Baba Kama 8:5-6 - Mishna Yomit

משנה ה

המכה אביו ואמו ועשה בהן חבורה והחובל בחברו בשבת פטור מכולן מפני שהוא נדון בנפשו והחובל בעבד כנעני שלו פטור מכולן

ר' עובדיה מברטנורא

מפני שהוא נדון בנפשו
שאע"פ שהוא מקלקל, מתקן הוא אצל יצרו ששככה חמתו ונח רוגזו בכך

------------------------------
משנה ו

התוקע לחבירו נותן לו סלע רבי יהודה אומר משום רבי יוסי הגלילי מנה סטרו נותן לו מאתים זוז לאחר ידו נותן לו ארבע מאות זוז צרם באזנו תלש בשערו רקק והגיע בו רוקו העביר טליתו ממנו פרע ראש האשה בשוק נותן ארבע מאות זוז זה הכלל הכל לפי כבודו אמר רבי עקיבא אפילו עניים שבישראל רואין אותם כאילו הם בני חורין שירדו מנכסיהם שהם בני אברהם יצחק ויעקב ומעשה באחד שפרע ראש האשה בשוק באת לפני רבי עקיבא וחייבו ליתן לה ארבע מאות זוז אמר לו רבי תן לי זמן ונתן לו זמן שמרה עומדת על פתח חצרה ושבר את הכד בפניה ובו כאיסר שמן גלתה את ראשה והיתה מטפחת ומנחת ידה על ראשה העמיד עליה עדים ובא לפני רבי עקיבא אמר לו רבי לזו אני נותן ארבע מאות זוז אמר לו לא אמרת כלום החובל בעצמו אף על פי שאינו רשאי פטור אחרים שחבלו בו חייבין והקוצץ נטיעותיו אף על פי שאינו רשאי פטור אחרים שקצצו את נטיעותיו חייבים

ר' עובדיה מברטנורא

התוקע לחבירו
שמחבר אצבעותיו בפס ידו ומכה אותו באגרוף

נותן לו סלע
דמי בשתו. ואין הלכה כר"י שאומר מנה

סטרו
שהכהו בפס ידו על לחיו, ואיכא בשת טפי

צרם
משך. לשון אחר, פגם

הכל לפי כבודו
כל אלו הדמים שהוזכרו במשנה אינם אלא למכובד ביותר. אבל לאדם בזוי פוחתין לו

אמר רבי עקיבא וכו
רבי עקיבא פליג אתנא קמא, וסבר דבין מכובד בין בזוי כולן שוין לדיני קנסות הללו. ואין הלכה כרבי עקיבא

ונתן לו זמן
והני מילי לבושת דלא חסריה ממונא, יהבינן זמן. אבל לנזקין דחסריה ממונא, לא יהבינן זמן

שמרה
המתין לה עד שראה אותה עומדת על פתח חצרה

ובו כאיסר שמן
שמן קנוי באיסר

לזו אני נותן ארבע מאות זוז
שעל כאיסר שמן זלזלה בעצמה לגלות ראשה ומראה היא שאינה מקפדת על הבושת

Bava Kama8: 5

הַמַּכֶּה אָבִיו וְאִמּוֹ וְעָשָׂה בָהֶן חַבּוּרָה, וְהַחוֹבֵל בַּחֲבֵרוֹ בְשַׁבָּת, פָּטוּר מִכֻּלָּן, מִפְּנֵי שֶׁהוּא נִדּוֹן בְּנַפְשׁוֹ. וְהַחוֹבֵל בְּעֶבֶד כְּנַעֲנִי שֶׁלּוֹ, פָּטוּר מִכֻּלָּן.

[If] one strikes his father or his mother and inflicts a wound upon them, or [if] one wounds another on the Sabbath, he is exempt from all of them, because he is liable for his life. [If] one wounds his own gentile slave, he is exempt from all of them.

Bava Kama8: 6

הַתּוֹקֵעַ לַחֲבֵרוֹ, נוֹתֵן לוֹ סֶלַע; רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: מָנֶה. סְטָרוֹ, נוֹתֵן לוֹ מָאתַיִם זוּז; לְאַחַר יָדוֹ, נוֹתֵן לוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז. צָרַם בְּאָזְנוֹ, תָּלַשׁ בִּשְׂעָרוֹ, רָקַק וְהִגִּיעַ בּוֹ רֻקּוֹ, הֶעֱבִיר טַלִּיתוֹ מִמֶּנּוּ, פָּרַע רֹאשׁ הָאִשָּׁה בַשּׁוּק, נוֹתֵן אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז. זֶה הַכְּלָל: הַכֹּל לְפִי כְבוֹדוֹ. אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: אֲפִלּוּ עֲנִיִּים שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל רוֹאִין אוֹתָם כְּאִלּוּ הֵם בְּנֵי חוֹרִין שֶׁיָּרְדוּ מִנִּכְסֵיהֶם, שֶׁהֵם בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב. וּמַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁפָּרַע רֹאשׁ הָאִשָּׁה בַשּׁוּק. בָּאת לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא, וְחִיְּבוֹ לִתֵּן לָהּ אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז. אָמַר לוֹ: ”רַבִּי, תֵּן לִי זְמַן”, וְנָתַן לוֹ זְמַן. שְׁמָרָהּ עוֹמֶדֶת עַל פֶּתַח חֲצֵרָהּ, וְשִׁבַּר אֶת הַכַּד בְּפָנֶיהָ וּבוֹ כְאִיסַר שֶׁמֶן. גִּלְתָה אֶת רֹאשָׁהּ וְהָיְתָה מְטַפַּחַת וּמַנַּחַת יָדָהּ עַל רֹאשָׁהּ. הֶעֱמִיד עָלֶיהָ עֵדִים וּבָא לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר לוֹ: ”רַבִּי, לָזוֹ אֲנִי נוֹתֵן אַרְבַּע מֵאוֹת זוּז?” אָמַר לוֹ: ”לֹא אָמַרְתָּ כְלוּם; הַחוֹבֵל בְּעַצְמוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי, פָּטוּר; אֲחֵרִים שֶׁחָבְלוּ בוֹ, חַיָּבִין. וְהַקּוֹצֵץ נְטִיעוֹתָיו, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי, פָּטוּר; אֲחֵרִים שֶׁקָּצְצוּ אֶת נְטִיעוֹתָיו, חַיָּבִים”.

[If] one cuffs another, he must give him a sela; R' Yehudah says in the name of R' Yose the Galilean: A maneh. [If] he slaps him, he must give him two hundred zuz; with the back of his hand, he must give him four hundred zuz. [If] he pulls his ear, tears his hair, spits at him and the spittle reaches him, removes his cloak, or uncovers a woman's hair in the street, he must pay four hundred zuz. This is the general rule: it all depends on his wealth. Said R' Akiva: Even the poorest of Jews are looked upon as though they were sons of noblemen who lost their wealth, for they are the children of Abraham, Isaac, and Jacob. There was an incident of one who uncovered a woman's hair in the street. She came before R' Akiva, who sentenced him to give her four hundred zuz. Said he to him: “Rabbi, give me time,” and he gave him time. He waited for her until he saw her standing at the entrance of her courtyard, and then broke a jug which contained oil worth an issar in her presence. She uncovered her head and was scooping [it] up and placing her hand on her head. He set up witnesses against her and came be-fore R' Akiva. Said he to him: “Rabbi, to this one I should give four hundred zuz?'' Said he to him: “You have said nothing; [be-cause if] one wounds himself, although he may not, he is exempt; [yet] if others wound him, they are liable. And [if] one cuts off his own shoots, although he may not, he is exempt; [yet] if others cut off his shoots, they are liable.”

Suggestions