Gittin 8:2-3 - Mishna Yomit

משנה ב

אמר לה כנסי שטר חוב זה או שמצאתו מאחוריו קוראה והרי הוא גטה אינו גט עד שיאמר לה הא גטך נתן בידה והיא ישנה נעורה קוראה והרי הוא גטה אינו גט עד שיאמר לה הא גטך היתה עומדת ברשות הרבים וזרקו לה קרוב לה מגורשת קרוב לו אינה מגורשת מחצה על מחצה מגורשת ואינה מגורשת

ר' עובדיה מברטנורא

או שמצאתו מאחוריו
שהיה הגט על גבו ועקם גבו לה כדי שתטלנו

אינו גט עד שיאמר טלי גטך
ולכי אמר טלי גטך מיהת הוי גט. אבל אם היה הגט על גבי קרקע, או על גבו או בגופו ולא עקם גבו או לא המציא גופו לה כדי שתטלנו, אפילו אמר טלי גטך אינו גט

קוראה והרי היא גיטה
כשהיא קוראה בו רואה שהוא גטה

קרוב לה מגורשת, קרוב לו אינה מגורשת
כל שהיא יכולה לשמרו והוא אינו יכול לשמרו, זהו קרוב לה. וכל שהיא אינה יכולה לשמרו והוא יכול לשמרו זהו קרוב לו. שניהם יכולים לשמרו או שניהם אינם יכולים לשמרו, זהו מחצה על מחצה. ולענין פסק הלכה אינה מגורשת עד שיגיע גט לידה או לרשותה

-------------------------------
משנה ג

וכן לענין קדושין וכן לענין החוב אמר לו בעל חובו זרוק לי חובי וזרקו לו קרוב למלוה זכה הלוה קרוב ללוה הלוה חייב מחצה על מחצה שניהם יחלוקו היתה עומדת על ראש הגג וזרקו לה כיון שהגיע לאויר הגג הרי זו מגורשת הוא מלמעלה והיא מלמטה וזרקו לה כיון שיצא מרשות הגג נמחק או נשרף הרי זו מגורשת

ר' עובדיה מברטנורא

אמר לו בעל חובו זרוק לי חובי
בגמרא מוקמינן לה באומר זרוק לי חובי בתורת גטין, דכיון דא"ל הכי הוה ליה לחוב זה דין גט, ואם זרק אותו הלוה קרוב למלוה ואבד, זכה הלוה ואינו חייב לשלם. ואם קרוב ללוה, הלוה חייב וכו'. אבל אם אמר לו זרוק לי חובי והפטר, מכיון שזרקו לו בכל ענין, פטור

לאויר הגג
לפחות משלשה סמוך לקרקעית הגג, דכלבוד דמי

מרשות הגג
יצא ממחיצת הגג ונכנס לתוך מחיצת המקום שהיא עומדת בו

או נשרף הרי זו מגורשת
והוא שקדמה זריקת הגט בחצר קודם שתהא הדליקה באויר החצר. שאם היתה הדליקה בחצר תחלה, מעיקרא לשריפה קאזיל ואינה מגורשת

Gitin8: 2

אָמַר לָהּ: ,,כִּנְסִי שְׁטָר חוֹב זֶה”, אוֹ שֶׁמְּצָאַתּוּ מֵאֲחוֹרָיו, קוֹרְאָה וַהֲרֵי הוּא גִטָּהּ — אֵינוֹ גֵט, עַד שֶׁיֹּאמַר לָהּ: ,,הֵא גִטֵּךְ”. נָתַן בְּיָדָהּ וְהִיא יְשֵׁנָה; נֵעוֹרָה, קוֹרְאָה וַהֲרֵי הוּא גִטָּהּ — אֵינוֹ גֵט עַד שֶׁיֹּאמַר לָהּ: ,,הֵא גִטֵּךְ”. הָיְתָה עוֹמֶדֶת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וּזְרָקוֹ לָהּ: קָרוֹב לָהּ — מְגֹרֶשֶׁת; קָרוֹב לוֹ — אֵינָהּ מְגֹרֶשֶׁת; מֶחֱצָה עַל מֶחֶצָה — מְגֹרֶשֶׁת וְאֵינָהּ מְגֹרֶשֶׁת.

[If] he said to her: “Take this note of indebtedness,” or [if] she found it behind him, [and] she read it, and behold, it was her get, it is not a get until he will say to her: “This is your get.'' [If] he placed [it] in her hand [when] she was sleeping, [and] she awoke [and] read it, and behold, it was her get, it is not a get until he will say to her: “This is your get.” [If] she was standing in public property, and he threw it to her —- [if it is] close to her, she is divorced; [if] close to him, she is not divorced; [if] half and half, she is divorced and not divorced.

Gitin8: 3

וְכֵן לְעִנְיַן קִדּוּשִׁין, וְכֵן לְעִנְיַן הַחוֹב. אָמַר לוֹ בַּעַל חוֹבוֹ: ,,זְרֹק לִי חוֹבִי”, וּזְרָקוֹ לוֹ: קָרוֹב לַמַּלְוֶה — זָכָה הַלֹּוֶה; קָרוֹב לַלֹּוֶה — הַלֹּוֶה חַיָּב; מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה — שְׁנֵיהֶם יַחֲלֹקוּ. הָיְתָה עוֹמֶדֶת עַל רֹאשׁ הַגַּג, וּזְרָקוֹ לָהּ — כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לַאֲוִיר הַגַּג הֲרֵי זוֹ מְגֹרֶשֶׁת. הוּא מִלְּמַעְלָה וְהִיא מִלְּמַטָּה, וּזְרָקוֹ לָהּ — כֵּיוָן שֶׁיָּצָא מֵרְשׁוּת הַגַּג, נִמְחַק אוֹ נִשְׂרַף, הֲרֵי זוֹ מְגֹרֶשֶׁת.

The same [is true] concerning kiddushin, and the same [is true] concerning a debt: [If] his creditor said to him: “Throw me my debt,” and he threw it to him —- [if it falls] close to the lender, the borrower gains; [if] close to the borrower, he is obligated; [if] half and half, they both divide [it]. [If] she was standing on top of the roof, and he threw it to her, once it reaches the airspace of the roof, she is divorced. [If] he [was] above and she below, and he threw it to her, once it leaves the domain of the roof, [even if] it was erased or burnt, she is divorced.

Suggestions