משנה ה


ברכות וקללות כיצד כיון שעברו ישראל את הירדן ובאו אל הר גריזים ואל הר עיבל שבשומרון שבצד שכם שבאצל אלוני מורה שנאמר הלא המה בעבר הירדן וגו' ולהלן הוא אומר ויעבר אברהם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה מה אלון מורה האמור להלן שכם אף אלון מורה האמור כאן שכם ששה שבטים עלו לראש הר גריזים וששה שבטים עלו לראש הר עיבל והכהנים והלוים והארון עומדים למטה באמצע הכהנים מקיפין את הארון והלוים את הכהנים וכל ישראל מכאן ומכאן שנאמר וכל ישראל וזקניו ושוטריו ושופטיו עומדים מזה ומזה לארון וגו' הפכו פניהם כלפי הר גריזים ופתחו בברכה ברוך האיש אשר לא יעשה פסל ומסכה ואלו ואלו עונין אמן הפכו פניהם כלפי הר עיבל ופתחו בקללה ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה ואלו ואלו עונין אמן עד שגומרין ברכות וקללות ואחר כך הביאו את האבנים ובנו את המזבח וסדוהו בסיד וכתבו עליו את כל דברי התורה בשבעים לשון שנאמר באר היטב ונטלו את האבנים ובאו ולנו במקומן


ר' עובדיה מברטנורא


שבשומרון
אצל שומרון


מכאן ומכאן
על ההרים


בשבעים לשון
בכתב של שבעים אומות, וכל הרוצה ללמדה יבא וילמוד. שלא יהיה פתחון פה לאומות לומר לא היה לנו מהיכן ללמוד


את האבנים
סתרו את המזבח לאחר שהעלו העולות והשלמים


ולנו במקומן
בבית מלונם בגלגל, ושם הקימו את האבנים


-------------------------
משנה ו


ברכת כהנים כיצד במדינה אומרים אותה שלש ברכות ובמקדש ברכה אחת במקדש אומר את השם ככתבו ובמדינה בכנויו במדינה כהנים נושאים את ידיהן כנגד כתפיהן ובמקדש על גבי ראשיהן חוץ מכהן גדול שאינו מגביה את ידיו למעלה מן הציץ ר' יהודה אומר אף כהן גדול מגביה ידיו למעלה מן הציץ שנאמר וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם


ר' עובדיה מברטנורא


במדינה אומר אותה שלש ברכות
שמפסיקין הכהנים בין פסוק לפסוק, ועונים הצבור אמן


ובמקדש ברכה אחת
לפי שאין עונים אמן במקדש ואין כאן שום הפסק


ככתבה
ביו"ד ה"א


בכנויו
באל"ף דל"ת. שאין מזכירין השם ככתבו אלא במקדש בלבד, שנאמר בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך, סרס המקרא ודרשהו, בכל המקום אשר אבוא אליך וברכתיך, דהיינו במקדש, שם אזכיר את שמי


כנגד כתפיהן
מפני שצריך נשיאת כפים, דכתיב וישא אהרן את ידיו אל העם ויברכם, וכתיב הוא ובניו כל הימים, מה הוא בנשיאות כפים אף בניו בנשיאת כפים כל הימים


ובמקדש
שמברכים את העם בשם המפורש ושכינה למעלה מקשרי אצבעותיהם, מגביהים ידיהם למעלה מראשיהם


שאין מגביה ידיו למעלה מן הציץ
מפני שהשם כתוב בו. ואין הלכה כר' יהודה


Sotah7: 5
בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת כֵּיצַד? כֵּיוָן שֶׁעָבְרוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַיַּרְדֵּן וּבָאוּ אֶל הַר גְּרִיזִּים וְאֶל הַר עֵיבָל שֶׁבְּשׁוֹמְרוֹן שֶׁבְּצַד שְׁכֶם שֶׁבְּאֵצֶל אֵלוֹנֵי מוֹרֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: ”הֲלֹא הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְגוֹ› ”, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: ”וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה”, מָה אֵלוֹן מוֹרֶה הָאָמוּר לְהַלָּן, שְׁכֶם — אַף אֵלוֹן מוֹרֶה הָאָמוּר כָּאן שְׁכֶם. שִׁשָּׁה שְׁבָטִים עָלוּ לְרֹאשׁ הַר גְּרִזִּים, וְשִׁשָּׁה שְׁבָטִים עָלוּ לְרֹאשׁ הַר עֵיבָל, וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְהָאָרוֹן עוֹמְדִים לְמַטָּה בָאֶמְצַע. הַכֹּהֲנִים מַקִּיפִין אֶת הָאָרוֹן, וְהַלְוִיִּים אֶת הַכֹּהֲנִים, וְכָל יִשְׂרָאֵל מִכָּאן וּמִכָּאן, שֶׁנֶּאֱמַר: ”וְכָל יִשְׂרָאֵל וּזְקֵנָיו וְשֹׁטְרָיו וְשֹׁפְטָיו עֹמְדִים מִזֶּה וּמִזֶּה לָאָרוֹן וְגוֹ› ”.  הָפְכוּ פְנֵיהֶם כְּלַפֵּי הַר גְּרִזִּים וּפָתְחוּ בַבְּרָכָה: ”בָּרוּךְ הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה”, וְאֵלּוּ וָאֵלּוּ עוֹנִין אָמֵן. הָפְכוּ פְנֵיהֶם כְּלַפֵּי הַר עֵיבָל וּפָתְחוּ בַקְּלָלָה: ”אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה”, וְאֵלּוּ וָאֵלּוּ עוֹנִין אָמֵן, עַד שֶׁגּוֹמְרִין בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת.  וְאַחַר כָּךְ הֵבִיאוּ אֶת הָאֲבָנִים וּבָנוּ אֶת הַמִּזְבֵּחַ וְסָדוּהוּ בַּסִּיד, וְכָתְבוּ עָלָיו אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה בְּשִׁבְעִים לָשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: ”בַּאֵר הֵיטֵב”, וְנָטְלוּ אֶת הָאֲבָנִים וּבָאוּ וְלָנוּ בִּמְקוֹמָן.
In what manner were the Blessings and the Curses [recited]? As soon as Israel crossed the Jordan they came to Mount Ger-izim and Mount Eval that are in the vicinity of Samaria near Shechem, near Elon Moreh, as it is said: Are they not across the Jordan, etc. (Deut. 11:30), and over there it states: and Abram passed through the land until the place of Shechem, until Elon Moreh (Genesis 12:6). Just as Elon Moreh there is Shechem, so Elon Moreh here is Shechem. Six tribes ascended to the top of Mount Gerizim, and six tribes ascended to the top of Mount Eval, while the Kohanim, the Leviim and the Ark stood below, in between. The Kohanim surrounded the Ark, the Leviim surrounded the Kohanim, and all of Israel were on this side and that, as it is said: And all of Israel, with its elders, its officers, and its judges, stood on this [side] and on that [side] of the Ark, etc. (Joshua 8:33).  They turned their faces toward Mount Gerizim and began with the blessing: “Blessed is the man who does not make a graven or a molten image.” And these and those responded, “Amen!” They turned their faces toward Mount Eval and began with the curse: “Cursed is the man who makes a graven or a molten image!” (Deut. 27:15). And these and those responded, “Amen!” (ibid.). [They continued in this manner] until they completed all the Blessings and Curses.  Afterward they brought the stones, [they] built an altar, plastered it with lime, and inscribed upon it all the words of the To-rah in seventy languages; as it is said: Explain [it] well (Deut. 27:8). Then they took the stones and came and spent the night in their place.
Sotah7: 6
בִּרְכַּת כֹּהֲנִים כֵּיצַד? בַּמְּדִינָה אוֹמְרִים אוֹתָהּ שָׁלשׁ בְּרָכוֹת, וּבַמִּקְדָּשׁ בְּרָכָה אֶחָת. בַּמִּקְדָּשׁ אוֹמֵר אֶת הַשֵּׁם כִּכְתָבוֹ, וּבַמְּדִינָה בְכִנּוּיוֹ.  בַּמְּדִינָה כֹּהֲנִים נוֹשְׂאִים אֶת יְדֵיהֶן כְּנֶגֶד כִּתְפֵיהֶן, וּבַמִּקְדָּשׁ עַל גַּבֵּי רָאשֵׁיהֶן, חוּץ מִכֹּהֵן גָּדוֹל, שֶׁאֵינוֹ מַגְבִּיהַּ אֶת יָדָיו לְמַעְלָה מִן הַצִּיץ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף כֹּהֵן גָּדוֹל, מַגְבִּיהַּ יָדָיו לְמַעְלָה מִן הַצִּיץ, שֶׁנֶּאֱמַר: ”וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָיו אֶל הָעָם וַיְבָרְכֵם”.
In what manner was the Blessing of the Kohanim [pronounced]? In the provinces they pronounced it as three blessings; but in the Temple, as one blessing. In the Temple, he pronounced the Name as it is written; but in the provinces, with its cogno-men.  In the provinces the Kohanim raise their hands to shoulder height, but in the Temple, above their heads; except for the Kohen Gadol who does not raise his hands above the Tzitz. R’ Yehudah says: Even the Kohen Gadol raises his hands above the Tzitz, as it is said: And Aaron raised his hands toward the people and he blessed them (Leviticus 9:32).