משנה ה
ואלו שבית דין מקנין להן מי שנתחרש בעלה או נשתטה או שהיה חבוש בבית האסורין לא להשקותה אמרו אלא לפוסלה מכתובתה רבי יוסי אומר אף להשקותה לכשיצא בעלה מבית האסורין ישקנה
ר' עובדיה מברטנורא
אלו שב"ד מקנאין להם אם רואים אותם שמתנהגות בפריצות
ולא להשקותה אמרו דהא בעינן והביא האיש את אשתו, וליכא. ובעלה נמי לכשיבא אינו יכול להשקותה בקינוי זה, דבעינן וקינא והביא. ור"י לא בעי וקינא והביא. ואין הלכה כר"י. וסומא אינו משקה את אשתו, שנאמר מעיני אישה. וממה שנאמר אשה תחת אישה, למדנו שכל המונע הבעל מלהשקות מונע האשה מלשתות אם היה אותו הדבר באשה, לפיכך אם היתה היא סומא אינה שותה. ואם היתה חגרת אינה שותה, שנאמר והעמיד אותה הכהן. וכן אם היתה גדמת, שנאמר ונתן על כפיה. או אלמת, דבעינן ואמרה האשה. וכן אם היה הבעל חגר או גדם או אלם אינו משקה מדכתיב אשה תחת אישה כדאמרן
-------------------------- פרק ה
משנה א
כשם שהמים בודקין אותה כך המים בודקין אותו שנאמר ובאו ובאו כשם שאסורה לבעל כך אסורה לבועל שנאמר נטמאה ונטמאה דברי רבי עקיבא אמר רבי יהושע כך היה דורש זכריה בן הקצב רבי אומר שני פעמים האמורים בפרשה אם נטמאה נטמאה אחד לבעל ואחד לבועל
ר' עובדיה מברטנורא
כך בודקים אותו את הבועל
ובאו ובאו שניהם בוי"ו יתירא לדרשא
נטמאה ונטמאה וי"ו יתירא דבונטמאה שניה לדרשא
רבי אומר שני פעמים וכו רבי לא דריש וי"ו יתירה כר"ע, אלא רבוי דקראי קא דריש, בין בובאו ובאו, בין בנטמאה ונטמאה