Sotah 9:14-15 - Mishna Yomit

משנה יד

בפולמוס של אספסיינוס גזרו על עטרות חתנים ועל האירוס בפולמוס של טיטוס גזרו על עטרות כלות ושלא ילמד אדם את בנו יונית בפולמוס האחרון גזרו שלא תצא הכלה באפריון בתוך העיר ורבותינו התירו שתצא הכלה באפריון בתוך העיר

ר' עובדיה מברטנורא

בפולמוס של אספסיינוס
חיל שהביא אספסיינוס על ירושלים

גזרו על עטרות חתנים
היו עושים לחתנים עטרות מאבן מלח שהוא צלול כעין הבדולח וצובעין אותה בגפרית כעין ציורין שקורין ניי"ל. ואית דמפרשי עטרות של הדס ושל ורד. ושניהם אסורים, ואין מותר אלא עטרות של קנים

ועל האירוס
עשוי כמין נפה שדפנותיה עגולות ושוטחים על פיה עור דק ומכין עליו במקל דק ומוציא קול צלול. ובלע"ז קורין לו טנבורו

עטרות כלות
כעין עיר עשויה מזהב

ושלא ילמד אדם את בנו יונית
פירוש, חכמה יונית. והם רמזים וחידות שהיו ליונים, ולא היו מכירים בהם אלא הרגילים בהם. ובגמרא מפרש טעמא משום מעשה שהיה כשצרו מלכי חשמונאי זה על זה, היו אותן שבפנים משלשלים לאותן שבחוץ בכל יום דינרין בקופה ומעלין להן תמידין, היה שם זקן אחד ולעז להם בחכמה יונית, כל זמן שהם עסוקין בעבודה אין נמסרין בידכם. אותו היום שלשלו להם דינרים בקופה והעלו להם חזיר. באותה שעה אמרו ארור אדם שיגדל חזיר, וארור אדם שילמד לבנו חכמה יונית

בפולמוס האחרון
הוא חורבן הבית. ושל טיטוס נמי הוה

באפריון
כמו אהל של מעילין וטליתות מוזהבות

ורבותינו התירו שתצא כלה באפריון
משום צניעותא. וכן הלכה

------------------------
משנה טו

משמת ר' מאיר בטלו מושלי משלים משמת בן עזאי בטלו השקדנים משמת בן זומא בטלו הדרשנים משמת רבי יהושע פסקה טובה מן העולם משמת רבן שמעון בן גמליאל בא גוביי ורבו צרות משמת רבי אליעזר בן עזריה פסק העושר מן החכמים משמת רבי עקיבא בטל כבוד התורה משמת רבי חנינא בן דוסא בטלו אנשי מעשה משמת רבי יוסי קטנותא פסקו חסידים ולמה נקרא שמו קטנותא שהיה קטנותן של חסידים משמת רבן יוחנן בן זכאי בטל זיו החכמה משמת רבן גמליאל הזקן בטל כבוד התורה ומתה טהרה ופרישות משמת ר' ישמעאל בן פאבי בטל זיו הכהונה משמת רבי בטלה ענוה ויראת חטא רבי פנחס בן יאיר אומר משחרב בית המקדש בושו חברים ובני חורין וחפו ראשם ונדלדלו אנשי מעשה וגברו בעלי זרוע ובעלי לשון ואין דורש ואין מבקש ואין שואל על מי לנו להשען על אבינו שבשמים רבי אליעזר הגדול אומר מיום שחרב בית המקדש שרו חכימיא למהוי כספריא וספריא כחזנא וחזנא כעמא דארעא ועמא דארעא אזלא ודלדלה ואין מבקש על מי יש להשען על אבינו שבשמים בעקבות משיחא חוצפא יסגא ויוקר יאמיר הגפן תתן פריה והיין ביוקר והמלכות תהפך למינות ואין תוכחה בית ועד יהיה לזנות והגליל יחרב והגבלן ישום ואנשי הגבול יסובבו מעיר לעיר ולא יחוננו וחכמת סופרים תסרח ויראי חטא ימאסו והאמת תהא נעדרת נערים פני זקנים ילבינו זקנים יעמדו מפני קטנים בן מנוול אב בת קמה באמה כלה בחמותה אויבי איש אנשי ביתו פני הדור כפני הכלב הבן אינו מתבייש מאביו ועל מי יש לנו להשען על אבינו שבשמים ר' פנחס בן יאיר אומר זריזות מביאה לידי נקיות ונקיות מביאה לידי טהרה וטהרה מביאה לידי פרישות ופרישות מביאה לידי קדושה וקדושה מביאה לידי ענוה וענוה מביאה לידי יראת חטא ויראת חטא מביאה לידי חסידות וחסידות מביאה לידי רוח הקדש ורוח הקדש מביאה לידי תחיית המתים ותחיית המתים בא על ידי אליהו זכור לטוב אמן

ר' עובדיה מברטנורא

בטלו מושלי משלים
כגון ממשלות שועלים, דאמרינן בסנהדרין כי הוי דריש רבי מאיר בפרקא הוה דריש תלתא שמעתתא ותלתא אגדתא ותלתא מתלי

השקדנים
שוקדים על דלתות בית המדרש לילה ויום, כדאמרינן ביבמות דאמר בן עזאי מה אעשה ונפשי חשקה בתורה

הדרשנים
שהיה בקי במדרש טעמי מקראות, כדאמר ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות עד שדרשה בן זומא

בטל כבוד תורה
שהיה נותן לב לדרוש על כל קוץ וקוץ וזהו כבוד תורה גדול, שאין בה דבר לבטלה

בטלו אנשי מעשה
שעושים מעשים מופלאים כדאמרינן בתעניות יאמר לחומץ וידליק, ולעזים להביא זאבים בקרניהם

קטנותם של חסידים
שהיו החסידים הולכים ומתקטנין והוא היה מקטניהן וסופן

משמת רבן גמליאל הזקן בטל כבוד התורה
שעד שמת הוא היה בריאות בעולם והיו לומדים תורה מעומד ומשמת באת תשות כח לעולם והתחילו ללמוד מיושב. וזהו בטל כבוד תורה

משמת רבי בטלה ענוה
תלמידיו של רבי הוסיפו וכתבו זה במשנה

סליק מסכת סוטה

Sotah9: 14

בְּפֻלְמוֹס שֶׁל אַסְפַּסְיָנוּס גָּזְרוּ עַל עַטְרוֹת חֲתָנִים, וְעַל הָאֵרוֹס. בְּפֻלְמוֹס שֶׁל טִיטוּס גָּזְרוּ עַל עַטְרוֹת כַּלּוֹת, וְשֶׁלֹּא יְלַמֵּד אָדָם אֶת בְּנוֹ יְוָנִית. בְּפֻלְמוֹס הָאַחֲרוֹן גָּזְרוּ שֶׁלֹּא תֵצֵא הַכַּלָּה בָּאַפִּרְיוֹן בְּתוֹךְ הָעִיר, וְרַבּוֹתֵינוּ הִתִּירוּ שֶׁתֵּצֵא הַכַּלָּה בָּאַפִּרְיוֹן בְּתוֹךְ הָעִיר.

During the siege of Vespasian they decreed [a ban] on bridegrooms” crowns and on the tambourine. During the siege of Ti-tus they decreed [a ban] on brides” crowns and that a man not teach his son Greek. During the final siege they decreed that a bride not go out into the city under a canopy; but our Rabbis permitted the bride to go out into the city under a canopy.

Sotah9: 15

מִשֶּׁמֵּת רַבִּי מֵאִיר — בָּטְלוּ מוֹשְׁלֵי מְשָׁלִים. מִשֶּׁמֵּת בֶּן עַזַּאי — בָּטְלוּ הַשַּׁקְדָּנִים. מִשֶּׁמֵּת בֶּן זוֹמָא — בָּטְלוּ הַדַּרְשָׁנִים. מִשֶּׁמֵּת רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ — פָּסְקָה טוֹבָה מִן הָעוֹלָם. מִשֶּׁמֵּת רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל — בָּא גוֹבַי וְרַבּוּ צָרוֹת. מִשֶּׁמֵּת רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה — פָּסַק הָעֹשֶׁר מִן הַחֲכָמִים. מִשֶּׁמֵּת רַבִּי עֲקִיבָא — בָּטַל כְּבוֹד הַתּוֹרָה. מִשֶּׁמֵּת רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא — בָּטְלוּ אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה. מִשֶּׁמֵּת רַבִּי יוֹסֵי קַטְנוּתָא — פָּסְקוּ חֲסִידִים. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ קַטְנוּתָא? שֶׁהָיָה קַטְנוּתָן שֶׁל חֲסִידִים. מִשֶּׁמֵּת רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי — בָּטַל זִיו הַחָכְמָה. מִשֶּׁמֵּת רַבָּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן — בָּטַל כְּבוֹד הַתּוֹרָה וּמֵתָה טָהֳרָה וּפְרִישׁוּת. מִשֶּׁמֵּת רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן פָּאבִי — בָּטַל זִיו הַכְּהֻנָּה. מִשֶּׁמֵּת רַבִּי — בָּטְלָה עֲנָוָה וְיִרְאַת חֵטְא. רַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר אוֹמֵר: מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ — בּוֹשׁוּ חֲבֵרִים וּבְנֵי חוֹרִין, וְחָפוּ רֹאשָׁם, וְנִדַּלְדְּלוּ אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה, וְגָבְרוּ בַעֲלֵי זְרוֹעַ וּבַעֲלֵי לָשׁוֹן, וְאֵין דּוֹרֵשׁ וְאֵין מְבַקֵּשׁ, וְאֵין שׁוֹאֵל. עַל מִי לָנוּ לְהִשָּׁעֵן? עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל אוֹמֵר, מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ — שְׁרוֹ חַכִּימַיָּא לְמֶהְוֵי כְסַפְרַיָּא, וְסַפְרַיָּא כְּחַזָּנַיָּא, וְחַזָּנַיָּא כְּעַמָּא דְאַרְעָא, וְעַמָּא דְאַרְעָא אָזְלָא וְדַלְדְּלָא, וְאֵין מְבַקֵּשׁ. עַל מִי יֵשׁ לְהִשָּׁעֵן? עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמָיִם. בְּעִקְּבוֹת מְשִׁיחָא חֻצְפָּא יִסְגֵּא, וְיֹקֶר יַאֲמִיר. הַגֶּפֶן תִּתֵּן פִּרְיָהּ וְהַיַּיִן בְּיֹקֶר, וְהַמַּלְכוּת תֵּהָפֵךְ לְמִינוּת, וְאֵין תּוֹכֵחָה. בֵּית וַעַד יִהְיֶה לִזְנוּת, וְהַגָּלִיל יֶחֱרַב, וְהַגַּבְלָן יִשּׁוֹם, וְאַנְשֵׁי הַגְּבוּל יְסוֹבְבוּ מֵעִיר לְעִיר וְלֹא יְחוֹנָנוּ, וְחָכְמַת סוֹפְרִים תִּסְרַח, וְיִרְאֵי חֵטְא יִמָּאֵסוּ, וְהָאֱמֶת תְּהֵא נֶעְדָּרֶת. נְעָרִים פְּנֵי זְקֵנִים יַלְבִּינוּ, זְקֵנִים יַעַמְדוּ מִפְּנֵי קְטַנִּים. ”בֵּן מְנַבֵּל אָב, בַּת קָמָה בְאִמָּהּ, כַּלָּה בַּחֲמֹתָהּ, אֹיְבֵי אִישׁ אַנְשֵׁי בֵיתוֹ”. פְּנֵי הַדּוֹר כִּפְנֵי הַכֶּלֶב, הַבֵּן אֵינוֹ מִתְבַּיֵּשׁ מֵאָבִיו. וְעַל מִי יֶשׁ לָנוּ לְהִשָּׁעֵן? עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמָיִם. רַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר אוֹמֵר: זְרִיזוּת מְבִיאָה לִידֵי נְקִיּוּת, וּנְקִיּוּת מְבִיאָה לִידֵי טָהֳרָה, וְטָהֳרָה מְבִיאָה לִידֵי פְרִישׁוּת, וּפְרִישׁוּת מְבִיאָה לִידֵי קְדֻשָּׁה, וּקְדֻשָּׁה מְבִיאָה לִידֵי עֲנָוָה, וַעֲנָוָה מְבִיאָה לִידֵי יִרְאַת חֵטְא, וְיִרְאַת חֵטְא מְבִיאָה לִידֵי חֲסִידוּת, וַחֲסִידוּת מְבִיאָה לִידֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְבִיאָה לִידֵי תְחִיַּת הַמֵּתִים, וּתְחִיַּת הַמֵּתִים בָּאָה עַל יְדֵי אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב, אָמֵן.

When R’ Meir died, the composers of parables disappeared [from the world]. When Ben Azzai died, the diligent ones disappeared. When Ben Zoma died, the exegetes disappeared. When R’ Yehoshua died, goodness ceased from the world. When Rabban Shimon ben Gamliel died, the locust came and troubles increased. When R’ Elazar ben Azariah died, wealth ceased from among the Sages. When R’ Akiva died, the glory of the Torah disappeared. When R’ Chanina ben Dosa died, men of [great] deeds disappeared. When R’ Yose the Lesser died, pious ones ceased; and why was he called “the Lesser”? Because he was the least of the pious ones. When Rabban Yochanan ben Zakkai died, the splendor of wisdom disappeared. When Rabban Gamliel the Elder died, the glory of the Torah disap-peared, and purity and abstention died. When R’ Yishmael ben Pavi died, the splendor of the Kehunah disappeared. When Rabbi [Yehudah HaNasi) died, humility and fear of sin disappeared. R’ Pinchas ben Yair says: With the destruction of the Temple, scholars and high-born men became ashamed, and their faces have been hidden, and men of merit have been impoverished, strong-arm men and slanderers have become powerful, and there is no one to investigate, seek or inquire. On whom can we rely? [Only] on our Father in Heaven. R’ Eliezer the Great says: From the day that the Temple was destroyed, scholars became like school teachers, and schoolteachers like synagogue attendants, and synagogue attendants like common people, and the common people continue to degenerate, and no one seeks [to halt this]. On whom can we rely? [Only] on our Father in Heaven. With the footsteps of the Messiah insolence will increase, and inflation will soar, the vine will give its fruit but wine will be dear, and the government will turn to heresy, and there will be no rebuke, the meeting place [of sages] will be used for immorality, and the Galilee will be destroyed and the Gavlan desolated, and the border dwellers will wander about from city to city but will not be pitied, the knowledge of scholars will be lost, those who fear sin will be despised, and the truth will be hidden; youths will shame old men and old men will stand up for youngsters; [it will be a time when] a son shames his father, a daughter rebels against her mother, a daughter-in-law against her mother-in-law, [and] a man’s ene-mies are the members of his household (Micah 7:6); the face of the generation will be like the face of the dog; [and] the son is not ashamed before his father. On whom can we rely? [Only] on our Father in Heaven. R’ Pinchas ben Yair says: Alacrity brings to cleanliness; cleanliness brings to purity; purity brings to abstention; abstention brings to holiness; holiness brings to humility; humility brings to fear of sin; fear of sin brings to saintli- ness; saintliness brings to Divine inspiration; Di-vine inspiration brings to the resurrection of the dead; and the resurrection of the dead will be brought about by Elijah, who is remembered for good, Amen.

Suggestions