משנה ז
בת ישראל שנשאת לכהן מנחתה נשרפת וכהנת שנשאת לישראל מנחתה נאכלת מה בין כהן לכהנת מנחת כהנת נאכלת מנחת כהן אינה נאכלת כהנת מתחללת וכהן אין מתחלל כהנת מטמאה למתים ואין כהן מטמא למתים כהן אוכל בקדשי קדשים ואין כהנת אוכלת בקדשי קדשים
ר' עובדיה מברטנורא
וכהנת שנשאת לישראל בת כהן
מנחתה נאכלת דכל מנחת כהן כליל תהיה, כתיב, כהן ולא כהנת. וכן כהנת אלמנה וגרושה שהביאה מנחת נדבה נאכלת
כהנת מתחללת מן התרומה ומן הכהונה. אם נבעלה לפסולים שוב אינה חוזרת לכשרותה לעולם
כהן אינו מתחלל אם נשא גרושה חללה או זונה, אלא כל זמן שהוא עמה הוא פסול לעבודה, משגרשה חוזר להכשרו, דכתיב ולא יחלל זרעו, זרעו חלל, והוא אינו חלל
כהנת מטמאה למתים דכתיב בני אהרן, ולא בנות אהרן
ואין כהנת אוכלת בקדשי קדשים דחטאת ואשם ומנחה בכולהו כתיב כל זכר בבני אהרן יאכלנו
------------------------ משנה ח
מה בין איש לאשה האיש פורע ופורם ואין האשה פורעת ופורמת האיש מדיר את בנו בנזיר ואין האשה מדרת את בנה בנזיר האיש מגלח על נזירות אביו ואין האשה מגלחת על נזירות אביה האיש מוכר את בתו ואין האשה מוכרת את בתה האיש מקדש את בתו ואין האשה מקדשת את בתה האיש נסקל ערום ואין האשה נסקלת ערומה האיש נתלה ואין האשה נתלית האיש נמכר בגניבתו ואין האשה נמכרת בגניבתה
ר' עובדיה מברטנורא
האיש פורע ופורם כשהוא מנוגע פורע את ראשו ופורם את בגדיו, דכתיב איש צרוע הוא וכו', איש פורע ופורם, ואין אשה פורעת ופורמת
האיש מדיר בנו בנזיר בנו קטן. וחלה נזירתו עליו ואפילו לכשיגדל. וזו הלכה היא בנזיר ואין לה סמך מן התורה
האיש מגלח על נזירות אביו אם נדר אביו בנזירות והפריש קרבנותיו ומת והיה בנו נזיר או שנדר בנזירות לאחר מיתת אביו. הרי הבן מגלח ביום מלאת ומביא קרבנות שהפריש אביו. וגם זו הלכה ואין לה סמך
האיש מקדש את בתו מקבל קדושי בתו קטנה שלא מדעתה דכתיב את בתי נתתי לאיש הזה
האיש נסקל ערום דכתיב ורגמו אותו, ואי אפשר לומר אותו ולא אותה, דהא כתיב והוצאת את האיש ההוא או את האשה ההיא, אלא אותו בלא כסותו אבל אותה בכסותה
האיש נתלה דכתיב ותלית אותו על עץ, אותו ולא אותה
האיש נמכר בגניבתו דכתיב ונמכר בגניבתו, ולא בגניבתה