Baba Metzia 2:8-9

משנה ח

מצא ספרים קורא בהן אחת לשלשים יום ואם אינו יודע לקרות גוללן אבל לא ילמוד בהן בתחלה ולא יקרא אחר עמו מצא כסות מנערה אחת לשלשים יום ושוטחה לצרכה אבל לא לכבודו כלי כסף וכלי נחושת משתמש בהן לצרכן אבל לא לשחקן כלי זהב וכלי זכוכית לא יגע בהן עד שיבא אליהו מצא שק או קופה וכל דבר שאין דרכו ליטול הרי זה לא יטול

ר' עובדיה מברטנורא

אחת לשלשים יום שמתעפשין כששוהין מלפותחן. וכל ספריהן היו עשויין כעין גליון

גוללן מתחלתן לסופן שיכנס בהם האויר

בתחלה מה שלא למד מעולם. לפי שצריך להשהותן לפניו

ולא יקרא אחר עמו לפי שזה מושך אצלו וזה מושך אצלו ונקרע

שוטחה לצרכה לשלוט בה אויר שלא תאכלנה עש

לצרכן שמתעפשים בקרקע. שצריך לתתן בקרקע דזו היא שמירתן. ולפיכך משתמש בהם לפרקים

אבל לא לשוחקן ולא ישתמש בהן זמן ארוך עד שישחקם

לא יגע בהן זהב אינו מתעפש בארץ. וכן זכוכית. ועוד שהוא נוח להשבר

שאין דרכו ליטול דבר שגנאי הוא לו. והתורה אמרה והתעלמת מהם, פעמים שאתה מתעלם, כגון זקן ואינו לפי כבודו

------------------------------ משנה ט

איזו היא אבדה מצא חמור או פרה רועין בדרך אין זו אבדה חמור וכליו הפוכין פרה רצה בין הכרמים הרי זו אבדה החזירה וברחה החזירה וברחה אפילו ארבעה וחמשה פעמים חייב להחזירה שנאמר השב תשיבם היה בטל מסלע לא יאמר לו תן לי סלע אלא נותן לו שכרו כפועל בטל אם יש שם בית דין מתנה בפני בית דין אם אין שם בית דין בפני מי יתנה שלו קודם

ר' עובדיה מברטנורא

איזו היא אבדה שניכר בה שאין הבעלים יודעים שהיא שם

אין זו אבדה ואינו חייב להחזיר, שמדעת הניחוה שם

רצה בין הכרמים שמתקלקלים רגליה

השב תשיבם התורה ריבתה השבות הרבה

לא יאמר לו תן לי סלע שזה אומר לו אם עשית מלאכתך, היית מרבה טורח, עכשיו לפי מה שטרחת טול

כפועל בטל כמה אדם רוצה ליטול ולפחות משכרו ליבטל ממלאכה זו כבדה שהוא עוסק בה ולעשות במלאכה קלה כזו

אם יש שם בית דין אם אינו רוצה ליבטל ממלאכתו. ששכרה מרובה, מה יעשה. אם יש שם שלשה בני אדם מתנה בפניהם ואומר ראו שאני משתכר כך וכך. ואי אפשי ליבטל ליטול שכר מועט, אם תאמרו שאטול שכרי משלם. אטפל בהשבת אבדה זו

שלו קודם ומניח את האבדה