Gittin 5:5-6 - Mishna Yomit

משנה ה

העיד רבי יוחנן בן גודגדה על החרשת שהשיאה אביה שהיא יוצאה בגט ועל קטנה בת ישראל שנשאת לכהן שאוכלת בתרומה ואם מתה בעלה יורשה ועל המריש הגזול שבנאו בבירה שיטול את דמיו מפני תקנת השבים ועל חטאת הגזולה שלא נודעה לרבים שהיא מכפרת מפני תקון המזבח

ר' עובדיה מברטנורא

על החרשת שהשיאה אביה
ואע"ג דהויא אשת איש גמורה שהרי קבל אביה קדושיה כשהיא קטנה, אפ"ה יוצאה בגט, ומקבלת את גטה כשהיא חרשת, ואע"ג דלית בה דעתא, דאשה מתגרשת בעל כרחה, הלכך לא בעינן דעתה

ועל קטנה בת ישראל שנשאת לכהן
והיא יתומה, דלא הוי נשואים אלא מדרבנן

שאוכלת בתרומה
דרבנן. ולא גזרינן תרומה דרבנן אטו תרומה דאורייתא

מריש
קורה

בירה
בית גדול

מפני תקנת השבים
שאם אתה מצריכו לקעקע בירתו ולהחזיר המריש עצמו, ימנע מלעשות תשובה

שלא נודעה לרבים
שהיא גזולה

שהיא מכפרת
ואין צריך להביא אחרת

מפני תקון מזבח
שלא יהיו כהנים עצבים שאכלו חולין שנשחטו בעזרה, ונמצא מזבח בטל, שנמנעים מלעבוד עבודה

-------------------------------
משנה ו

לא היה סיקריקון ביהודה בהרוגי מלחמה מהרוגי מלחמה ואילך יש בה סיקריקון כיצד לקח מסיקריקון וחזר ולקח מבעל הבית מקחו בטל מבעל הבית וחזר ולקח מסיקריקון מקחו קיים לקח מן האיש וחזר ולקח מן האשה מקחו בטל מן האשה וחזר ולקח מן האיש מקחו קיים זו משנה ראשונה בית דין של אחריהם אמרו הלוקח מסיקריקון נותן לבעלים רביע אימתי בזמן שאין בידן ליקח אבל יש בידן ליקח הן קודמין לכל אדם רבי הושיב בית דין ונמנו שאם שהתה בפני סיקריקון שנים עשר חדש כל הקודם ליקח זוכה אבל נותן לבעלים רביע

ר' עובדיה מברטנורא

לא היה סקריקון
נכרי רוצח. כלומר לא דנו דין סקריקון, לומר שהקונה קרקע של ישראל מיד הנכרי רוצח, יהיה חייב לדון עם הבעלים

בשעת הרוגי המלחמה
בשעה שהיתה הגזירה קשה על ישראל ליהרג במלחמה. שהלוקח ממנו באותה שעה היה מקחו קיים ולא היה צריך לדון עם הישראל בעל הקרקע, משום דאגב אונסיה דישראל הוה גמר ומקנה לסיקריקון. וקיי"ל תלוהו וזבין זביניה זביני

אבל מהרוגי המלחמה ואילך
שלא היתה הגזירה ליהרג, דנו דין סקריקון, לומר שהקונה ממנו יעשה דין עם הבעלים. כמו שמפורש במשנה

מקחו בטל
דאמרינן מיראה עבד

לקח מן האיש
קרקע המיוחד לכתובת אשתו

מקחו בטל
דאמרה נחת רוח עשיתי לבעלי

נותן לבעלים רביע
ששיערו, דסיקריקון מתוך שבחנם בא לידו מוזיל גביה רבעא

Gitin5: 5

הֵעִיד רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן גּדְגְּדָה עַל הַחֵרֶשֶׁת שֶׁהִשִּׂיאָהּ אָבִיהָ, שֶׁהִיא יוֹצְאָה בְגֵט; וְעַל קְטַנָּה בַת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשֵּׂאת לְכֹהֵן, שֶׁאוֹכֶלֶת בַּתְּרוּמָה; וְאִם מֵתָה — בַּעְלָהּ יוֹרְשָׁהּ; וְעַל הַמָּרִישׁ הַגָּזוּל שֶׁבְּנָאוֹ בַבִּירָה, שֶׁיִּטּוֹל אֶת דָּמָיו, מִפְּנֵי תַקָּנַת הַשָּׁבִים; וְעַל הַחַטָּאת הַגְּזוּלָה שֶׁלֹּא נוֹדְעָה לָרַבִּים, שֶׁהִיא מְכַפֶּרֶת, מִפְּנֵי תִקּוּן הַמִּזְבֵּחַ.

R' Yochanan ben Gudgedah testified that a deaf-mute girl, whose father married her off, can be divorced with a get; and that a minor, the daughter of a non-Kohen who was married to a Kohen, may eat terumah; and if she dies, her husband inherits her; and that for a stolen beam which was built into a large building, he shall take its value, for the sake of penitents; and that a stolen sin-offering, [whose status] was not known to the public, atones, for the sake of the Altar.

Gitin5: 6

לֹא הָיָה סִיקְרִיקוֹן בִּיהוּדָה בַּהֲרוּגֵי הַמִּלְחָמָה. מֵהֲרוּגֵי הַמִּלְחָמָה וְאֵילָךְ, יֶשׁ בָּהּ סִיקְרִיקוֹן. כֵּיצַד? לָקַח מִסִּיקְרִיקוֹן, וְחָזַר וְלָקַח מִבַּעַל הַבַּיִת — מִקָּחוֹ בָטֵל; מִבַּעַל הַבַּיִת, וְחָזַר וְלָקַח מִסִּיקְרִיקוֹן — מִקָּחוֹ קַיָּם. לָקַח מִן הָאִישׁ, וְחָזַר וְלָקַח מִן הָאִשָּׁה — מִקָּחוֹ בָטֵל; מִן הָאִשָּׁה, וְחָזַר וְלָקַח מִן הָאִישׁ — מִקָּחוֹ קַיָּם. זוֹ מִשְׁנָה רִאשׁוֹנָה. בֵּית דִּין שֶׁל אַחֲרֵיהֶם אָמְרוּ: הַלּוֹקֵחַ מִסִּיקְרִיקוֹן נוֹתֵן לַבְּעָלִים רְבִיעַ. אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁאֵין בְּיָדָן לִקַּח. אֲבָל יֵשׁ בְּיָדָן לִקַּח — הֵן קוֹדְמִין לְכָל אָדָם. רַבִּי הוֹשִׁיב בֵּית דִּין, וְנִמְנוּ שֶׁאִם שָׁהֲתָה בִּפְנֵי סִיקְרִיקוֹן שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ — כָּל הַקּוֹדֵם לִקַּח זוֹכֶה, אֲבָל נוֹתֵן לַבְּעָלִים רְבִיעַ.

There were no extortionists of land in Judea in [the time of] those slain at war. From [the time of] the slain at war and onward, there are extortionists there. How? [If] one bought from the extortionist, and then bought from the owner, his purchase is void; from the owner, and then from the extortionist, his purchase is valid. [If] he bought from the husband, and then bought from the wife, his purchase is void; from the wife, and then from the husband, his purchase is valid. This is the original ruling. The court that came after them said: One who buys from an extortionist gives the owner one-fourth. When [is this]? When they do not have [with what] to buy. But if they have [with what] to buy, they take precedence over any person. Rabbi convened a court, and they voted and enacted that if it remained with the extortionist twelve months, whoever is first to buy it acquires [it], but he gives the owner one-fourth.

Suggestions