פרק ו
משנה א
מי שקינא לאשתו ונסתרה אפילו שמע מעוף הפורח יוציא ויתן כתובה דברי ר' אליעזר ר' יהושע אומר עד שישאו ויתנו בה מוזרות בלבנה
ר' עובדיה מברטנורא
מי שקינא לאשתו ונסתרה אפילו שמע מעוף הפורח שנסתרה
יוציא ויתן כתובה ר' אליעזר לטעמיה דאמר בפ"ק סתירה לא בעיא עדות ואפילו עבד ואפילו שפחה נאמנים דהיינו נמי כעוף הפורח, דאתקש סתירה לטומאה דכולהו מהימני בה, הלכך נאסרה עליו. ואם אינו רוצה להשקותה יוציא ויתן כתובה
רבי יהושע אומר עד שישאו ויתנו בה מוזרות בלבנה נשים הטוות לאור הלבנה. רבי יהושע לטעמיה דאמר משקה על פי שנים. מיהו משישאו ויתנו בה מוזרות בלבנה בפריצותה מכוער הדבר ותצא, דהא אפילו מיא תו לא בדקי לה כדתניא בפ"ק, וטהורה היא, ולא שישאו ויתנו בה מוזרות בלבנה. והלכה כרבי יהושע
------------------------- משנה ב
אמר עד אחד אני ראיתיה שנטמאת לא היתה שותה ולא עוד אלא אפילו עבד אפילו שפחה הרי אלו נאמנין אף לפוסלה מכתובתה חמותה ובת חמותה וצרתה ויבמתה ובת בעלה הרי אלו נאמנות ולא לפסלה מכתובתה אלא שלא תשתה
ר' עובדיה מברטנורא
אני ראיתיה שנטמאת באותה סתירה, שהיא ע"פ עדים לר' יהושע, או ע"פ עוף הפורח לר' אליעזר
לא היתה שותה דעד אחד נאמן בה אף להפסידה כתובתה שרגלים לדבר
אף לפסלה מכתובתה שלא תשתה ולא תטול כתובתה
יבמתה אשת אחי בעלה
ובת בעלה מאשה אחרת
הרי אלו נאמנות לעדות זו, אע"פ שהן פסולות לכל שאר עדות שהוא לרעתה, לפי שהתורה האמינה כל עדות שיש בה. ומיהו לא לפסלה מכתובתה, הואיל ושונאות אותה, אלא שלא תשתה