משנה ב


בו ביום דרש רבי עקיבא וכל כלי חרש אשר יפול מהם אל תוכו כל אשר בתוכו יטמא אינו אומר טמא אלא יטמא לטמא אחרים לימד על ככר שני שמטמא את השלישי אמר ר' יהושע מי יגלה עפר מעיניך רבן יוחנן בן זכאי שהיית אומר עתיד דור אחר לטהר ככר שלישי שאין לו מקרא מן התורה שהוא טמא והלא עקיבא תלמידך מביא לו מקרא מן התורה שהוא טמא שנאמר כל אשר בתוכו יטמא


ר' עובדיה מברטנורא


בו ביום דרש
כל היכי דתנינן בו ביום, ביום שהושיבו את ר' אלעזר בן עזריה לנשיאות שנתרבו התלמידים, שנתנו רשות לכל ליכנס. ומשום דהך דרשה דנטמאה ונטמאה נמי בו ביום נדרשה, נקטינהו לכל הנך הכא


כלי חרס
הוא ראשון, שנטמא מן השרץ שהוא אב. והאוכל שבתוכו שני שטמאו הכלי


אינו אומר טמא
כל אשר בתוכו טמא. אלא יטמא, למדרש ביה נמי יטמא, שמטמא את אחרים


למד על ככר שני
להכי נקט ככר, לפי שהוא מצוי בתנור


שמטמא את השלישי
ואפילו בחולין. דקרא סתמא כתיב


דור אחר
מן העתידים לבא. שיטהר את השלישי, ואף בתרומה, שאין לו מקרא מן התורה


והרי עקיבא תלמידך מביא לו ראיה מן המקרא שהוא טמא
אף בחולין. ואין הלכה כר"ע, דאין שני עושה שלישי בחולין, אלא בתרומה


-------------------------------
משנה ג


בו ביום דרש רבי עקיבא ומדותם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה וגו' ומקרא אחר אומר מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב אי אפשר לומר אלף אמה שכבר נאמר אלפים אמה ואי אפשר לומר אלפים אמה שכבר נאמר אלף אמה הא כיצד אלף אמה מגרש ואלפים אמה תחום שבת רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר אלף אמה מגרש ואלפים אמה שדות וכרמים


ר' עובדיה מברטנורא


מגרש
רחבה פנויה מזריעה ומאילנות לנוי העיר


ואלפים
לא הוזכר לתתם ללויים ולא נאמרו אלא ליציאת תחום שבת


שדות וכרמים
ואלפים סביב נתנו ללוים. מהם הניחו אלף סביב העיר למגרש, והשאר שדות וכרמים. והלכה כרבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי, שתחום אלפים אמה דרבנן


Sotah5: 3
בּוֹ בַיּוֹם דָּרַשׁ רַבִּי עֲקִיבָא: ”וּמַדֹּתֶם מִחוּץ לָעִיר אֶת פְּאַת קֵדְמָה אַלְפַּיִם בָּאַמָּה וְגוֹ› «, וּמִקְרָא אַחֵר אוֹמֵר: ”מִקִּיר הָעִיר וָחוּצָה אֶלֶף אַמָּה סָבִיב”. אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר אֶלֶף אַמָּה, שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר אַלְפַּיִם אַמָּה, וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר אַלְפַּיִם אַמָּה, שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר אֶלֶף אַמָּה, הָא כֵיצַד? אֶלֶף אַמָּה מִגְרָשׁ, וְאַלְפַּיִם אַמָּה תְחוּם שַׁבָּת. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: אֶלֶף אַמָּה מִגְרָשׁ, וְאַלְפַּיִם אַמָּה שָׂדוֹת וּכְרָמִים.
On that day R’ Akiva expounded: And you shall measure from outside the city, the east side —- two thousand cubits, etc. (Numbers 35:5). But another verse states: From the wall of the city and outward, one thousand cubits round about (Num-bers 35:4). It is impossible to say one thousand cubits, since it already says two thousand cubits; and it is impossible to say two thousand cubits, since it already says one thousand cubits. How do we resolve this? [The] one thousand cubits [are] a clearing, while [the] two thousand cubits [are] the Sabbath boundary. R’ Eliezer the son of R’ Yose HaGlili says: [The] one thousand cubits [are] a clearing, while the second thousand cubits [are for] fields and vineyards.
Sotah5: 2
בּוֹ בַיּוֹם דָּרַשׁ רַבִּי עֲקִיבָא: ”וְכָל כְּלִי חֶרֶשׂ אֲשֶׁר יִפֹּל מֵהֶם אֶל תּוֹכוֹ כֹּל אֲשֶׁר בְּתוֹכוֹ יִטְמָא”, אֵינוֹ אוֹמֵר ”טָמֵא”, אֶלָּא ”יִטְמָא” — לְטַמֵּא אֲחֵרִים — לִמֵּד עַל כִּכָּר שֵׁנִי שֶׁמְּטַמֵּא אֶת הַשְּׁלִישִׁי. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: מִי יְגַלֶּה עָפָר מֵעֵינֶיךָ, רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, שֶׁהָיִיתָ אוֹמֵר ”עָתִיד דּוֹר אַחֵר לְטַהֵר כִּכָּר שְׁלִישִׁי, שֶׁאֵין לוֹ מִקְרָא מִן הַתּוֹרָה שֶׁהוּא טָמֵא”, וַהֲלֹא עֲקִיבָא תַלְמִידְךָ מֵבִיא לוֹ מִקְרָא מִן הַתּוֹרָה שֶׁהוּא טָמֵא, שֶׁנֶּאֱמַר: ”כֹּל אֲשֶׁר בְּתוֹכוֹ יִטְמָא”.
On that day R’ Akiva expounded: And any earthenware utensil into which any of them falls, whatever is in it shall become tamei (Lev. 11:33) —- it does not say “tamei,” but rather “yitma” —- [even] to render others tamei. This teaches that a loaf which is of a sheni [degree of tumah] can make a shlishi [degree of tumah]. R’ Yehoshua said: Who will remove the dust from your eyes, Rabban Yochanan ben Zakkai! —- for you used to say that a future generation would [pro- nounce] tahor a loaf that was [contaminated as] a shlishi, since there is no verse in the Torah that it is tamei. But [now] does not Akiva your disciple adduce a verse from the Torah that it is tamei, as it is said: Whatever is in it shall be tamei.