Gittin 6:6-7 - Mishna Yomit

משנה ו

מי שהיה מושלך לבור ואמר כל השומע את קולו יכתוב גט לאשתו הרי אלו יכתוב ויתנו הבריא שאמר כתבו גט לאשתי רצה לשחק בה מעשה בבריא אחד שאמר כתבו גט לאשתי ועלה לראש הגג ונפל ומת אמר רבן שמעון בן גמליאל אמרו חכמים אם מעצמו נפל הרי זה גט אם הרוח דחאתו אינו גט

ר' עובדיה מברטנורא

ואמר כל השומע את קולו
ופירש שמו ושם עירו

רצה לשחק בה
הואיל ולא אמר תנו

מעשה בבריא
מפרש בגמרא דחסורי מחסרא והכי קתני, ואם הוכיח סופו על תחלתו, הרי זה גט, ומעשה נמי בבריא וכו'. והלכה כרבן שמעון בן גמליאל

---------------------------
משנה ז

אמר לשנים תנו גט לאשתי או לשלשה כתבו גט ותנו לאשתי הרי אלו יכתבו ויתנו אמר לשלשה תנו גט לאשתי הרי אלו יאמרו לאחרים ויכתבו מפני שעשאן בית דין דברי ר' מאיר וזו הלכה העלה רבי חנינא איש אונו מבית האסורין מקובל אני באומר לשלשה תנו גט לאשתי שיאמרו לאחרים ויכתבו מפני שעשאן בית דין אמר רבי יוסי נומינו לשליח אף אנו מקובלין שאפילו אמר לבית דין הגדול שבירושלים תנו גט לאשתי שילמדו ויכתבו ויתנו אמר לעשרה כתבו גט לאשתי אחד כותב ושנים חותמין כולכם כתובו אחד כותב וכולם חותמין לפיכך אם מת אחד מהן הרי זה גט בטל

ר' עובדיה מברטנורא

אמר לשנים תנו גט לאשתי
אע"ג דלא אמר כתבו ותנו, הרי אלו יכתבו בעצמן. ולא יאמרו לסופר אחר שיכתוב, ולא לעדים לחתום, דלאו ב"ד שוינהו לצוות על אחרים אלא עדים שוינהו, והן הן שלוחיו הן הן עדיו. ואם אמר לג' כתבו ותנו גט לאשתי, אע"פ שהן ראוין ליעשות ב"ד, כיון דבהדיא אמר להו כתבו, לאו ב"ד שוינהו אלא עדים

אמר לג' תנו
ולא אמר כתבו

הרי אלו יאמרו
לעדים אחרים, לכתוב ולחתום וליתן, מפני שעשאן ב"ד

מבית האסורים
משמו של ר"ע שהיה חבוש בבית האסורים

נומינו לשליח
אמרנו לרבי חנינא שנעשה שליח בהלכה זו לאמרה בבית המדרש

ילמדו
אם אינם יודעים לכתוב. ילמדו לכתוב עד שיכתבוהו הן בעצמן

Gitin6: 6

מִי שֶׁהָיָה מֻשְׁלָךְ לַבּוֹר, וְאָמַר כָּל הַשּׁוֹמֵעַ אֶת קוֹלוֹ יִכְתֹּב גֵּט לְאִשְׁתּוֹ — הֲרֵי אֵלּוּ יִכְתְּבוּ וְיִתְּנוּ. הַבָּרִיא שֶׁאָמַר: ,,כִּתְבוּ גֵט לְאִשְׁתִּי”, רָצָה לְשַׂחֶק בָּהּ. מַעֲשֶׂה בְּבָרִיא אֶחָד שֶׁאָמַר: ,,כִּתְבוּ גֵט לְאִשְׁתִּי”, וְעָלָה לְרֹאשׁ הַגַּג, וְנָפַל וָמֵת. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: אָמְרוּ חֲכָמִים: אִם מֵעַצְמוֹ נָפַל — הֲרֵי זֶה גֵּט; אִם הָרוּחַ דְּחָאַתּוּ — אֵינוֹ גֵט.

[If] someone was thrown into a pit, and he said that whoever hears his voice should write a get for his wife, they shall write and give [it]. [If] a healthy man said: “Write a get for my wife,” he desired to taunt her. It happened that a healthy man said: “Write a get for my wife,” and he went up to the top of the roof, and he fell and died. Said Rabban Shimon ben Gamliel: The Sages said: If he fell on his own, it is a get; if the wind pushed him, it is not a get.

Gitin6: 7

אָמַר לִשְׁנַיִם: ,,תְּנוּ גֵט לְאִשְׁתִּי”, אוֹ לִשְׁלשָׁה: ,,כִּתְבוּ גֵט וּתְנוּ לְאִשְׁתִּי”, הֲרֵי אֵלּוּ יִכְתְּבוּ וְיִתְּנוּ. אָמַר לִשְׁלשָׁה: ,,תְּנוּ גֵט לְאִשְׁתִּי” — הֲרֵי אֵלּוּ יֹאמְרוּ לַאֲחֵרִים וְיִכְתְּבוּ, מִפְּנֵי שֶׁעֲשָׂאָן בֵּית דִּין; דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וְזוֹ הֲלָכָה הֶעֱלָה רַבִּי חֲנִינָא אִישׁ אוֹנוֹ מִבֵּית הָאֲסוּרִין: מְקֻבָּל אֲנִי בְּאוֹמֵר לִשְׁלשָׁה: ,,תְּנוּ גֵט לְאִשְׁתִּי”, שֶׁיֹּאמְרוּ לַאֲחֵרִים וְיִכְתְּבוּ, מִפְּנֵי שֶׁעֲשָׂאָן בֵּית דִּין. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: נוּמֵינוּ לַשָּׁלִיחַ: אַף אָנוּ מְקֻבָּלִין, שֶׁאֲפִלּוּ אָמַר לְבֵית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם: ,,תְּנוּ גֵט לְאִשְׁתִּי”, שֶׁיִּלְמְדוּ, וְיִכְתְּבוּ, וְיִתֵּנוּ. אָמַר לַעֲשָׂרָה: ,,כִּתְבוּ גֵט לְאִשְׁתִּי” — אֶחָד כּוֹתֵב וּשְׁנַיִם חוֹתְמִין. ,,כֻּלְּכֶם כִּתְבוּ” — אֶחָד כּוֹתֵב וְכֻלָּם חוֹתְמִין. לְפִיכָךְ, אִם מֵת אֶחָד מֵהֶן — הֲרֵי זֶה גֵּט בָּטֵל.

[If] someone said to two [persons]: “Give a get to my wife,” or to three: “Write a get and give [it] to my wife,” they shall write and give [it]. [If] he said to three: “Give a get to my wife,” they may tell others to write [it], because he designated them as a court; [these are] the words of R' Meir. R' Chanina of Ono brought this law from prison: I have a tradition concerning one who says to three: “Give a get to my wife,” that they may tell others to write [it], because he designated them as a court. Said R' Yose: We said to the messenger: We also have a tradition that even if he said to the Great Court in Jerusalem: “Give a get to my wife,” they must learn, and write, and give [it]. [If] he said to ten: “Write a get for my wife,” one writes and two sign. [If he said:] “All of you write,” one writes and they all sign. Therefore, if one of them died, the get is null.

Suggestions