משנה ג
מעוברת חבירו ומינקת חבירו לא שותות ולא נוטלות כתובה דברי ר' מאיר וחכמים אומרים יכול הוא להפרישה ולהחזירה לאחר זמן אילונית וזקנה ושאינה ראויה לילד לא שותות ולא נוטלות כתובה ר' אליעזר אומר יכול הוא לישא אשה אחרת ולפרות ולרבות הימנה ושאר כל הנשים או שותות או לא נוטלות כתובה
ר' עובדיה מברטנורא
מעוברת חבירו שמת או גרשה והניחה מעוברת או מניקה. ואסרוה חכמים לינשא עד שיהיה הולד בן שתי שנים. והלך זה ונשאה קודם הזמן, וקינא לה ונסתרה
לא שותה שהרי אינה ראויה לקיימה, דס"ל לר"מ הנושא מעוברת חבירו או מינקת חבירו יוציא ולא יחזיר עולמית. ואין הלכה כרבי מאיר
יכול הוא להפרישה עד כ"ד חדשים ולהחזירה, הלכך ראויה לאישות קרינא בה
איילונית דוכרניתא דלא ילדה
ושאינה ראויה לילד ששתתה כוס עקרין. ואסור לקיימן למי שאין לו בנים
ר"א אומר יכול הוא לישא אשה אחרת ויהיה מותר לקיים את זאת, הלכך ראויה לאישות היא. ואין הלכה כר' אליעזר
------------------------- משנה ד
אשת כהן שותה ומותרת לבעלה אשת סריס שותה על ידי כל עריות מקנין חוץ מן הקטן וממי שאינו איש
ר' עובדיה מברטנורא
אשת כהן שותה ומותרת לבעלה אם נמצאת נקיה. דמהו דתימא הואיל ואשת כהן שנאנסה אסורה לבעלה, ניחוש לה שמא נאנסה ולכך לא בדקוה המים, קמ"ל
אשת סריס שותה דלא תימא מבלעדי אישך אמר רחמנא, והאי לאו בר הכי הוא, קמ"ל
על ידי כל העריות מקנאים אם קינא לה מאביה או מאחיה ומאחד מכל עריות, ונסתרה, הוי קינוי ונאסרת עליו ושותה. דלא תימא נטמאה נטמאה ב' פעמים, אחד לבעל ואחד לבועל, היכא דמתסרא עליה בהאי זנות, לאפוקי הא דאסירא עליה וקיימא אימא לא קא משמע לן
חוץ מן הקטן פחות מבן ט' שנים ויום אחד, שאין ביאתו ביאה, כך פירש רמב"ם. ולי נראה קטן פחות מבן י"ג שנה ויום א' ולא הביא סימנים, דכתיב ושכב איש אותה, איש ולא קטן
וממי שאינו איש למעוטי בהמה