פרק ד
משנה א
ארוסה ושומרת יבם לא שותות ולא נוטלות כתובה שנאמר אשר תשטה אשה תחת אישה פרט לארוסה ושומרת יבם אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל ובת ישראל לממזר ולנתין לא שותות ולא נוטלות כתובה
ר' עובדיה מברטנורא
ארוסה ושומרת יבם ארוסה שקנא לה ארוס ושומרת יבם שקנא לה יבם
לא שותות דמעטינהו קרא
ולא נוטלות כתובה שהיא גרמה לאסור עצמה עליו, שנסתרה אחר קינוי, דמקינוי ואיסור לא אמעיט, דכתיב דבר אל בני ישראל כו', לרבות ארוסה ושומרת יבם לקינוי
תחת אישה ביושבת תחתיו הכתוב מדבר
נתינה מן הגבעונים. ואסורים לבא בקהל
לא שותות דלא נאמרה פרשה אלא בראויה לקיימה, דכתיב כי תשטה אשתו, בראויה לאישות הכתוב מדבר, פרט לאלמנה לכהן גדול וכו
ולא נוטלות כתובה ואע"ג דשאר אלמנות לכהן גדול גובות כתובתן כדאמרינן בכתובות זו אין לה כתובה, שסתירתה גרמה לה
----------------------------- משנה ב
ואלו לא שותות ולא נוטלות כתובה האומרת טמאה אני ושבאו לה עדים שהיא טמאה והאומרת איני שותה אמר בעלה איני משקה ושבעלה בא עליה בדרך נוטלת כתובתה ולא שותה מתו בעליהן עד שלא שתו בית שמאי אומרים נוטלות כתובה ולא שותות ובית הלל אומרים לא שותות ולא נוטלות כתובה
ר' עובדיה מברטנורא
אמר בעלה איני משקה ושבעלה בא עליה בדרך שהוא גורם לה שלא תשתה, נוטלת כתובתה
מתו בעליהן של כל סוטות הראויות לשתות, ולא הספיקו להשקותן עד שמתו
ב"ש אומרים נוטלות כתובה דשטר העומד לגבות כגבוי דמי
ולא שותות דכתיב והביא האיש את אשתו
וב"ה אומרים לא שותות ולא נוטלות כתובתן כלומר מתוך שלא שותות אין נוטלות כתובתן, דשטר העומד לגבות לאו כגבוי דמי