Gittin 3:4-5 - Mishna Yomit

משנה ד

שלשה דברים אמר ר' אלעזר בן פרטא לפני חכמים וקיימו את דבריו על עיר שהקיפה כרקום ועל הספינה המיטרפת בים ועל היוצא לידון שהן בחזקת קיימין אבל עיר שכבשה כרקום וספינה שאבדה בים והיוצא ליהרג נותנין עליהן חומרי חיים וחומרי מתים בת ישראל לכהן ובת כהן לישראל לא תאכל בתרומה

ר' עובדיה מברטנורא

כרקום
תרגום מצור כרכומין

המטרפת
ועדיין לא טבעה

לידון
בדיני נפשות

בת ישראל לכהן
חומרי מתים

בת כהן לישראל
חומרי חיים

---------------------------
משנה ה

המביא גט בארץ ישראל וחלה הרי זה משלחו ביד אחר ואם אמר לו טול לי הימנה חפץ פלוני לא ישלחנו ביד אחר שאין רצונו שיהא פקדונו ביד אחר

ר' עובדיה מברטנורא

המביא גט בארץ ישראל
שאין צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם

משלחו ביד אחר
ועושה שליח מאליו ולא בבית דין. ודוקא חלה

ואם אמר לו
בעל לשליח

טול לי הימנה חפץ פלוני
כשתתן לה את הגט. לא ישלחנו ביד אחר

Gitin3: 4

שְׁלשָׁה דְבָרִים אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פַּרְטָא לִפְנֵי חֲכָמִים, וְקִיְּמוּ אֶת דְּבָרָיו: עַל עִיר שֶׁהִקִּיפָהּ כַּרְקוֹם, וְעַל הַסְּפִינָה הַמִּטָּרֶפֶת בַּיָּם, וְעַל הַיּוֹצֵא לִדּוֹן — שֶׁהֵן בְּחֶזְקַת קַיָּמִין. אֲבָל עִיר שֶׁכְּבָשָׁהּ כַּרְקוֹם, וּסְפִינָה שֶׁאָבְדָה בַיָּם, וְהַיּוֹצֵא לֵהָרֵג — נוֹתְנִין עֲלֵיהֶן חֻמְרֵי חַיִּים וְחֻמְרֵי מֵתִים: בַּת יִשְׂרָאֵל לְכֹהֵן, וּבַת כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל — לֹא תֹאכַל בַּתְּרוּמָה.

R' Elazar ben Parta said three things before the Sages, and they confirmed his words: Concerning [the people in] a city besieged by an army, and [those in] a ship storm tossed at sea, and one who goes to be tried —- they are presumed to be alive. But [concerning people in] a city captured by an army, and [those in] a ship lost at sea, and one who goes to be executed —- the stringencies of the living and the stringencies of the dead are applied to them: The daughter of a non-Kohen [married] to a Kohen and the daughter of a Kohen [married] to a non-Kohen may not eat of terumah.

Gitin3: 5

הַמֵּבִיא גֵט בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְחָלָה — הֲרֵי זֶה מְשַׁלְּחוֹ בְּיַד אַחֵר. וְאִם אָמַר לוֹ: ,,טוֹל לִי הֵימֶנָּה חֵפֶץ פְּלוֹנִי” — לֹא יְשַׁלְּחֶנּוּ בְּיַד אַחֵר, שֶׁאֵין רְצוֹנוֹ שֶׁיְּהֵא פִקְדוֹנוֹ בְּיַד אַחֵר.

One who was bringing a get within Eretz Yisrael and became ill may send it with another. But if he had said to him: “Take from her such and such a thing for me,” he may not send it with another, for he does not want his deposit to be in the hand of another.

Suggestions