Sotah 2:1-2 - Mishna Yomit

פרק ב

משנה א

היה מביא את מנחתה בתוך כפיפה מצרית ונותנה על ידיה כדי ליגעה כל המנחות תחלתן וסופן בכלי שרת וזו תחלתה בכפיפה מצרית וסופה בכלי שרת כל המנחות טעונות שמן ולבונה וזו אינה טעונה לא שמן ולא לבונה כל המנחות באות מן החטין וזו באה מן השעורין מנחת העומר אף על פי שבאה מן השעורין היא היתה באה גרש וזו באה קמח רבן גמליאל אומר כשם שמעשיה מעשה בהמה כך קרבנה מאכל בהמה

ר' עובדיה מברטנורא

היה מביא
הבעל

את מנחתה
כדכתיב והביא את קרבנה

בכפיפה מצרית
סל עשוי מצורי הדקל מן זרדים הגדלים סביבות הדקל

כדי ליגעה
שתודה ולא ימחה השם על המים. ולמאן דאמר שבתחלה היה משקה אותה ואח"כ מביא מנחתה, אע"פ שנמחק השם, מיגעה כדי שתודה ולא תמות מיתה מנוולת, שאע"פ שנמחקה המגילה אם אמרה טמאה אני אינה שותה

תחלתן וסופן בכלי שרת
לאו בכלי שרת ממש קאמר, שאין אדם מביא מנחתו מתוך ביתו בכלי שרת, אלא בקלתות של כסף ושל זהב שהם ראוים לכלי שרת

וזו בכפיפה מצרית
שאין ראוי לעשות ממנה כלי שרת, דדמי להקריבהו נא לפחתך

כל המנחות טעונות שמן ולבונה
בגמרא פריך, והא איכא מנחת חוטא דכתיב בה לא ישים עליה שמן ולא יתן עליה לבונה. וכן הא דתנינן כל המנחות באות חטים, קשה, דהא מנחת העומר באה מן השעורים. ומתרץ בגמרא לא תיתני מילתא באנפי נפשיה אלא כרוך ותני והכי קאמר, כל המנחות טעונות שמן ולבונה ואותן שאינם טעונות שמן ולבונה באות מן החיטין ובאות סולת. מנחת חוטא אע"פ שאינה טעונה שמן ולבונה באה חיטין ובאה סולת. מנחת העומר אע"פ שבאה מן השעורין טעונה שמן ולבונה

ובאה גרש
וזו אינה טעונה שמן ולבונה ובאה מן השעורים ובאה קמח

גרש
מבורר ומנופה בשלש עשרה נפה כעין סולת בחטים

קמח
הכל מעורב כמו שנטחן

------------------------------------
משנה ב

היה מביא פיילי של חרס חדשה ונותן לתוכה חצי לוג מים מן הכיור רבי יהודה אומר רביעית כשם שממעט בכתב כך ממעט במים נכנס להיכל ופנה לימינו ומקום היה שם אמה על אמה וטבלא של שיש וטבעת היתה קבוע בה וכשהוא מגביהה נוטל עפר מתחתיה ונותן כדי שיראה על המים שנאמר ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן יקח הכהן ונתן אל המים

ר' עובדיה מברטנורא

היה מביא
הכהן

פיילי
כוס בלשון יוני

מן הכיור
דכתיב מים קדושים, ואין קדושים אלא שנתקדשו בכלי

כשם שממעט
ר' יהודה בכתב המגילה, לקמן במתניתין, כך ממעט כאן במים. ואין הלכה כרבי יהודה

מקום היה שם
ניכר מתוך שאר רצפת ההיכל

וטבעת קבועה בה
לאוחזה בטבעתה ולהגביהה משאר הרצפה שהיא כולה באבני שיש

כדי שיראה
צריך שיתן בה שיעור שיהא נראה וניכר על פני המים

ונתן אל המים
מדלא כתיב ונתן במים, אלא אל המים, משמע שלא יהא נבלע בתוכן

Sotah2: 1

הָיָה מֵבִיא אֶת מִנְחָתָהּ בְתוֹךְ כְּפִיפָה מִצְרִית וְנוֹתְנָהּ עַל יָדֶיהָ כְּדֵי לְיַגְּעָהּ. כָּל הַמְּנָחוֹת תְּחִלָּתָן וְסוֹפָן בִּכְלֵי שָׁרֵת, וְזוֹ תְּחִלָּתָהּ בִּכְפִיפָה מִצְרִית וְסוֹפָהּ בִּכְלֵי שָׁרֵת. כָּל הַמְּנָחוֹת טְעוּנוֹת שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה, וְזוֹ אֵינָהּ טְעוּנָה לֹא שֶׁמֶן וְלֹא לְבוֹנָה. כָּל הַמְּנָחוֹת בָּאוֹת מִן הַחִטִּין, וְזוֹ בָּאָה מִן הַשְּׂעוֹרִים. מִנְחַת הָעֹמֶר, אַף עַל פִּי שֶׁבָּאָה מִן הַשְּׂעוֹרִים — הִיא הָיְתָה בָאָה גֶּרֶשׂ, וְזוֹ בָּאָה קֶמַח. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, כְּשֵׁם שֶׁמַּעֲשֶׂיהָ מַעֲשֵׂה בְהֵמָה, כָּךְ קָרְבָּנָהּ מַאֲכַל בְּהֵמָה.

He brought her minchah-offering in an Egyptian basket and put it on her hands so as to tire her. All minchah-offerings start and finish in service-vessels, but this one starts in an Egyptian basket and finishes in service-vessels. All minchah-offerings require oil and frankincense, but this one requires neither oil nor frankin- cense. All minchah-offerings are of wheat [flour], but this one is of barley [flour]. The minchah-offering of the omer, though of barley [flour], is of sifted flour; but this one is of unsifted flour. Rabban Gamliel says: Just as her deeds were like those of an animal, so too her offering is [from] the food of animals.

Sotah2: 2

הָיָה מֵבִיא פְיָלִי שֶׁל חֶרֶס חֲדָשָׁה, וְנוֹתֵן לְתוֹכָהּ חֲצִי לֹג מַיִם מִן הַכִּיּוֹר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: רְבִיעִית. כְּשֵׁם שֶׁמְּמַעֵט בַּכְּתָב, כָּךְ מְמַעֵט בַּמָּיִם. נִכְנַס לַהֵיכָל וּפָנָה לִימִינוֹ, וּמָקוֹם הָיָה שָׁם אַמָּה עַל אַמָּה וְטַבְלָה שֶׁל שַׁיִשׁ וְטַבַּעַת הָיְתָה קְבוּעָה בָהּ. וּכְשֶׁהוּא מַגְבִּיהָהּ, נוֹטֵל עָפָר מִתַּחְתֶּיהָ וְנוֹתֵן כְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה עַל הַמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: ”וּמִן הֶעָפָר אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן יִקַּח הַכֹּהֵן וְנָתַן אֶל הַמָּיִם”.

He brought a new earthenware cup and put half a log of water from the kiyor into it; R’ Yehudah says: A quarter [of a log]. Just as he minimizes the [amount of] writing [required], so too he minimizes the [amount of] water [required]. He entered the Sanctuary and turned to his right —- where there was a spot one cubit by one cubit with a marble flagstone with a ring fixed in it; and when he raised it, he took dust from beneath it. He added enough to be visible on the water, as it is stated (v. 17): And the Kohen shall take from the dust that will be on the Tabernacle floor and add it to the water.

Suggestions