משנה ד


בו ביום דרש רבי עקיבא אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה' ויאמרו לאמר שאין תלמוד לומר לאמר ומה תלמוד לומר לאמר מלמד שהיו ישראל עונין אחריו של משה על כל דבר ודבר כקוראין את ההלל לכך נאמר לאמר ר' נחמיה אומר כקורין את שמע ולא כקורין את ההלל


ר' עובדיה מברטנורא


שאין ת"ל לאמר
שאין דומה לשאר לאמר שבתורה שהשכינה מדברת למשה לאמר הדבור לישראל, אבל כאן אין לומר כן


כקורין את ההלל
ראשי פרקים בלבד היו עונים אחריו


--------------------------------
משנה ה


בו ביום דרש ר' יהושע בן הורקנוס לא עבד איוב את הקדוש ברוך הוא אלא מאהבה שנאמר הן יקטלני לו איחל ועדיין הדבר שקול לו אני מצפה או איני מצפה תלמוד לומר עד אגוע לא אסיר תומתי ממני מלמד שמאהבה עשה אמר רבי יהושע מי יגלה עפר מעיניך רבן יוחנן בן זכאי שהיית דורש כל ימיך שלא עבד איוב את המקום אלא מיראה שנאמר איש תם וישר ירא אלהים וסר מרע והלא יהושע תלמיד תלמידך למד שמאהבה עשה


ר' עובדיה מברטנורא


מאהבה
שאהב את המקום


שקול
משקלו שוה אינו מכריע לכאן ולכאן. יש לו הכתוב בוי"ו ומשמעותו כאילו היה לא באל"ף. ויש לא באל"ף ומשמעותו כאילו כתוב בוי"ו. הן יקטלני, הלא הוא הורגני לא איחל לו עוד. או לו אני מיחל


מיראה
מדאגת פורענות שלא תבא עליו


ירא אלהים
ולא אוהב אלהים


Sotah5: 5
בּוֹ בַיּוֹם דָּרַשׁ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן הֻרְקָנוֹס: לֹא עָבַד אִיּוֹב אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא מֵאַהֲבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ”הֵן יִקְטְלֵנִי לוֹ אֲיַחֵל”. וַעֲדַיִן הַדָּבָר שָׁקוּל: לוֹ אֲנִי מְצַפֶּה, אוֹ אֵינִי מְצַפֶּה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ”עַד אֶגְוָע לֹא אָסִיר תֻּמָּתִי מִמֶּנִּי” — מְלַמֵּד שֶׁמֵּאַהֲבָה עָשָׂה. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: מִי יְגַלֶּה עָפָר מֵעֵינֶיךָ, רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, שֶׁהָיִיתָ דוֹרֵשׁ כָּל יָמֶיךָ שֶׁלֹּא עָבַד אִיּוֹב אֶת הַמָּקוֹם אֶלָּא מִיִּרְאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ”אִישׁ תָּם וְיָשָׁר יְרֵא אֱלֹהִים וְסָר מֵרָע”, וַהֲלֹא יְהוֹשֻׁעַ תַּלְמִיד תַּלְמִידְךָ לִמֵּד שֶׁמֵּאַהֲבָה עָשָׂה.
On that day R’ Yehoshua ben Hyrkanos expounded: Job served the Holy One, Blessed is He, only out of love, as it is stated (Job 13:15): Even should He kill me, yet will I put my trust in Him. But still the matter is in doubt —- [does the verse mean] I will trust in Him or I will not trust in Him? Learn from what is said (Job 27:5): Till I perish I will not discard my perfect faith; this shows that he acted out of love. R’ Yehoshua said: Who will remove the dust from you eyes, Rabban Yochanan ben Zak-kai! —- for you expounded all your life that Job served the Almighty only out of fear, as it is said (Job 1:8): A man who is wholesome and upright, God-fearing, and who shuns evil, but has not Yehoshua your disciple’s disciple shown that he acted out of love!
Sotah5: 4
בּוֹ בַיּוֹם דָּרַשׁ רַבִּי עֲקִיבָא: ”אָז יָשִׁיר משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה› וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר”, שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר ”לֵאמֹר”, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר ”לֵאמֹר”? מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל עוֹנִין אַחֲרָיו שֶׁל משֶׁה עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר, כְּקוֹרְאִין אֶת הַהַלֵּל, לְכָךְ נֶאֱמַר לֵאמֹר. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: כְּקוֹרְאִין אֶת שְׁמַע, וְלֹא כְקוֹרְאִין אֶת הַהַלֵּל.
On that day R’ Akiva expounded: Then Moses and the children of Israel sang this song to HASHEM, and they spoke saying (Exodus 15:1). There is no necessity [for the verse] to say, “saying”; what [then] is meant by “saying”? It teaches that the Is-raelites responded to Moses after each phrase, as when they recite the Hallel; therefore it says, “saying.” R’ Nechemiah says: As when they recite the Shema, and not as when they recite the Hallel.