משנה ב
ואלו חייב להכריז מצא פירות בכלי או כלי כמות שהוא מעות בכיס או כיס כמות שהוא צבורי פירות צבורי מעות שלשה מטבעות זה על גב זה כריכות ברשות היחיד וככרות של בעל הבית וגיזי צמר הלקוחות מבית האומן כדי יין וכדי שמן הרי אלו חייב להכריז
ר' עובדיה מברטנורא
בכלי וכלי יש בו סימן
כמות שהוא ריקן
צבורי פירות סימנן, מנין או מקום
שלשה מטבעות זה על גב זה או יותר. והמכריז מכריז מטבעות מצאתי, וזה בא ואומר כך וכך היו והיו מונחים זה על זה
--------------------------- משנה ג
מצא אחר הגפה או אחר הגדר גוזלות מקושרין או בשבילין שבשדות הרי זה לא יגע בהן מצא כלי באשפה אם מכוסה לא יגע בו אם מגולה נוטל ומכריז מצא בגל ובכותל ישן הרי אלו שלו מצא בכותל חדש מחציו ולחוץ שלו מחציו ולפנים של בעל הבית אם היה משכירו לאחרים אפילו בתוך הבית הרי אלו שלו
ר' עובדיה מברטנורא
אחר הגפה סתימת כותל של עץ או של קנים
גדר של אבנים
גוזלות מקושרין בכנפיהן. דכולי עלמא הכי מקטרי להו, וקשר כזה לא הוי סימן
לא יגע בהן דאמרינן הני אינש אצנעינהו ואי שקיל להו לית להו למרייהו סימנא בגווייהו. הלכך לשבקינהו עד דאתי מרייהו ושקיל להו
מכוסה לא יגע בו דאין זה אבידה שיהא מוזהר עליה בלא תוכל להתעלם, דמשתמר הוא
מצא בגל ובכותל ישן הרי אלו שלו מפני שיכול לומר לבעל הגל ולבעל הכותל של אמוריים שהורישו אבותינו היה. ובלבד שיהיה בו חלודה רבה שניכר שמזמן הרבה היה טמון שם
מחציו ולחוץ באחד מחורי כותל הסמוכים לרשות הרבים. אם מצאה מחצי עוביו של כותל ולחוץ שלו, דאמרינן אחד מבני רשות הרבים נתנו שם ושכח, וחלודה שעליו מוכחת שמזמן הרבה היה שם ובודאי נתיאשו הבעלים. ודין זה דוקא בלשון זהב וחתיכת כסף וכיוצא בזה. אבל אם היה כלי ובתוכו מעות, אם פי הכלי לחוץ הרי הוא שלו, ואם פי הכלי לפנים הרי הוא של בעל הבית
אפילו בתוך הבית הרי אלו שלו דלא ידע דמאן נינהו, ובעליו נואשו