוק עושה הרבה ילדות עושה הרבה שכנים הרעים עושים עשי לשמו הגדול שנכתב בקדושה שלא ימחה על המים ואומרים לפניה דברים שאינה כדאי לשומען היא וכל משפחת בית אביה
ר' עובדיה מברטנורא
היו מעלין אותה לב"ד הגדול דכתיב בסוטה ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת, וכתיב התם ע"פ התורה אשר יורוך, מה להלן בב"ד הגדול אף כאן בב"ד הגדול
ומאיימין עליה כדי שתודה
הרבה ילדות עושה וגורם לילדה שתבא לידי קלקול
דברים שאינן כדאי לשומען שאינה ראויה לשמוע אותן הדברים שאומרים לפניה ממעשיהן של צדיקים, כגון יהודה הודה ולא בוש במעשה תמר, ראובן הודה ולא בוש במעשה בלהה
-------------------------------------- משנה ה
אם אמרה טמאה אני שוברת כתובתה ויוצאת ואם אמרה טהורה אני מעלין אותה לשער המזרח שעל פתח שער נקנור ששם משקין את הסוטות ומטהרין את היולדות ומטהרין את המצורעים וכהן אוחז בבגדיה אם נקרעו נקרעו אם נפרמו נפרמו עד שהוא מגלה את לבה וסותר את שערה ר' יהודה אומר אם היה לבה נאה לא היה מגלהו ואם היה שערה נאה לא היה סותרו
ר' עובדיה מברטנורא
שוברת כתובתה כותבת שובר על כתובתה, זניתי ואבדתי. כתובתי כדי שלא תוכל לחזור ולתבוע כתובתה ממנו. ובמקום שאין כותבין כתובה אלא סומכין על תנאי ב"ד הוא שכותבת שובר, אבל במקום שכותבים כתובה, מקרעת כתובתה ואינה כותבת שובר
מעלין אותה לשער המזרח מעלין ומורידין אותה, כדי ליגעה אולי תטרוף דעתה ותודה
שעל פתח שער נקנור אדם ששמו נקנור שהביא דלתות לאותו פתח מאלכסנדריא של מצרים ונעשו לו נסים ונקרא שער נקנור על שמו כדאמרינן ביומא: ששם משקין את הסוטות - דבעינן לפני ה
ומטהרין את היולדות כדי שיעמדו על גבי קרבנן. וה"ה זבין וזבות הטעונים קרבן
ומטהרין את המצורעים כדכתיב והעמיד הכהן המטהר וכו' לפני ה
אוחז בבגדיה בבית הצואר שלהן
אם נקרעו אינו חושש, ואם נפרמו אינו חושש. פרימה גדולה מקריעה שנקרע לקרעים הרבה. לשון אחר, פרימה מן הצדדין קריעה באורך
עד שמגלה את לבה דכתיב ופרע את ראש האשה, אין לי אלא ראשה גופה מנין ת"ל האשה, א"כ מה ת"ל את ראש, מלמד שסותר את שערה
רבי יהודה אומר כו שמא תצא זכאה ויתגרו בה פרחי כהונה שראו לבה נאה ושערה נאה. ואין הלכה כר"י