Kiddushin 4:9-10 - Mishna Yomit

משנה ט

מי שנתן רשות לשלוחו לקדש את בתו והלך הוא וקדשה אם שלו קדמו קדושיו קדושין ואם של שלוחו קדמו קדושיו קדושין ואם אינו ידוע שניהם נותנים גט ואם רצו אחד נותן גט ואחד כונס וכן האשה שנתנה רשות לשלוחה לקדשה והלכה וקדשה את עצמה אם שלה קדמה קדושיה קדושין ואם של שלוחה קדמו קדושיו קדושין ואם אינו ידוע שניהם נותנים לה גט ואם רצו אחד נותן לה גט ואחד כונס

ר' עובדיה מברטנורא

וכן האשה שנתנה רשות לשלוחה
אצטריך תנא לאשמועינן באב שעשה שליח לקדש את בתו ובאשה שעשתה שליח לקדש את עצמה. דאי אשמועינן באב, ה"א אב דקים ליה ביוחסין, וכשמצא מיוחס זה קידשה לו, הוא דאמרינן דבטל את השליח, אבל אתתא דלא קים לה ביוחסין אע"ג דקדשה את עצמה לא סמכה על קדושיה ולא בטלה את השליח, דסברה דלמא משכח שליח אדם מיוחס מזה. ואי אשמועינן בדידה, הוה אמינא משום דאתתא דייקא ומנסבא, כי קדשה עצמה בטלה את השליח, אבל אב דלא קפיד על בתו אם תנשא לבעל כל דהו, לא בטליה לשליחות דשליח, והאי דקדים וקדשה, סבר דלמא לא משכח, צריכא

----------------------------
משנה י

מי שיצא הוא ואשתו למדינת הים ובא הוא ואשתו ובניו ואמר אשה שיצאת עמו למדינת הים הרי היא זו ואלו בניה אין צריך להביא ראיה לא על האשה ולא על הבנים מתה ואלו בניה מביא ראיה על הבנים ואינו מביא ראיה על האשה

ר' עובדיה מברטנורא

אינו צריך להביא ראיה לא על האשה
שהיא מיוחסת, שכבר בדקה כשנשאה

ולא על הבנים
בבנים קטנים שכרוכים אחרי אמן

Kidushin4: 9

מִי שֶׁנָּתַן רְשׁוּת לִשְׁלוּחוֹ לְקַדֵּשׁ אֶת בִּתּוֹ, וְהָלַךְ הוּא וְקִדְּשָׁהּ: אִם שֶׁלּוֹ קָדָמוּ — קִדּוּשָׁיו קִדּוּשִׁין; וְאִם שֶׁל שְׁלוּחוֹ קָדָמוּ — קִדּוּשָׁיו קִדּוּשִׁין; וְאִם אֵינוֹ יָדוּעַ — שְׁנֵיהֶם נוֹתְנִים גֵּט. וְאִם רָצוּ — אֶחָד נוֹתֵן גֵּט וְאֶחָד כּוֹנֵס. וְכֵן הָאִשָּׁה שֶׁנָּתְנָה רְשׁוּת לִשְׁלוּחָהּ לְקַדְּשָׁהּ, וְהָלְכָה וְקִדְּשָׁהּ אֶת עַצְמָהּ: אִם שֶׁלָּהּ קָדָמוּ — קִדּוּשֶׁיהָ קִדּוּשִׁין; וְאִם שֶׁל שְׁלוּחָהּ קָדָמוּ — קִדּוּשָׁיו קִדּוּשִׁין; וְאִם אֵינוֹ יָדוּעַ — שְׁנֵיהֶם נוֹתְנִין לָהּ גֵּט. וְאִם רָצוּ — אֶחָד נוֹתֵן לָהּ גֵּט וְאֶחָד כּוֹנֵס.

[If] someone authorized his agent to give his daughter in kiddushin, and he went and gave her in kiddushin —- if his was first, his kiddushin is valid; if that of his agent was first, his kiddushin is valid; if it is not known, they both give a get. If they desire, one may give a get and the other may marry [her]. Similarly, [if] a woman authorized an agent to accept her kiddushin, and she went and accepted her own kiddushin —- if hers was first, her kiddushin is valid; if her agent’s was first, his kiddushin is valid; if it is not known, they both give her a get. If they desire, one may give her a get and the other marry [her].

Kidushin4: 10

מִי שֶׁיָּצָא הוּא וְאִשְׁתּוֹ לִמְדִינַת הַיָּם, וּבָא הוּא וְאִשְׁתּוֹ וּבָנָיו, וְאָמַר: אִשָּׁה שֶׁיָּצָאת עִמּוֹ לִמְדִינַת הַיָּם הֲרֵי הִיא זוֹ, וְאֵלּוּ בָנֶיהָ — אֵינוֹ צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָיָה לֹא עַל הָאִשָּׁה וְלֹא עַל הַבָּנִים. ,,מֵתָה, וְאֵלּוּ בָנֶיהָ” — מֵבִיא רְאָיָה עַל הַבָּנִים, וְאֵינוֹ מֵבִיא רְאָיָה עַל הָאִשָּׁה.

Someone who went overseas with his wife and then came with his wife and his children, and said that this is the woman who went overseas with him and these are her children need not bring proof concerning the woman nor concerning the children. [If he said:] “ She died and these are her children,” he must bring proof concerning the children, but he need not bring proof concerning the woman.

Suggestions