משנה ה

הרי זה גטך על מנת שתתני לי מאתים זוז הרי זו מגורשת ותתן על מנת שתתני לי מכאן ועד שלשים יום אם נתנה לו בתוך שלשים יום מגורשת ואם לאו אינה מגורשת אמר רבן שמעון בן גמליאל מעשה בצידן באחד שאמר לאשתו הרי זה גטך על מנת שתתני לי אצטליתי ואבדה אצטליתו ואמרו חכמים תתן לו את דמיה

ר' עובדיה מברטנורא

הרי זו מגורשת ותתן מגורשת מעכשיו משעת קבלת הגט, וחייבת ליתן מה שהתנה עמה. ואם אבד הגט או נקרע קודם שתתן, אינה צריכה גט אחר, דכל האומר על מנת כאומר מעכשיו

אמר רשב"ג מעשה בצידן בגמרא מפרש דחסורי מחסרא והכי קתני, אם אמר לה על מנת שתתני לי איצטליתי ואבדה איצטליתו, דוקא קאמר לה. רשב"ג אומר תתן לו את דמיה שלא נתכוין הבעל אלא להרווחה דידיה, ומעשה נמי בצידן באחד שאמר לאשתו וכו' ואמרו חכמים תתן לו את דמיה. ואין הלכה כרשב"ג

-------------------------------- משנה ו

הרי זה גטך על מנת שתשמשי את אבא על מנת שתינקי את בני כמה היא מניקתו שתי שנים ר' יהודה אומר שמונה עשר חדש מת הבן או שמת האב הרי זה גט הרי זה גטך על מנת שתשמשי את אבא שתי שנים על מנת שתניקי את בני שתי שנים מת הבן או שמת האב או שאמר האב אי אפשי שתשמשני שלא בהקפדה אינו גט רבן שמעון בן גמליאל אומר כזה גט כלל אמר רבן שמעון בן גמליאל כל עכבה שאינה הימנה הרי זה גט

ר' עובדיה מברטנורא

על מנת שתשמשי את אבא, על מנת שתניקי את בני בגמרא מוכח דכל סתם שלא קבע זמן כמה תשמש את אביו או כמה תניק את בנו, כמפרש יום אחד דמי, ונתקיים התנאי אם תשמש את אביו או תניק את בנו יום אחד בלבד

כמה היא מניקתו כלומר כמה הוא זמן היניקה, שאם הניקתו יום אחד בזה הזמן, נתקיים התנאי

שתי שנים. רבי יהודה אומר י"ח חודש אבל אם הניקה אותו אחר ששלמו ב' שנים לרבנן וי"ח חדש לר' יהודה, אין זו יניקה, ולא נתקיים התנאי. ואין הלכה כר"י

מת הבן ולא הניקתו כלל

או מת האב ולא שמשתו

הרי זה גט דלאו לצעורה איכוין בתנאו, אלא להרווחה דידיה, והא לא אצטריך. ואם היה יודע שימות אביו או בנו לא היה מתנה

שלא בהקפדה אע"פ שהיא לא הכעיסתו, ואין העכבה ממנה, אינו גט. וכ"ש אם היה בהקפדה

כזה גט הואיל ולא הקפידתו ואין העכבה ממנה. ואין הלכה כרשב"ג