Gittin 1:5-6 - Mishna Yomit

משנה ה

כל גט שיש עליו עד כותי פסול חוץ מגיטי נשים ושחרורי עבדים מעשה שהביאו לפני רבן גמליאל לכפר עותנאי גט אשה והיו עדיו עדי כותים והכשיר כל השטרות העולים בערכאות של גוים אף על פי שחותמיהם גוים כשרים חוץ מגיטי נשים ושחרורי עבדים ר' שמעון אומר אף אלו כשרין לא הוזכרו אלא בזמן שנעשו בהדיוט

ר' עובדיה מברטנורא

חוץ מגיטי נשים
שאם יש עליו עד כותי אחד, כשר. אבל שניהם כותים, פוסל ת"ק אפילו בגיטי נשים. ורבן גמליאל עשה מעשה והכשיר אפילו כששניהם כותים. והאידנא דגזרו על הכותים שיהיו כגוים לכל דבריהם, לא שנא שאר שטרות ול"ש גיטי נשים אפילו עד אחד כותי פסול

בערכאות של גוים
שהעידו העדים עדותם לפני השופט במקום מושב משפטיהם. והוא שידענו באותו שופט ובאותם עדים דלא מקבלי שוחדא. ודוקא בשטרי הלואות ושטרי מקח וממכר שהעדים ראו בנתינת הממון. אבל שטרי הודאות וגיטי נשים, וכל דבר שהוא מעשה ב"ד בערכאות שלהם, הכל פסול

ר"ש אומר כשרים
לא הוזכרו בבית המדרש להפסל

אלא בזמן שנעשו בהדיוט
ע"י גוים הדיוטות שאינם דיינים. ואין הלכה כר"ש

-----------------------------
משנה ו

האומר תן גט זה לאשתי ושטר שחרור זה לעבדי אם רצה לחזור בשניהן יחזור דברי ר' מאיר וחכמים אומרים בגיטי נשים אבל לא בשחרורי עבדים לפי שזכין לאדם שלא בפניו ואין חבין לו אלא בפניו שאם ירצה שלא לזון את עבדו רשאי ושלא לזון את אשתו אינו רשאי אמר להם והרי הוא פוסל את עבדו מן התרומה כשם שהוא פוסל את אשתו אמרו לו מפני שהוא קנינו האומר תנו גט זה לאשתי ושטר שחרור זה לעבדי ומת לא יתנו לאחר מיתה תנו מנה לאיש פלוני ומת יתנו לאחר מיתה

ר' עובדיה מברטנורא

רצה לחזור בשניהן
קודם שיגיע ליד האשה והעבד

יחזור
ואין השליח יכול לזכות בהם לצרכן, דחוב הוא להן, שמאבדין מזונותיהן

וחכמים אומרים בגטי נשים
יכול לחזור

אבל לא בשחרורי עבדים
והלכה כחכמים

שאם ירצה שלא לזון את עבדו רשאי
הלכך כי משחרר ליה לא מפסיד ליה מזוני. אבל שלא לזון את אשתו אינו רשאי, הלכך כי מגרש לה מפסיד לה מזוני

מפני שהוא קנינו
כלומר הא דהוא אכיל בתרומה כשהוא עבד כהן אינו אלא מפני שהוא קנינו של כהן, מידי דהוה אבהמתו של כהן שאוכלת בכרשיני תרומה, ולאו משום מעליותא היא, הלכך כי משחרר ליה אע"פ שמפסידו מלאכול בתרומה אין זו חובה לעבד

לא יתנו לאחר מיתה
דגיטא לא הוי עד דמטי לידה וכי מטי לידה הא מית ואין גט לאחר מיתה. ושטר שחרור נמי כי מטא לידיה הא מית ופקע רשותיה מיניה

יתנו לאחר מיתה
ואע"ג דלא אמר מנה זה, דדברי שכיב מרע ככתובין וכמסורין דמו

Gitin1: 5

כָּל גֵּט שֶׁיֵּשׁ עָלָיו עֵד כּוּתִי פָּסוּל, חוּץ מִגִּטֵּי נָשִׁים וְשִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים. מַעֲשֶׂה שֶׁהֵבִיאוּ לִפְנֵי רַבָּן גַּמְלִאֵל לִכְפַר עוֹתְנַאי גֵּט אִשָּׁה, וְהָיוּ עֵדָיו עֵדֵי כוּתִים, וְהִכְשִׁיר. כָּל הַשְּׁטָרוֹת הָעוֹלִים בְּעַרְכָּאוֹת שֶׁל גּוֹיִם, אַף עַל פִּי שֶׁחוֹתְמֵיהֶם גּוֹיִם, כְּשֵׁרִים, חוּץ מִגִּטֵּי נָשִׁים וְשִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אַף אֵלּוּ כְּשֵׁרִין; לֹא הֻזְכְּרוּ אֶלָּא בִזְמַן שֶׁנַּעֲשׂוּ בַהֶדְיוֹט.

Every document which has a Cuthean witness on it is void, except for gittin and [documents of] emancipation of slaves. It once occurred that they brought before Rabban Gamliel in Kefar Usnai a get whose witnesses were Cutheans, and he validated [it]. All documents which are processed in gentile courts, although their signatories are gentiles, are valid, except for gittin and [documents of] emancipation of slaves. R' Shimon says: These are also valid; they were not mentioned [as being void], except when they were made by private individuals.

Gitin1: 6

הָאוֹמֵר: ,,תֶּן גֵּט זֶה לְאִשְׁתִּי” וּ,,שְׁטָר שִׁחְרוּר זֶה לְעַבְדִּי” — אִם רָצָה לַחֲזוֹר בִּשְׁנֵיהֶן, יַחֲזוֹר; דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בְּגִטֵּי נָשִׁים, אֲבָל לֹא בְשִׁחְרוּרֵי עֲבָדִים, לְפִי שֶׁזָּכִין לָאָדָם שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, וְאֵין חָבִין לוֹ אֶלָּא בְּפָנָיו; שֶׁאִם יִרְצֶה שֶׁלֹּא לָזוּן אֶת עַבְדּוֹ — רַשַּׁאי, וְשֶׁלֹּא לָזוּן אֶת אִשְׁתּוֹ — אֵינוֹ רַשַּׁאי. אָמַר לָהֶם: וַהֲרֵי הוּא פוֹסֵל אֶת עַבְדּוֹ מִן הַתְּרוּמָה כְּשֵׁם שֶׁהוּא פוֹסֵל אֶת אִשְׁתּוֹ! אָמְרוּ לוֹ: מִפְּנֵי שֶׁהוּא קִנְיָנוֹ. הָאוֹמֵר: ,,תְּנוּ גֵט זֶה לְאִשְׁתִּי” וּ,,שְׁטָר שִׁחְרוּר זֶה לְעַבְדִּי”, וָמֵת — לֹא יִתְּנוּ לְאַחַר מִיתָה. ,,תְּנוּ מָנֶה לְאִישׁ פְּלוֹנִי”, וָמֵת — יִתְּנוּ לְאַחַר מִיתָה.

One who says: “Give this get to my wife” or “this document of emancipation to my slave” —- if he wants to retract in both of those [cases], he can retract; [these are] the words of R' Meir. The Sages, however, say: In [cases of] gittin, but not in [cases of documents of] emancipation of slaves, because [we] can benefit a person in his absence, but [we] cannot cause detriment to a person, except in his presence; for if he wants to refrain from supporting his slave, he is permitted, but to refrain from supporting his wife, he is not permitted. He said to them: But he is disqualifying his slave from [eating] terumah, just as he is disqualifying his wife! They said to him: [This is] because he is his possession. If someone says: “Give this get to my wife” or “this document of emancipation to my slave,” and he dies, they shall not give [it] after [his] death. [If one says:] “Give a hundred [zuz] to So-and-So,” and he dies, they shall give [it] after [his] death.

Suggestions