Sotah 3:5-6 - Mishna Yomit

משנה ה

רבי שמעון אומר אין זכות תולה במים המרים ואם אתה אומר הזכות תולה במים המאררים מדהה אתה את המים בפני כל הנשים השותות ומוציא אתה שם רע על הטהורות ששתו שאומרים טמאות הן אלא שתלתה להן זכות רבי אומר הזכות תולה במים המאררים ואינה יולדת ואינה משבחת אלא מתנוונה והולכת לסוף היא מתה באותה מיתה

ר' עובדיה מברטנורא

מדהה אתה את המים
מחסר ומחשיך. הגוון החסר נקרא דיהה בלשון משנה

מתנוונה והולכת
נחלית והולכת

---------------------------
משנה ו

נטמאת מנחתה עד שלא קדשה בכלי הרי היא ככל המנחות ותפדה ואם משקדשה בכלי הרי היא ככל המנחות ותשרף ואלו שמנחותיהן נשרפות האומרת טמאה אני לך ושבאו לה עדים שהיא טמאה והאומרת איני שותה ושבעלה אינו רוצה להשקותה ושבעלה בא עליה בדרך וכל הנשואות לכהנים מנחותיהן נשרפות

ר' עובדיה מברטנורא

נטמאת מנחתה עד שלא קדשה בכלי הרי היא ככל המנחות
שנטמאו עד שלא קדשו בכלי

ותפדה
ותצא לחולין ומן המעות יקנה אחרת

ותשרף
שקדשה קדושת הגוף ואינה יוצאה עוד לחולין

וכל הנשואות לכהנים מנחותיהן נשרפות
ואפילו קרב קומץ כהלכתו ולא נטמאת, נשרפים שיריה על בית הדשן ואינן נאכלים, מפני שיש לכהן בעלה חלק בה שמשלו היא באה, והתורה אמרה וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל, ואין כולה כליל מפני שיש לה חלק בה שלכפרתה היא באה, הא כיצד, הקומץ קרב בעצמו והשירים קרבין בעצמן

Sotah3: 5

רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵין זְכוּת תּוֹלָה בַמַּיִם הַמָּרִים. וְאִם אַתָּה אוֹמֵר הַזְּכוּת תּוֹלָה בַמַּיִם הַמְאָרְרִים — מַדְהֶה אַתָּה אֶת הַמַּיִם בִּפְנֵי כָל הַנָּשִׁים הַשּׁוֹתוֹת, וּמוֹצִיא אַתָּה שֵׁם רַע עַל הַטְּהוֹרוֹת שֶׁשָּׁתוּ, שֶׁאוֹמְרִים ”טְמֵאוֹת הֵן, אֶלָּא שֶׁתָּלְתָה לָהֶן זְכוּת”. רַבִּי אוֹמֵר: הַזְּכוּת תּוֹלָה בַמַּיִם הַמְאָרְרִים, וְאֵינָהּ יוֹלֶדֶת וְאֵינָהּ מַשְׁבַּחַת, אֶלָּא מִתְנַוְּנָה וְהוֹלֶכֶת, לַסּוֹף הִיא מֵתָה בְּאוֹתָהּ מִיתָה.

R’ Shimon says: Merit does not hold [the punishment of] the bitter waters in abeyance. For if you say that merit does hold [the punishment] of the curse-causing waters in abeyance, you diminish [the aura of] the waters in [the minds of] all the women who [must] drink, and you defame all the undefiled [women] who have drunk, because it will be said that they were defiled but merit held their punishment in abeyance. Rabbi says: Merit holds [the punishment of] the curse-causing waters in abeyance, but she does not bear children or continue to thrive, but wastes away by degrees; [and] in the end she dies that death.

Sotah3: 6

נִטְמֵאת מִנְחָתָהּ עַד שֶׁלֹּא קָדְשָׁה בַכֶּלִי — הֲרֵי הִיא כְּכָל הַמְּנָחוֹת, וְתִפָּדֶה; וְאִם מִשֶּׁקָדְשָׁה בַכֶּלִי — הֲרֵי הִיא כְּכָל הַמְּנָחוֹת, וְתִשָּׂרֵף. וְאֵלּוּ שֶׁמִּנְחוֹתֵיהֶן נִשְׂרָפוֹת: הָאוֹמֶרֶת טְמֵאָה אֲנִי לָךְ, וְשֶׁבָּאוּ לָהּ עֵדִים שֶׁהִיא טְמֵאָה, וְהָאוֹמֶרֶת אֵינִי שׁוֹתָה, וְשֶׁבַּעְלָהּ אֵינוֹ רוֹצֶה לְהַשְׁקוֹתָהּ, וְשֶׁבַּעְלָהּ בָּא עָלֶיהָ בַדָּרֶךְ. וְכָל הַנְּשׂוּאוֹת לְכֹהֲנִים — מִנְחוֹתֵיהֶן נִשְׂרָפוֹת.

[If] her minchah-offering became tamei before it was sanctified in a [service] vessel —- it is like all other minchah-offerings, and it may be redeemed; but if after it was sanctified in a [service-] vessel —- it is like all other minchah-offerings, and it must be burned. These are the ones whose minchah-offerings must be burned: One who says, “I am defiled to you,” or about whom witnesses testify that she is defiled; or one who says, “I will not drink,” or whose husband does not want to give her to drink; or whose husband cohabited with her on the way. The minchah-offerings of all who are married to Kohanim must be burned.

Suggestions