משנה ח


גט שכתבו עברית ועדיו יונית יונית ועדיו עברית עד אחד עברי ועד אחד יוני כתב סופר ועד כשר איש פלוני עד כשר בן איש פלוני עד כשר איש פלוני בן איש פלוני ולא כתב עד כשר וכך היו נקיי הדעת שבירושלים עושין כתב חניכתו וחניכתה כשר גט מעושה בישראל כשר ובגוים פסול ובגוים חובטין אותו ואומרים לו עשה מה שישראל אומרים לך וכשר


ר' עובדיה מברטנורא


כתב סופר ועד
חתם סופר ועד. דהוי להו שני עדים. ואשמעינן מתניתין דלא חיישינן שמא הבעל לא צוה לחתום לסופר, אלא אמר לשנים אמרו לסופר ויכתוב, ולפלוני ופלוני עדים ויחתומו, וחשו הנך עדים לכסופא דספרא שיאמר איני בעיניו כשר לעדות, ואחתמוהו בלא רשותו דבעל. להא לא חיישינן


חניכתו
שם לווי של משפחה


מעושה
בחזקה


בישראל כשר
אם אנסוהו בדין. כגון כל הנך דכופין להוציא, או שהיתה אסורה לו. ואם אנסוהו שלא כדין, פסול. ופוסל מן הכהונה, משום ריח גט


ובנכרי
כדין, פסול, ופוסל מן הכהונה. שלא כדין, אפילו ריח גט אין בו. ומי שחייב ליתן גט מן הדין ואין כח בדייני ישראל לכופו, חובטין אותו ע"י נכרים, שאומרים עשה מה שישראל אומר לך, ונותן הגט על פי דייני ישראל


---------------------------------------
משנה ט


יצא שמה בעיר מקודשת הרי זו מקודשת מגורשת הרי זו מגורשת ובלבד שלא יהא שם אמתלא איזו היא אמתלא גירש איש פלוני את אשתו על תנאי זרק לה קדושיה ספק קרוב לה ספק קרוב לו זו היא אמתלא


ר' עובדיה מברטנורא


יצא שמה בעיר מקודשת
פנויה שיצא עליה קול, פלונית נתקדשה היום לפלוני. ולא קול הברה בלבד, אלא כגון שהיו נרות דולקות ומטות מוצעות, ובני אדם נכנסים ויוצאים ואומרים פלונית נתקדשה היום


מגורשת הרי זו מגורשת
ארישא קאי, האי איתתא דיצא עליה קול מקודשת וחיישינן ליה ואסרנוה לינשא אלא לאותו האיש, אם חזר ויצא עליה קול מגורשת שגרשה אותו פלוני שיצא לה קול קדושין ממנו, הרי זו מגורשת ומותרת לכל, שהרי קול שחששנו לו תחלה שוברו עמו


ובלבד שלא יהא שם אמתלא
שלא יהא עם הקול של קדושין או של גרושין אמתלא, טעם שהוא שובר את כח הקול


Gitin9: 8
גֵּט שֶׁכְּתָבוֹ עִבְרִית, וְעֵדָיו יְוָנִית; יְוָנִית, וְעֵדָיו עִבְרִית; עֵד אֶחָד עִבְרִי, וְעֵד אֶחָד יְוָנִי; כְּתַב סוֹפֵר וְעֵד — כָּשֵׁר.  ,,אִישׁ פְּלוֹנִי עֵד” — כָּשֵׁר. ,,בֶּן אִישׁ פְּלוֹנִי, עֵד” — כָּשֵׁר. ,,אִישׁ פְּלוֹנִי, בֶּן אִישׁ פְּלוֹנִי”, וְלֹא כָתַב: ,,עֵד” — כָּשֵׁר; וְכָךְ הָיוּ נְקִיֵּי הַדַּעַת שֶׁבִּירוּשָׁלַיִם עוֹשִׂין. כָּתַב חֲנִיכָתוֹ וַחֲנִיכָתָהּ — כָּשֵׁר.  גֵּט מְעֻשֶּׂה: בְּיִשְׂרָאֵל — כָּשֵׁר; וּבַגּוֹיִם — פָּסוּל; וּבַגּוֹיִם חוֹבְטִין אוֹתוֹ וְאוֹמְרִים לוֹ: ,,עֲשֵׂה מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל אוֹמְרִים לָךְ”, וְכָשֵׁר.
A get whose writing is [in] Hebrew, and whose witnesses [are in] Greek; [in] Greek, and its witnesses [in] Hebrew; one witness [in] Hebrew and one witness [in] Greek; [or one which has] the writing of the scribe and a witness, is valid.  [A signature which reads:] “So-and-so, Witness” is valid. [One which reads:] “The son of So-and-so, Witness” is valid. [If he wrote:] “So-and-so, the son of So-and-so,” and he did not write: “Witness,” it is valid; and this is what the pure minded of Jerusalem used to do. [If] he wrote his surname or her surname, it is valid.  A get drawn up under coercion —- [if] by a Jew, it is valid; but by a gentile, it is void; but they beat him through gentiles who say: “Do as the Jews say to you,” and it is valid.
Gitin9: 9
יָצָא שְׁמָהּ בָּעִיר מְקֻדֶּשֶׁת — הֲרֵי זוֹ מְקֻדֶּשֶׁת; מְגֹרֶשֶׁת — הֲרֵי זוֹ מְגֹרֶשֶׁת; וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא שָׁם אֲמַתְלָא. אֵיזוֹ הִיא אֲמַתְלָא? ,,גֵּרֵשׁ אִישׁ פְּלוֹנִי אֶת אִשְׁתּוֹ עַל תְּנַאי”, ,,זָרַק לָהּ קִדּוּשֶׁיהָ, סָפֵק קָרוֹב לָהּ סָפֵק קָרוֹב לוֹ” — זוֹ הִיא אֲמַתְלָא.
[If] she was reported in the town [to be] married, she is married; [to be] divorced, she is divorced; as long as there is no qualification. What is a qualification? [If they said:] “So-and-so divorced his wife on a condition” [or] “He threw her kiddushin to her, [and there was] doubt [if] it was close to her or close to him” —- this is a qualification.