משנה ח

קדשתי את בתי קדשתיה וגרשתיה כשהיא קטנה והרי היא קטנה נאמן קדשתיה וגרשתיה כשהיא קטנה והרי היא גדולה אינו נאמן נשבית ופדיתיה בין שהיא קטנה בין שהיא גדולה אינו נאמן מי שאמר בשעת מיתתו יש לי בנים נאמן יש לי אחים אינו נאמן המקדש את בתו סתם אין הבוגרות בכלל

ר' עובדיה מברטנורא

וגרשתיה קבלתי את גטה

והרי היא קטנה עכשיו כשאמר עליה כך

נאמן לפסלה מן הכהונה. שהאב נאמן על בתו כל זמן שהיא קטנה, דכתיב את בתי נתתי לאיש הזה, כשאמר לאיש, אסרה על הכל, שאין אנו יודעים למי. כשחזר ואמר לזה, התירה לו

והרי היא גדולה ואם לאחר שגדלה אמר כך, ובקטנותה לא אמר, אינו נאמן

נשבית ופדיתיה וכו' אינו נאמן לפסלה מן הכהונה. דבנשואין הימניה רחמנא לאב. לשבויה לא הימניה

יש לי בנים ואין אשתי זקוקה ליבם

יש לי אחים ואשתי זקוקה ליבם. ועד עכשיו היתה בחזקת שאינה זקוקה

אין הבוגרות בכלל לפי שאינן ברשות האב לקדשן. ואף על פי שעשאתו הבוגרת שליח לקבל קדושיה, אמרינן לא שביק אינש מצוה דרמיא עליה ועביד מצוה דלא רמיא עליה. אבל הקטנות והנערות כולן צריכות גט מספק, דלא ידעינן איזו מהם קידש

--------------------------------- משנה ט

מי שיש לו שתי כיתי בנות משתי נשים ואמר קדשתי את בתי הגדולה ואיני יודע אם גדולה שבגדולות או גדולה שבקטנות או קטנה שבגדולות שהיא גדולה מן הגדולה שבקטנות כולן אסורות חוץ מן הקטנה שבקטנות דברי רבי מאיר ר' יוסי אומר כולן מותרות חוץ מן הגדולה שבגדולות קדשתי את בתי הקטנה ואיני יודע אם קטנה שבקטנות או קטנה שבגדולות או גדולה שבקטנות שהיא קטנה מן הקטנות שבגדולות כולן אסורות חוץ מן הגדולה שבגדולות דברי רבי מאיר רבי יוסי אומר כולן מותרות חוץ מן הקטנה שבקטנות

ר' עובדיה מברטנורא

קדשתי את בתי גדולה איצטריך תנא לאשמועינן פלוגתא דר"מ ור' יוסי בקדשתי את הגדולה ובקדשתי את הקטנה. דאי אשמועינן בקדשתי את הגדולה, הוה אמינא בהא קאמר ר"מ, דכיון דאיכא דזוטרא מינה, להך גדולה קרי לה, דשבח הוא לאדם לקרות בתו בלשון גדולה אע"פ שהיא קטנה, כשיש קטנה למטה ממנה. אבל קטנה אימא מודי ליה לרבי יוסי דכל שהוא יכול לקרות אותה גדולה אין קורא אותה קטנה. ואי אתמר בהא, בהא קאמר ר"י, אבל בהך אימא מודי ליה לר"מ, לכך הוצרכו שתיהן. והלכה כרבי יוסי בשתיהן