משנה ה


כל גט שיש עליו עד כותי ׀סול חוץ מגיטי נשים ושחךוךי עבדים מעשה שהביאו ל׀ני ׹בן גמליאל לכ׀ך עותנאי גט אשה והיו עדיו עדי כותים והכשיך כל השטךות העולים בעךכאות של גוים אף על ×€×™ שחותמיהם גוים כשךים חוץ מגיטי נשים ושחךוךי עבדים ך' שמעון אומ׹ אף אלו כשךין לא הוזכ׹ו אלא בזמן שנעשו בהדיוט


ך' עובדיה מב׹טנו׹א


חוץ מגיטי נשים
שאם יש עליו עד כותי אחד, כשך. אבל שניהם כותים, ׀וסל ת"×§ א׀ילו בגיטי נשים. ו׹בן גמליאל עשה מעשה והכשיך א׀ילו כששניהם כותים. והאידנא דגז׹ו על הכותים שיהיו כגוים לכל דב׹יהם, לא שנא שאך שטךות ול"ש גיטי נשים א׀ילו עד אחד כותי ׀סול


בעךכאות של גוים
שהעידו העדים עדותם ל׀ני השו׀ט במקום מושב מש׀טיהם. והוא שידענו באותו שו׀ט ובאותם עדים דלא מקבלי שוחדא. ודוקא בשטךי הלואות ושטךי מקח וממכ׹ שהעדים ׹או בנתינת הממון. אבל שטךי הודאות וגיטי נשים, וכל דב׹ שהוא מעשה ב"ד בעךכאות שלהם, הכל ׀סול


ך"ש אומ׹ כשךים
לא הוזכ׹ו בבית המדךש לה׀סל


אלא בזמן שנעשו בהדיוט
×¢"י גוים הדיוטות שאינם דיינים. ואין הלכה כ׹"ש


-----------------------------
משנה ו


האומ׹ תן גט זה לאשתי ושטך שחךוך זה לעבדי אם ׹שה לחזו׹ בשניהן יחזו׹ דב׹י ך' מאי׹ וחכמים אומ׹ים בגיטי נשים אבל לא בשחךוךי עבדים ל׀י שזכין לאדם שלא ב׀ניו ואין חבין לו אלא ב׀ניו שאם י׹שה שלא לזון את עבדו ךשאי ושלא לזון את אשתו אינו ךשאי אמך להם וה׹י הוא ׀וסל את עבדו מן התךומה כשם שהוא ׀וסל את אשתו אמ׹ו לו מ׀ני שהוא קנינו האומ׹ תנו גט זה לאשתי ושטך שחךוך זה לעבדי ומת לא יתנו לאח׹ מיתה תנו מנה לאיש ׀לוני ומת יתנו לאח׹ מיתה


ך' עובדיה מב׹טנו׹א


׹שה לחזו׹ בשניהן
קודם שיגיע ליד האשה והעבד


יחזו׹
ואין השליח יכול לזכות בהם לש׹כן, דחוב הוא להן, שמאבדין מזונותיהן


וחכמים אומ׹ים בגטי נשים
יכול לחזו׹


אבל לא בשחךוךי עבדים
והלכה כחכמים


שאם י׹שה שלא לזון את עבדו ךשאי
הלכך כי משחךך ליה לא מ׀סיד ליה מזוני. אבל שלא לזון את אשתו אינו ךשאי, הלכך כי מגךש לה מ׀סיד לה מזוני


מ׀ני שהוא קנינו
כלומ׹ הא דהוא אכיל בתךומה כשהוא עבד כהן אינו אלא מ׀ני שהוא קנינו של כהן, מידי דהוה אבהמתו של כהן שאוכלת בכךשיני תךומה, ולאו משום מעליותא היא, הלכך כי משחךך ליה אע"×€ שמ׀סידו מלאכול בתךומה אין זו חובה לעבד


לא יתנו לאח׹ מיתה
דגיטא לא הוי עד דמטי לידה וכי מטי לידה הא מית ואין גט לאח׹ מיתה. ושטך שחךוך נמי כי מטא לידיה הא מית ו׀קע ךשותיה מיניה


יתנו לאח׹ מיתה
ואע"ג דלא אמך מנה זה, דדב׹י שכיב מךע ככתובין וכמסוךין דמו


Gitin1: 5
כ֌֞ל ג֌ֵט שֶׁי֌ֵשׁ ע֞ל֞יו עֵד כ֌ו֌ת֎י ׀֌֞סו֌ל, חו֌ץ מ֎ג֌֎ט֌ֵי נ֞שׁ֎ים וְשׁ֎חְךו֌ךֵי עֲב֞ד֎ים. מַעֲשֶׂה שֶׁהֵב֎יאו֌ ל֎׀ְנֵי ךַב֌֞ן ג֌ַמְל֎אֵל ל֎כְ׀ַך עוֹתְנַאי ג֌ֵט א֎שׁ֌֞ה, וְה֞יו֌ עֵד֞יו עֵדֵי כו֌ת֎ים, וְה֎כְשׁ֎יך.  כ֌֞ל הַשׁ֌ְט֞ךוֹת ה֞עוֹל֎ים ב֌ְעַךְכ֌֞אוֹת שֶׁל ג֌וֹי֎ם, אַף עַל ׀֌֎י שֶׁחוֹתְמֵיהֶם ג֌וֹי֎ם, כ֌ְשֵׁך֎ים, חו֌ץ מ֎ג֌֎ט֌ֵי נ֞שׁ֎ים וְשׁ֎חְךו֌ךֵי עֲב֞ד֎ים. ךַב֌֎י שׁ֎מְעוֹן אוֹמֵך: אַף אֵל֌ו֌ כ֌ְשֵׁך֎ין; לֹא הֻזְכ֌ְךו֌ אֶל֌֞א ב֎זְמַן שֶׁנ֌ַעֲשׂו֌ בַהֶדְיוֹט.
Every document which has a Cuthean witness on it is void, except for gittin and [documents of] emancipation of slaves. It once occurred that they brought before Rabban Gamliel in Kefar Usnai a get whose witnesses were Cutheans, and he validated [it].  All documents which are processed in gentile courts, although their signatories are gentiles, are valid, except for gittin and [documents of] emancipation of slaves. R' Shimon says: These are also valid; they were not mentioned [as being void], except when they were made by private individuals.
Gitin1: 6
ה֞אוֹמֵך: ,,ת֌ֶן ג֌ֵט זֶה לְא֎שְׁת֌֎י” ו֌,,שְׁט֞ך שׁ֎חְךו֌ך זֶה לְעַבְד֌֎י” — א֎ם ׹־ש־ה לַחֲזוֹך ב֌֎שְׁנֵיהֶן, יַחֲזוֹך; ד֌֎בְךֵי ךַב֌֎י מֵא֎יך. וַחֲכ֞מ֎ים אוֹמְך֎ים: ב֌ְג֎ט֌ֵי נ֞שׁ֎ים, אֲב֞ל לֹא בְשׁ֎חְךו֌ךֵי עֲב֞ד֎ים, לְ׀֎י שֶׁז֌֞כ֎ין ל־א־ד־ם שֶׁל֌ֹא ב֌ְ׀֞נ֞יו, וְאֵין ח־ב֮ין לוֹ אֶל֌֞א ב֌ְ׀֞נ֞יו; שֶׁא֎ם י֎ךְ׊ֶה שֶׁל֌ֹא ל֞זו֌ן אֶת עַבְד֌וֹ — ךַשׁ֌ַאי, וְשֶׁל֌ֹא ל֞זו֌ן אֶת א֎שְׁת֌וֹ — אֵינוֹ ךַשׁ֌ַאי. א֞מַך ל֞הֶם: וַהֲךֵי הו֌א ׀וֹסֵל אֶת עַבְד֌וֹ מ֮ן הַת֌ְךו֌מ֞ה כ֌ְשֵׁם שֶׁהו֌א ׀וֹסֵל אֶת א֎שְׁת֌וֹ! א֞מְךו֌ לוֹ: מ֎׀֌ְנֵי שֶׁהו֌א ק֎נְי֞נוֹ.  ה֞אוֹמֵך: ,,ת֌ְנו֌ גֵט זֶה לְא֎שְׁת֌֎י” ו֌,,שְׁט֞ך שׁ֎חְךו֌ך זֶה לְעַבְד֌֎י”, ו֞מֵת — לֹא י֎ת֌ְנו֌ לְאַחַך מ֎ית֞ה.  ,,ת֌ְנו֌ מ֞נֶה לְא֎ישׁ ׀֌ְלוֹנ֎י”, ו֞מֵת — י֎ת֌ְנו֌ לְאַחַך מ֎ית֞ה.
One who says: “Give this get to my wife” or “this document of emancipation to my slave” —- if he wants to retract in both of those [cases], he can retract; [these are] the words of R' Meir. The Sages, however, say: In [cases of] gittin, but not in [cases of documents of] emancipation of slaves, because [we] can benefit a person in his absence, but [we] cannot cause detriment to a person, except in his presence; for if he wants to refrain from supporting his slave, he is permitted, but to refrain from supporting his wife, he is not permitted. He said to them: But he is disqualifying his slave from [eating] terumah, just as he is disqualifying his wife! They said to him: [This is] because he is his possession.  If someone says: “Give this get to my wife” or “this document of emancipation to my slave,” and he dies, they shall not give [it] after [his] death.  [If one says:] “Give a hundred [zuz] to So-and-So,” and he dies, they shall give [it] after [his] death.