פרק ב
משנה א
היה מביא את מנחתה בתוך כפיפה מצרית ונותנה על ידיה כדי ליגעה כל המנחות תחלתן וסופן בכלי שרת וזו תחלתה בכפיפה מצרית וסופה בכלי שרת כל המנחות טעונות שמן ולבונה וזו אינה טעונה לא שמן ולא לבונה כל המנחות באות מן החטין וזו באה מן השעורין מנחת העומר אף על פי שבאה מן השעורין היא היתה באה גרש וזו באה קמח רבן גמליאל אומר כשם שמעשיה מעשה בהמה כך קרבנה מאכל בהמה
ר' עובדיה מברטנורא
היה מביא הבעל
את מנחתה כדכתיב והביא את קרבנה
בכפיפה מצרית סל עשוי מצורי הדקל מן זרדים הגדלים סביבות הדקל
כדי ליגעה שתודה ולא ימחה השם על המים. ולמאן דאמר שבתחלה היה משקה אותה ואח"כ מביא מנחתה, אע"פ שנמחק השם, מיגעה כדי שתודה ולא תמות מיתה מנוולת, שאע"פ שנמחקה המגילה אם אמרה טמאה אני אינה שותה
תחלתן וסופן בכלי שרת לאו בכלי שרת ממש קאמר, שאין אדם מביא מנחתו מתוך ביתו בכלי שרת, אלא בקלתות של כסף ושל זהב שהם ראוים לכלי שרת
וזו בכפיפה מצרית שאין ראוי לעשות ממנה כלי שרת, דדמי להקריבהו נא לפחתך
כל המנחות טעונות שמן ולבונה בגמרא פריך, והא איכא מנחת חוטא דכתיב בה לא ישים עליה שמן ולא יתן עליה לבונה. וכן הא דתנינן כל המנחות באות חטים, קשה, דהא מנחת העומר באה מן השעורים. ומתרץ בגמרא לא תיתני מילתא באנפי נפשיה אלא כרוך ותני והכי קאמר, כל המנחות טעונות שמן ולבונה ואותן שאינם טעונות שמן ולבונה באות מן החיטין ובאות סולת. מנחת חוטא אע"פ שאינה טעונה שמן ולבונה באה חיטין ובאה סולת. מנחת העומר אע"פ שבאה מן השעורין טעונה שמן ולבונה
ובאה גרש וזו אינה טעונה שמן ולבונה ובאה מן השעורים ובאה קמח
גרש מבורר ומנופה בשלש עשרה נפה כעין סולת בחטים
קמח הכל מעורב כמו שנטחן
------------------------------------ משנה ב
היה מביא פיילי של חרס חדשה ונותן לתוכה חצי לוג מים מן הכיור רבי יהודה אומר רביעית כשם שממעט בכתב כך ממעט במים נכנס להיכל ופנה לימינו ומקום היה שם אמה על אמה וטבלא של שיש וטבעת היתה קבוע בה וכשהוא מגביהה נוטל עפר מתחתיה ונותן כדי שיראה על המים שנאמר ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן יקח הכהן ונתן אל המים
ר' עובדיה מברטנורא
היה מביא הכהן
פיילי כוס בלשון יוני
מן הכיור דכתיב מים קדושים, ואין קדושים אלא שנתקדשו בכלי
כשם שממעט ר' יהודה בכתב המגילה, לקמן במתניתין, כך ממעט כאן במים. ואין הלכה כרבי יהודה
מקום היה שם ניכר מתוך שאר רצפת ההיכל
וטבעת קבועה בה לאוחזה בטבעתה ולהגביהה משאר הרצפה שהיא כולה באבני שיש
כדי שיראה צריך שיתן בה שיעור שיהא נראה וניכר על פני המים
ונתן אל המים מדלא כתיב ונתן במים, אלא אל המים, משמע שלא יהא נבלע בתוכן