משנה ה


ויספו השוטרים לדבר אל העם וגו' רבי עקיבא אומר הירא ורך הלבב כמשמעו שאינו יכול לעמוד בקשרי המלחמה ולראות חרב שלופה ר' יוסי הגלילי אומר הירא ורך הלבב זהו המתירא מן העבירות שבידו לפיכך תלתה לו התורה את כל אלו שיחזור בגללן רבי יוסי אומר אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל בת ישראל לממזר ולנתין הרי הוא הירא ורך הלבב


ר' עובדיה מברטנורא


ויספו השוטרים
על דברי כהן


בקשרי המלחמה
כשמתקשרין לעמוד צפופין שלא יפרקום אויבים


לפיכך
שהירא זהו הירא מעבירות שבידו, תלתה תורה בבנה ונטע ואירס לחזור בגללן, כדי שיתלו בכך החזרה ולא יתבייש לומר עליו מעבירות שבידו הוא ירא וחוזר


ר' יוסי אומר אלמנה לכהן גדול וכו
לר' יוסי הגלילי אפילו עבר על דברי סופרים חוזר. ולר' יוסי עד שיעבור על דברי תורה, דומיא דאלמנה לכהן גדול


--------------------------
משנה ו


והיה ככלות השוטרים לדבר אל העם ופקדו שרי צבאות בראש העם ובעקבו של עם מעמידין זקיפין לפניהם ואחרים מאחוריהם וכשילין של ברזל בידיהן וכל המבקש לחזור הרשות בידו לקפח את שוקיו שתחלת ניסה נפילה שנאמר נס ישראל לפני פלשתים וגם מגפה גדולה היתה בעם ולהלן הוא אומר וינוסו ישראל מפני פלשתים ויפלו חללים וגו


ר' עובדיה מברטנורא


ובעקבו של עם
בסופו של עם, שמשמרים שלא יחזרו האחרונים לאחוריהם לנוס


זקפים
גבורים ממונים לכך שאם יפול אחד מן הנלחמים יעמידוהו ויזקפוהו


ואחרים מאחוריהם וכשילין של ברזל בידיהם
לשמור שלא ינוסו


כשילים
קרדומות של ברזל


לקפח את שוקיו
לחתוך את שוקיו


שתחלת ניסה נפילה
לשון מסורס הוא, שתחלת נפילה ניסה


Sotah8: 5
”וְיָסְפוּ הַשֹּׁטְרִים לְדַבֵּר אֶל הָעָם, וְאָמְרוּ: מִי הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ”. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: ”הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב” — כְּמַשְׁמָעוֹ, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמוֹד בְּקִשְׁרֵי הַמִּלְחָמָה וְלִרְאוֹת חֶרֶב שְׁלוּפָה. רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: ”יָרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב” זֶהוּ הַמִּתְיָרֵא מִן הָעֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדוֹ, לְפִיכָךְ תָּלְתָה לוֹ הַתּוֹרָה אֶת כָּל אֵלּוּ, שֶׁיַּחֲזוֹר בִּגְלָלָן. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל, בַּת יִשְׂרָאֵל לְמַמְזֵר וּלְנָתִין — הֲרֵי הוּא ”הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב”.
And the officers shall continue to address the people, and they shall say, “Who is the man who is fearful and fainthearted? Let him go and return to his house.” (Deut. 20:8). R’ Akiva says: fearful and fainthearted is meant literally —- that he has not the courage to stand in the battle formations and face a drawn sword. R’ Yose HaGlili says: fearful and fainthearted —- this [refers to] one who is afraid because of the transgressions he has committed; for this reason, the Torah excused him for all these, so that he may return because of them. R’ Yose says: A widow to a Kohen Gadol, [or] a divorced woman or chalutzah to an ordinary Kohen, [or] a mamzeress or a Nesinite to an Israelite, [or] the daughter of an Israelite to a mamzer or Nesinite —- such a person is [classified as] one who is fearful and fainthearted.
Sotah8: 6
”וְהָיָה כְּכַלֹּת הַשֹּׁטְרִים לְדַבֵּר אֶל הָעָם וּפָקְדוּ שָׂרֵי צְבָאוֹת בְּרֹאשׁ הָעָם”, וּבַעֲקֵבוֹ שֶׁל עָם. מַעֲמִידִין זְקִיפִין לִפְנֵיהֶם, וַאֲחֵרִים מֵאֲחוֹרֵיהֶם, וְכַשִּׁילִין שֶׁל בַּרְזֶל בִּידֵיהֶן, וְכָל הַמְבַקֵּשׁ לַחֲזוֹר, הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ לְקַפַּח אֶת שׁוֹקָיו, שֶׁתְּחִלַּת נִיסָה נְפִילָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ”נָס יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי פְלִשְׁתִּים וְגַם מַגֵּפָה גְדֹלָה הָיְתָה בָעָם”, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: ”וַיָּנֻסוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי פְלִשְׁתִּים וַיִּפְּלוּ חֲלָלִים וְגוֹ› ”.
And it shall be, when the officers have finished addressing the people, that they shall appoint captains of the host at the head of the people (Deut. 20:9) —- and at the rear of the people. They stationed guards in front of them, and others behind them with axes of iron in their hands; and if anyone tries to turn back, he has the authority to break his legs —- for flight is the beginning of slaughter, as it is said (I Samuel 4:17): Israel has fled from before the Philistines and there has been also a great slaughter among the people. And below it states (I Samuel 31:1): And Israel fled before the Philistines and they fell slain, etc.