משנה ב
הכותב טופסי גיטין צריך שיניח מקום האיש ומקום האשה ומקום הזמן שטרי מלוה צריך שיניח מקום המלוה מקום הלוה מקום המעות מקום הזמן שטרי מקח צריך שיניח מקום הלוקח ומקום המוכר ומקום המעות ומקום השדה ומקום הזמן מפני התקנה רבי יהודה פוסל בכולן רבי אלעזר מכשיר בכולן חוץ מגיטי נשים שנאמר וכתב לה לשמה
ר' עובדיה מברטנורא
הכותב טופסי גיטין סופר שרוצה שיהיו מזומנין אצלו, שפעמים אדם בא לשכרו והוא טרוד בשטרות אחרים
צריך שיניח מקום האיש ומקום האשה ומקום הזמן ובגמרא מוסיף אף מקום הרי את מותרת לכל אדם
מפני התקנה התירו לכתוב טופסי גיטין ושטרות שלא לשמן מפני תקנת הסופר שיהיו מזומנים לו, ובלבד שישייר תורף לכתבו לשמה. וגזרינן תורף שאר שטרות אטו תורף דגיטין
רבי יהודה פוסל בכולן דגזר טופס אטו תורף, ושאר שטרות אטו גיטין
ר"א מכשיר בכולן דלא גזר שאר שטרות אטו גיטין
חוץ מגטי נשים שנאמר וכתב לה לשמה וגזרינן טופס אטו תורף. והלכה כר"א
----------------------------------------- משנה ג
המביא גט ואבד הימנו מצאו לאלתר כשר ואם לאו פסול מצאו בחפיסה או בדלוסקמא אם מכירו כשר המביא גט והניחו זקן או חולה נותנו לה בחזקת שהוא קיים בת ישראל הנשואה לכהן והלך בעלה למדינת הים אוכלת בתרומה בחזקת שהוא קיים השולח חטאתו ממדינת הים מקריבין אותה בחזקת שהוא קיים
ר' עובדיה מברטנורא
לאלתר מיד. כשר
ואם לאו פסול ודוקא שאבד במקום שהשיירות מצויות, דאיכא למימר מעוברים ושבים נפל. אבל אם אבד במקום שאין השיירות מצויות, אפילו לאחר זמן מרובה כשר. ואפילו אבד במקום שהשיירות מצויות, אם יש לעדים בו סימן מובהק, כגון שיאמרו נקב יש בו בצד אות פלונית, או שיאמרו מעולם לא חתמנו בגט באלו השמות אלא בזה בלבד, כשר, ואפילו לאחר זמן מרובה
בחפיסא או בדלוסקמא אמתחות שרגילין לתת בהם שטרות ויש בהן סימן שהם שלו
אם מכירו כשר מלתא באנפי נפשה היא. והכי קאמר, מצאו בחפיסה או בדלוסקמא אע"פ שאינו מכירו לגט, או שמכירו לגט אע"פ שמצאו בכל מקום, כשר
נותנו לה בחזקת שהוא קיים ולא חיישינן שמא מת ובטל שליחותו, דאמרינן העמד דבר על חזקתו. אבל אם נודע שמת קודם שהגיע גט לידה, הגט בטל, דאין גט לאחר מיתה
מקריבין אותה ולא חיישינן שמא מתו בעליה, וחטאת שמתו בעליה למיתה עומדת