משנה ה


על מה היא אומרת אמן אמן אמן על האלה אמן על השבועה אמן מאיש זה אמן מאיש אחר אמן שלא שטיתי ארוסה ונשואה ושומרת יבם וכנוסה אמן שלא נטמאתי ואם נטמאתי יבאו בי רבי מאיר אומר אמן שלא נטמאתי אמן שלא אטמא


ר' עובדיה מברטנורא


אמן שלא שטיתי ארוסה ונשואה
על ידי גלגול שבועה הוא מגלגל עליה זנות של ארוסין ואף על פי שלא היה בו בקנוי וסתירה. ומכאן לגלגול שבועה מן התורה


שומרת יבם וכנוסה
ואם היתה יבמתו וכנסה, וקנא לה ונסתרה, מגלגל עליה טומאה שנטמאה כשהיא שומרת יבם. ומתניתין רבי עקיבא היא דאמר שומרת יבם ערוה. ואינה הלכה. אלא שומרת יבם שזנתה מותרת ליבם. לפיכך אינו מתנה עליה אם זנתה שומרת יבם


אמן שלא נטמאתי וכו
פירושי קמפרש לאמן על האלה, אמן על השבועה דתנינן לעיל. והכי קאמר, אמן שלא נטמאתי הוא אמן על השבועה שהשביעה הכהן משביע אני עליך שלא נטמאת


ואם נטמאתי יבואו בי
היינו קבלת אלה, שאמר לה הכהן ואם נטמאת יבאו ביך כל הקללות הללו


אמן שלא אטמא
שאם תיטמא לאחר זמן מים מערערים אותה. ואין הלכה כר' מאיר


--------------------------------
משנה ו


הכל שוין שאין מתנה עמה לא על קודם שתתארס ולא על מאחר שתתגרש נסתרה לאחר ונטמאת ואחר כך החזירה לא היה מתנה עמה זה הכלל כל שתבעל ולא היתה אסורה לו לא היה מתנה עמה


ר' עובדיה מברטנורא


ולא משנתגרשה
שאם זנתה לאחר שגירשה וחזר והחזירה וקינא לה ונסתרה, אין המים בודקים על זנות שלאחר גירושין, דגרושה שזנתה מותרת לחזור לבעלה, דבקדושין תלה רחמנא האיסור לא בביאה, דכתיב ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר. לפיכך, נתקדשה לאיש אחר, אע"פ שלא נבעלה. אסורה לחזור לבעלה. ואם נבעלה בלא קדושין, מותרת לחזור לבעלה


Sotah2: 5
עַל מָה הִיא אוֹמֶרֶת ”אָמֵן אָמֵן”? ”אָמֵן” עַל הָאָלָה, ”אָמֵן” עַל הַשְּׁבוּעָה. ”אָמֵן” מֵאִישׁ זֶה, ”אָמֵן” מֵאִישׁ אַחֵר. ”אָמֵן” שֶׁלֹּא שָׂטִיתִי אֲרוּסָה וּנְשׂוּאָה וְשׁוֹמֶרֶת יָבָם וּכְנוּסָה, ”אָמֵן” שֶׁלֹּא נִטְמֵאתִי. וְאִם נִטְמֵאתִי, יָבוֹאוּ בִי. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: ”אָמֵן” שֶׁלֹּא נִטְמֵאתִי, ”אָמֵן” שֶׁלֹּא אֶטָּמֵא.
To what does she reply, “Amen, amen”? Amen to the curse, amen to the oath; amen with regard to this man; amen with regard to another man; amen that I have not committed adultery while betrothed, while married, while awaiting yibum, or after having been married [in yibum]; amen that I have not been defiled, and that if I have been defiled, these [curses] should come upon me. R’ Meir says: Amen that I have not been defiled, amen that I will never become defiled.
Sotah2: 6
הַכֹּל שָׁוִין שֶׁאֵינוֹ מַתְנֶה עִמָּהּ לֹא עַל קֹדֶם שֶׁתִּתְאָרֵס וְלֹא עַל מֵאַחַר שֶׁתִּתְגָּרֵשׁ. נִסְתְּרָה לְאַחֵר וְנִטְמֵאת, וְאַחַר כָּךְ הֶחֱזִירָהּ — לֹא הָיָה מַתְנֶה עִמָּהּ. זֶה הַכְּלָל: כֹּל שֶׁתִּבָּעֵל וְלֹא הָיְתָה אֲסוּרָה לוֹ — לֹא הָיָה מַתְנֶה עִמָּהּ.
All agree that he cannot stipulate with her concerning [the time] before she was betrothed or [the time] after she will have been divorced. If she secluded herself after [she had been divorced] and became defiled, and he then remarried her, he could not stipulate with her concerning this. This is the rule: Any [incident in] which even if she had cohabited she would not be prohibited to him, he cannot stipulate with her [concerning it].