Gittin 3:2-3 - Mishna Yomit

משנה ב

הכותב טופסי גיטין צריך שיניח מקום האיש ומקום האשה ומקום הזמן שטרי מלוה צריך שיניח מקום המלוה מקום הלוה מקום המעות מקום הזמן שטרי מקח צריך שיניח מקום הלוקח ומקום המוכר ומקום המעות ומקום השדה ומקום הזמן מפני התקנה רבי יהודה פוסל בכולן רבי אלעזר מכשיר בכולן חוץ מגיטי נשים שנאמר וכתב לה לשמה

ר' עובדיה מברטנורא

הכותב טופסי גיטין
סופר שרוצה שיהיו מזומנין אצלו, שפעמים אדם בא לשכרו והוא טרוד בשטרות אחרים

צריך שיניח מקום האיש ומקום האשה ומקום הזמן
ובגמרא מוסיף אף מקום הרי את מותרת לכל אדם

מפני התקנה
התירו לכתוב טופסי גיטין ושטרות שלא לשמן מפני תקנת הסופר שיהיו מזומנים לו, ובלבד שישייר תורף לכתבו לשמה. וגזרינן תורף שאר שטרות אטו תורף דגיטין

רבי יהודה פוסל בכולן
דגזר טופס אטו תורף, ושאר שטרות אטו גיטין

ר"א מכשיר בכולן
דלא גזר שאר שטרות אטו גיטין

חוץ מגטי נשים שנאמר וכתב לה לשמה
וגזרינן טופס אטו תורף. והלכה כר"א

-----------------------------------------
משנה ג

המביא גט ואבד הימנו מצאו לאלתר כשר ואם לאו פסול מצאו בחפיסה או בדלוסקמא אם מכירו כשר המביא גט והניחו זקן או חולה נותנו לה בחזקת שהוא קיים בת ישראל הנשואה לכהן והלך בעלה למדינת הים אוכלת בתרומה בחזקת שהוא קיים השולח חטאתו ממדינת הים מקריבין אותה בחזקת שהוא קיים

ר' עובדיה מברטנורא

לאלתר
מיד. כשר

ואם לאו פסול
ודוקא שאבד במקום שהשיירות מצויות, דאיכא למימר מעוברים ושבים נפל. אבל אם אבד במקום שאין השיירות מצויות, אפילו לאחר זמן מרובה כשר. ואפילו אבד במקום שהשיירות מצויות, אם יש לעדים בו סימן מובהק, כגון שיאמרו נקב יש בו בצד אות פלונית, או שיאמרו מעולם לא חתמנו בגט באלו השמות אלא בזה בלבד, כשר, ואפילו לאחר זמן מרובה

בחפיסא או בדלוסקמא
אמתחות שרגילין לתת בהם שטרות ויש בהן סימן שהם שלו

אם מכירו כשר
מלתא באנפי נפשה היא. והכי קאמר, מצאו בחפיסה או בדלוסקמא אע"פ שאינו מכירו לגט, או שמכירו לגט אע"פ שמצאו בכל מקום, כשר

נותנו לה בחזקת שהוא קיים
ולא חיישינן שמא מת ובטל שליחותו, דאמרינן העמד דבר על חזקתו. אבל אם נודע שמת קודם שהגיע גט לידה, הגט בטל, דאין גט לאחר מיתה

מקריבין אותה
ולא חיישינן שמא מתו בעליה, וחטאת שמתו בעליה למיתה עומדת

Gitin3: 2

הַכּוֹתֵב טָפְסֵי גִטִּין — צָרִיךְ שֶׁיַּנִּיחַ מְקוֹם הָאִישׁ, וּמְקוֹם הָאִשָּׁה, וּמְקוֹם הַזְּמַן; שְׁטָרֵי מִלְוָה — צָרִיךְ שֶׁיַּנִּיחַ מְקוֹם הַמַּלְוֶה, מְקוֹם הַלֹּוֶה, מְקוֹם הַמָּעוֹת, מְקוֹם הַזְּמַן; שְׁטָרֵי מֶקַח — צָרִיךְ שֶׁיַּנִּיחַ מְקוֹם הַלּוֹקֵחַ, וּמְקוֹם הַמּוֹכֵר, וּמְקוֹם הַמָּעוֹת, וּמְקוֹם הַשָּׂדֶה, וּמְקוֹם הַזְּמַן, מִפְּנֵי הַתַּקָּנָה. רַבִּי יְהוּדָה פּוֹסֵל בְכֻלָּן. רַבִּי אֶלְעָזָר מַכְשִׁיר בְּכֻלָּן, חוּץ מִגִּטֵּי נָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר: ,,וְכָתַב לָהּ”, לִשְׁמָהּ:

One who writes tofsim of gittin must leave [blank] the space for [the name of] the man, and the space for [the name of] the woman, and the space for the date; [on] documents of loans, he must leave [blank] the space for [the name of] the lender, the space for [the name of] the borrower, the space for the [amount of] money, [and] the space for the date; [on] bills of sale, he must leave [blank] the space for [the name of] the buyer, the space for [the name of] the seller, the space for the [amount of] money, the space for the field, and the space for the date, for the sake of the benefit involved. R' Yehudah invalidates all of them. R' Elazar validates all of them, except for gittin, for it is written (Deut. 24:1): He shall write for her —- with specific intent for her.

Gitin3: 3

הַמֵּבִיא גֵט וְאָבַד הֵימֶנּוּ, מְצָאוֹ לְאַלְתַּר — כָּשֵׁר; וְאִם לָאו — פָּסוּל. מְצָאוֹ בַחֲפִיסָה אוֹ בִדְלֻסְקְמָא, אִם מַכִּירוֹ — כָּשֵׁר. הַמֵּבִיא גֵט וְהִנִּיחוֹ זָקֵן אוֹ חוֹלֶה — נוֹתְנוֹ לָהּ בְּחֶזְקַת שֶׁהוּא קַיָּם. בַּת יִשְׂרָאֵל הַנְּשׂוּאָה לְכֹהֵן, וְהָלַךְ בַּעְלָהּ לִמְדִינַת הַיָּם — אוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה בְּחֶזְקַת שֶׁהוּא קַיָּם. הַשּׁוֹלֵחַ חַטָּאתוֹ מִמְּדִינַת הַיָּם — מַקְרִיבִין אוֹתָהּ בְּחֶזְקַת שֶׁהוּא קַיָּם.

[If] one was bringing a get and lost it —- [if] he found it immediately, it is valid; if not, it is void. [If] he found it in a pouch or in a case, [and] he recognizes it, it is valid. One who brings a get and had left him old or ill may give it to her on the assumption that he is alive. The daughter of a non-Kohen who was married to a Kohen —- and her husband went overseas —- may eat terumah on the assumption that he is alive. [If] one sends his sin-offering from overseas, it may be offered on the assumption that he is alive.

Suggestions