משנה ה


הכל כשרין לכתוב את הגט אפילו חרש שוטה וקטן האשה כותבת את גיטה והאיש כותב את שוברו שאין קיום הגט אלא בחותמיו הכל כשרין להביא את הגט חוץ מחרש שוטה וקטן וסומא ונכרי


ר' עובדיה מברטנורא


ואפילו חרש שוטה וקטן
והוא שגדול עומד על גביו ואומר לו כתוב לשם פלוני. אבל נכרי ועבד, אפילו גדול עומד על גביו, לכתחלה לא יכתוב גט, מפני שהם בני דעת ואדעתא דנפשייהו עבדי, שאפילו גדול אומר לו כתוב לשם פלוני הוא לא יכתוב אלא לדעת עצמו. ואם נכרי ועבד כתבו טופס הגט, וישראל בן דעת כתב התורף שהוא שם האיש והאשה והזמן שכל אלו צריכין לשמן, הגט כשר. וכן חרש שוטה וקטן דאמרינן במתניתין שכשרים לכתוב את הגט, ה"מ טופס, אבל תורף אינו כשר אלא שיכתבנו ישראל גדול ובן דעת


חוץ מחרש שוטה וקטן
דלאו בני דעה נינהו


וסומא
פסול להביא גט מחוצה לארץ, שאינו יכול לומר בפני נכתב ובפני נחתם. אבל להביא גט בארץ ישראל שא"צ לומר בפני נכתב ובפני נחתם, או אפילו בחו"ל אם הגט מקויים בחותמיו, או להיות שליח של אשה לקבל גיטה, לכל אלו הסומא כשר


ונכרי
דליתיה בתורת גיטין וקדושין, ובמידי דלנפשיה לא חזי לא מצי למעבד שליחותא לאחריני


--------------------------------
משנה ו


קבל הקטן והגדיל חרש ונתפקח סומא ונתפתח שוטה ונשתפה נכרי ונתגייר פסול אבל פקח ונתחרש וחזר ונתפקח פתוח ונסתמא וחזר ונתפתה שפוי ונשתטה וחזר ונשתפה כשר זה הכלל כל שתחלתו וסופו בדעת כשר


ר' עובדיה מברטנורא


קיבל הקטן
הגט מיד הבעל


והגדיל
קודם שמסרו לה


פתוח ונסתמא וחזר ונתפתח
אפילו לא חזר ונתפתח, הואיל והיה פתוח בשעת קבלת הגט שפיר מצי למיהוי שליח, דהא יכול לומר בפני נכתב ובפני נחתם. אלא איידי דבעי למתני סיפא וחזר ונשתפה, שצריך שיהיה בן דעת בשעת נתינה, תנא נמי רישא וחזר ונתפתח. וכל פסולי עדות בעבירה, פסולין להביא את הגט, שאין נאמנים לומר בפני נכתב ובפני נחתם. ואם הגט מקויים בחותמיו, כשרים להביאו


Gitin2: 5
הַכֹּל כְּשֵׁרִין לִכְתּוֹב אֶת הַגֵּט, אֲפִלּוּ חֵרֵשׁ, שׁוֹטֶה, וְקָטָן. הָאִשָּׁה כּוֹתֶבֶת אֶת גִטָּהּ, וְהָאִישׁ כּוֹתֵב אֶת שׁוֹבָרוֹ, שֶׁאֵין קִיּוּם הַגֵּט אֶלָּא בְחוֹתְמָיו.  הַכֹּל כְּשֵׁרִין לְהָבִיא אֶת הַגֵּט, חוּץ מֵחֵרֵשׁ, שׁוֹטֶה, וְקָטָן, וְסוּמָא, וְנָכְרִי.
All are qualified to write a get, even a deaf-mute, a mentally deranged person, and a minor. A woman may write her own get, and a man may write his own receipt, for the validity of the document is [dependent] only upon those who sign it.  All are qualified to bring a get, except a deaf-mute, mentally deranged person, a minor, a blind person, and a gentile.
Gitin2: 6
קִבֵּל הַקָּטָן, וְהִגְדִּיל; חֵרֵשׁ, וְנִתְפַּקַּח; סוּמָא, וְנִתְפַּתַּח; שׁוֹטֶה, וְנִשְׁתַּפָּה; נָכְרִי, וְנִתְגַּיֵּר — פָּסוּל. אֲבָל פִּקֵּחַ, וְנִתְחָרֵשׁ, וְחָזַר וְנִתְפַּקַּח; פִּתֵּחַ, וְנִסְתַּמָּא, וְחָזַר וְנִתְפַּתַּח; שָׁפוּי, וְנִשְׁתַּטָּה, וְחָזַר וְנִשְׁתַּפָּה — כָּשֵׁר. זֶה הַכְּלָל: כָּל שֶׁתְּחִלָּתוֹ וְסוֹפוֹ בְּדַעַת — כָּשֵׁר.
[If] a minor received [it], and [then] became of age; [or] a deaf-mute, and he [then] became able to hear; [or] a blind person, and he [then] became able to see; [or] a mentally deranged person, and he [then] became sane; [or] a gentile, and he [then] became a proselyte —- [he is] not valid. However, [if it was] a hearing person [who received it], and he [then] became a deaf-mute, and then regained his hearing; [or] a seeing person, and he [then] became blind, and [then] regained his sight; [or] a sane person, and he [then] became mentally deranged, and [then] regained his sanity —- [he is] valid. This is the general rule: Anyone who is mentally competent at the beginning and at the end is valid.